גידול סמים מסוכנים: טיעונים לעונש לאחר הודאה

כתב האישום, הכרעת הדין והשתלשלות העניינים בתיק הנאשם הורשע על-פי הודאתו ב-שתי עבירות איומים, לפי סעיף 192 ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, לפי סעיף 382(ב)(1) ל-חוק העונשין, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 ל-חוק העונשין ו-גידול סם מסוכן, לפי סעיף 6 ל-פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים).

בית המשפט המחוזי קבע כי המערער "הפיק הלקח הראוי" והתחשב בעמדת אישתו, הקשר החיובי בין בני הזוג והרצון לשקם את הקשר, החשש כי "הרשעה עשויה למוטט ולפגוע בהליך השיקומי שהמערער עבר", כן "עלולה להכשילו בקידום תעסוקתי" וכפועל יוצא "עלולה ההרשעה לפגוע קשות בקשריי המשפחה, ביחסים בין המתלוננת והמערער". נקבע כי "אין ספק שקיים אינטרס צבורי בהוקעת מעשי אלימות במשפחה ואולם בד בבד קיים אינטרס לציבור, לא פחות חשוב, בשיקום המערער ומשפחתו". ת"פ (שלום-ב"ש) 31842-10-19 מדינת ישראל נ' חזן (22.12.20) - לאחר שסקר הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה בפסיקה, הכוללת גם ענישה צופה פני עתיד [ובכלל זה ת"פ (ק"ג) 21806-01-19 מדינת ישראל נ' חדד (14.6.20), ת"פ (ת"א) 21678-03-18 מדינת ישראל נ' גוסיינוב (24.6.20), ת"פ (רח') 899-04-18 מדינת ישראל נ' יפרח (24.5.20) ו-ת"פ (רח') 6336-11-18 מדינת ישראל נ' אזל (12.2.20)] - קבע כב' הש' דורון, כי בהחזקת 200 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס, מיתחם העונש ההולם נע מ-מאסר מותנה עד 7 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

המשתתפים האחרים לומדים ממנו רבות, וזאת במקביל להשתתפותו בקבוצת הבוגרים של בית נועם, אותה סיים לקראת מועד הטיעונים לעונש.

...

חומרה מיוחדת נודעת לעבירות אלימות כלפי בני משפחה, כפי שנקבע ב-ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07), אליו הפנתה ב"כ המאשימה - "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי... גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה". מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי המחוקק לא הבדיל בין גידול סם לצריכה עצמית לבין גידולו שלא לצריכה עצמית, וכי תכלית האיסור היא למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת, שכן "את נגע הסמים יש לעקור מן השורש" [ראו והשוו ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12) אליו הפנתה ב"כ המאשימה].

על חשיבות המלצת שירות המבחן עמד כב' הש' דנציגר בסעיף 19 לפסק דינו ב-ע"פ 8706/15 חמודה נ' מדינת ישראל (6.7.16) - "שירות המבחן הינו גורם סטטורי הממלא תפקיד חשוב ביותר ומייעץ לבית המשפט עצות שמשקלן רב... אף אם לא תמיד מתקבלת המלצת שירות המבחן, סבור אני שיש לתת לה משקל רב בנסיבות המקרה דנן ולאפשר למערער להשלים את ההליך הטיפולי-שיקומי,..., דבר שיהיה בו כדי להועיל בראש ובראשונה למערער עצמו, אך גם לציבור כולו". בדבריו האחרונים של הנאשם לבית המשפט, הודה הנאשם על ההזדמנות שנתנה לו לעזור לעצמו, הביע חרטה על מעשיו וסיפר כי עבר דרך שיקום והתבוננות עצמית.

סוף דבר הנאשם הורשע במספר עבירות המהוות מספר אירועים.

מכל המקובץ לעיל, בהינתן הליך הטיפול והשיקום המוצלח שעבר הנאשם, ובהינתן כי עודנו מצוי בהליך טיפולי, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחמים שקבעתי לאירוע הסמים ולאירוע האיומים ולחרוג לקולא מהמתחם שקבעתי לאירוע האחרון, ומשכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע וכל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים; קנס בסך 500 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו.

רקע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם, בבצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בהתאם לסעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973.

באחד מחדרי הבית החזיק הנאשם 9 עציצים של צמחים שטיבם אינו ידוע למאשימה ובחדר הגידול החזיק הנאשם סמים מסוכנים כמפורט להלן: שקית נייר ובתוכה שקית נוספת ובה פרחים של סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל 1252.1 גרם.

לנוכח העובדה כי שירות המבחן סבר כי הנאשם זקוק להליך טפולי, כך גם את שימור ניקיונו מסמים, לרבות עתירת ב"כ הנאשם להארכת המאסר המותנה, הוריתי על דחיית הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים שיעקוב אחר ההליך הטיפולי בו ישולב הנאשם ולאחר מכן ישלימו הצדדים את טיעוניהם לעונש וייגזר דינו של הנאשם.

