גילוי מסמכים בהליך קביעת מכס

בת"א (מחוזי חי') 960/02 קליאופטרה בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ [פורסם בנבו] (2.8.2007) (להלן: "עניין קליאופטרה") נאמר כך: "על התובעת נטל השיכנוע ונטל הראיה להראות כי הודעת הגרעון הוצאה שלא כדין ויש לבטלה. ראשית, מכוח הכלל הבסיסי שחל על כל תובע "המוציא מחברו עליו הראיה". שנית, בסעיף 239א' לפקודת המכס נקבע כי "בהליכים שסעיף 229 לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשימון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה". בנוסף, ענייננו בפעולה מינהלית הנהנת מחזקת התקינות, ונטל הראיה על המבקש להיתנגד או לתקוף את פעולתה של הרשות.

בכל הקשור לגילוי מסמכים מנהליים קבעה כב' סגנית הנשיאה (כתארה אז) ב. גילאור כדלקמן: 1) אל מול הכוח של הרשות להגביל את רשוי העסק אותו מבקש הפרט לנהל, קמה החובה שלה לגלות את המסמכים שהשפיעו על קבלת ההחלטה למי שמבקש את רישיון העסק, ובודאי אלו שהביאו, בסופו של יום, להחלטה להגיש נגד הנאשמים כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון.

...

סבור אני שהתנהלותה זו של הנתבעת גרמה לתובע נזק ראייתי של ממש.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לקבל את התביעה ונותן צו הצהרתי לפיו התובע אינו חב כלפי הנתבעת כל תשלום שהוא בגין הרכב נשוא התביעה, ואני מורה על ביטול חיוב התובעת לנתבעת על פי הודעת הגרעון.

הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

סעיף 231א2 לפקודת המכס קובע, כי "לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה...". בהמשך מונה הסעיף שורה של חריגים, אשר אין חולק שלא מתקיימים בעניינינו.

כפי שציין בית המשפט העליון ברע"א 8943/06 יוחנן נ' סלקום ישראל בע"מ, פ"ד סג(3) 88, 107 (2009): "הוראות סודיות פזורות לאורכה ולרוחבה של החקיקה. חובת הסודות מוטלת על אדם מחוץ למסגרת ההליך המשפטי ותכליתה למנוע חשיפתו של מידע סודי בפני הציבור או בפני צדדים שלישיים. הסודות היא עד לנקודת הזמן שבה נידרשת הגשת ראיה על פי דין, כאשר הדין הכופה מבטל את הסודות. מקום בו בית המשפט מורה על גילוי מיסמך, הדבר שקול לחובה ליתן עדות, וכידוע, הכל מצווים להעיד ולהציג מסמכים במשפט.

העובדה שבסופו של יום הערב נקלע להליכי פשיטת רגל עשויה להיות משמעותית, אולם אין בה כדי לשלול אפריורית את האפשרות כי תהיה חשיבות לשאלה איזה מאמצים נעשו על ידי המשיבה כדי להפרע מהערב לפני כן. לפיכך, תימסור המשיבה תשובה מלאה לשאלה זו. שאלות 3.16.1 ו-3.16.4 הרקע לשאלות אלו הוא טענות שהעלתה המשיבה בכתב ההגנה מטעמה, לעניין המאמצים שנעשו על ידה לצורך הפחתת הסיכון מקריסה של סוכני מכס.

...

במסגרת התביעה הנוכחית (ת"א 62291-12-16), טוענת המבקשת כי אין מקום לחייבה בסכומים אלו, וזאת על יסוד טענות שונות, אשר הרלוונטיות לענייננו הן שהנתבעת התרשלה בפיקוח על סוכן המכס ולא פעלה להקטנת הנזק לאחר התמוטטותו.

על רקע האמור, פירטה המשיבה בסעיף 52 לכתב ההגנה פעולות שבוצעו על ידה בעקבות פסק הדין בעניין ג'וניור קרטל.

אין בידי לקבל את טענות המשיבה.

לאור כל האמור, המשיבה תעביר למבקשת תצהיר מענה משלים עד יום 15.10.2018.

בהחלטה מיום 29.4.22 נקבע: "הליך גילוי המסמכים הסתיים זה מכבר והתיק מצוי בשלבי הוכחות, וזאת לאחר שחלק מהעדים והמומחים כבר נחקר.

רע"א 4344/19 ניסן גדעון נ' פז חברת נפט בע"מ (16.7.19)), רע"א 8832/21 אביוב גולד בע"מ נ' אגף המכס והמע"מ, רשות המיסים (29.12.21) סעיף 14.

צו שניתן היה לבקשו עוד לפני חקירתו הנגדית של מר חוראני, גם אם אקבל את טענת ב"כ המבקשת ולפיה הליכי גילוי מסמכים שהסתיימו לפני יותר מ- 5 שנים אינם רלבאנטים לבקשתה.לפיכך, לא מצאתי כי זהו המקרה שבו תנתן רשות ערעור על החלטת ביניים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

התובעת תוכל כמובן בסיכומיה לנסות לקעקע את חוות הדעת באמצעות הטיעונים שהיא מעלה עתה ביחס לחוסר יכולת לחקור את נציגי מכון התקנים, אך אין זה המקרה שבו בית משפט היה מחויב להיעתר למבוקש באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

המסגרת המשפטית בתמצית ברע"א 7461/16 מדינת ישראל -אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 29.11.16) נקבע בין היתר: הליך גילוי המסמכים ככלל נועד לאפשר לצד לתביעה אזרחית לדעת מראש אילו מסמכים מצויים ברשותו של בעל הדין שכנגד, לרבות מסמכים שאין כוונה להגישם לבית המשפט.

ברע"א 8571/16 מעברות נכסים נ' מוטיבן בע"מ (פורסם בנבו, 19.1.17) נפסק בין היתר כי: הכלל הוא שהליכי גילוי מסמכים מתנהלים בין בעלי הדין בלבד (ראו, לדוגמה, החלטתי ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2015)).

...

ברע"א 8571/16 מעברות נכסים נ' מוטיבן בע"מ (פורסם בנבו, 19.1.17) נפסק בין היתר כי: הכלל הוא שהליכי גילוי מסמכים מתנהלים בין בעלי הדין בלבד (ראו, לדוגמה, החלטתי ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2015)).

בנסיבות דנן נראה לי כי יש לתת לשיקול זה משקל משמעותי, משום שקולה של החברה שעשויה להיפגע מן הגילוי כלל לא נשמע [.

סוף דבר מושכלות יסוד הן כי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולאופן ניהול הדיון, ובפרט בהחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים (ר': רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (23.12.2019) [.

אשר לבקשתה לצרוף מסמכים שנתקבלו במסגרת הליך גילוי המסמכים בתובענה האזרחית, מציינת העותרת, כי הצירוף נידרש לשם הפרכת טענת שברון בתגובה המקדמית, שלפיה המידע כולל גם סודות מסחריים; שכן המידע נחשף על-ידה לעותרת זה מכבר בהליך האזרחי מבלי שהועלתה טענה ביחס לסודיות, וממילא - מבלי שנתבקשה באותו הליך הגבלת גילוי או קביעת תנאים שיבטיחו שמירה על סודיות.

אשר לבקשת העותרת לצרוף מסמכים שקבלה בגדריו של הליך גילוי המסמכים בתובענה האזרחית, טוענת שברון כי הליכי הגילוי בהתאם לחוק חופש המידע והליכי הגילוי בתביעה אזרחית שונים ותכליתם שונה; כי גילוי המסמכים בתביעה האזרחית אינו מנוגד לטענתה שלפיה מדובר במסמכים המכילים סודות מסחריים רגישים; כי בהתאם להלכה הפסוקה, קיימת התחייבות מכללא של צד שקבל מסמכים, בהליך גילוי מסמכים, שלא להשתמש בהם למטרות אחרות מאשר לתכלית ניהול המשפט שבו ניתן הגילוי, ומכאן שממילא אין בגילוי המסמכים בתביעה האזרחית כדי להוות ויתור על סודיות המסמכים והבעת הסכמה לפרסומם ברבים; כי אין למסמכים רלבאנטיות לבירור השאלות שבמחלוקת בהליך הנידון, והם נועדו להוכיח טענה שלא הועלתה בעתירה; וכי מכל מקום - לעותרת אין זכות לקבל את המסמכים וכל ידיעה אחרת במסגרת עתירה זו, בין אם הם כוללים סודות מסחריים ובין אם לאו, זאת לאור הוראת הסודות שבסעיף 231א2 לפקודת המכס וסעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע.

...

על-רקע האמור, הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד שברון בת"א 4605-05-21 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לתשלום בגין פריקה ישירה של מטענים באסדות, חלף פריקה באחד הנמלים המורשים בדין, זאת תוך הימנעות מכוונת, על-פי הנטען, מתשלום אגרות ותשלומים לעותרת, כאשר נמל חיפה צוין כנמל הפריקה בהצהרות הייבוא מטעמה של שברון.

לנוכח המסקנה האמורה מתייתר הצורך להכריע ביתר המחלוקות.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.

העותרת תשלם, לכל אחד מהמשיבים, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.