...

ביום 23.11.21 טענו הצדדים לעונש, ולאחר ששמעתי את טיעוניהם, לרבות העובדה כי בעת ביצוע העבירה בה הורשע הנאשם, היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, עובדה שלא נחשפה על ידי הצדדים בפניי, טרם נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

הגעתי למסקנה כי יש לקבל תסקיר משלים בעניינו של הנאשם טרם ייחרץ דינו.

לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל.

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים ( נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), עבירה של נטילת חשמל, מים או גז בגניבה – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

ברע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13) דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לפי הודאתו בעבירות של גידול סמים ובעבירות נילוות, לאחר שגידל בדירה שתילי קאנבוס במשקל (נטו) של כעשרה ק"ג, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 7,500 ₪ ועונשים נוספים (ר' גם עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 40734-05-13 אברמוב נ' מדינת ישראל (3.9.13) וכן ת"פ (נת') 388-12 מדינת ישראל נ' אברמוב (1.5.13)).

...

לצד זאת שירות המבחן שקל גם שיקולים של הרתעה והמליץ על ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות ואני סבורה שבנסיבות העניין מדובר בענישה ראויה וכי שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח יש בה כדי לפגוע בהליך הטיפולי.

אשר על כן , ולאחר שחרגתי ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות במרכז יום נווה אשר עין המפרץ.

אני פוסלת את הנאשם ולהחזיק או לנהוג על תנאי רישיון נהיגה וזאת לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים על פי פקודת הסמים ויורשע בה. אציין כי החלטתי שלא להשית על הנאשם פסילה בפועל וזאת בין היתר לאור העובדה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי בדיקות השתן אותם מסר הנאשם מעידות על ניקיון משימוש בסמים.

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט א' נוריאלי), גזר דין מיום 30.07.2023, בת"פ 29370-04-21, שניתן לאחר שהמערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודה; נטילת חשמל, עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק" או "חוק העונשין").

כבוד השופט קרא קבע בכל הנוגע להליך השקום שעבר המערער כי: "כלל ידוע הוא כי אין עדיפות ברורה לשיקולי שקום על פני שיקולים כגון שמירה על שלום הציבור או שקולי הרתעה (ראו, למשל, רע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 (‏23.4.2018)) וכי העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה שלו זכות הבכורה. ההליך הטיפולי אותו עובר המבקש נילקח בחשבון הן בעת גזירת דינו בבית משפט השלום והן בעירעור לבית המשפט המחוזי, אולם נמצא כי אין באמור בתסקירי שירות המבחן כדי לגרום לחריגה לקולא ממיתחם הענישה שנקבע, עקב חומרת מעשיו. אין להתערב בקביעה זו ואין בקביעות אלו כדי לגרום לאי צדק". בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני נדון ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב אשר הקים מעבדה לגידול קנביס בדירה אשר שכר, משקל הסם היה 63 ק"ג וגניבת החשמל עמדה על למעלה מ-70,000 ש"ח. המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן וגניבת חשמל, ובית המשפט המחוזי קבע מיתחם ענישה הנע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל, אך סטה לקולא מהמתחם הנ"ל בהעדיפו שקולי שקום, והשית על המשיב 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך שהתייחס לכך שלמשיב עבר פלילי נקי, הוא עובד לפרנסת משפחתו, פרע חובו לחברת חשמל, והודה בהזדמנות הראשונה.

...

טענה זו דינה להידחות.

לטעמנו, בית משפט קמא העביר נכונה את המסר האמור, הן בהשתת מאסר בפועל והן בהטלת הקנס, תוך שאיזן נכונה בין כלל השיקולים העומדים לזכות המערער לבין אלו העומדים לחובתו.

לאור כל האמור, החלטנו לדחות את הערעור.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), נטילת חשמל, מים או גז בגניבה – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

דיון והכרעה הבקשה להכריז על הנאשם סוחר סמים במהלך הדיון בו נשמעו טיעונים לעונש עתרה המאשימה להכריז על הנאשם סוחר סמים כאמור בסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים.

ברע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13) דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לפי הודאתו בעבירות של גידול סמים ובעבירות נילוות, לאחר שגידל בדירה שתילי קאנבוס במשקל (נטו) של כעשרה ק"ג, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 7,500 ₪ ועונשים נוספים (ר' גם עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 40734-05-13 אברמוב נ' מדינת ישראל (3.9.13) וכן ת"פ (נת') 388-12 מדינת ישראל נ' אברמוב (1.5.13)).

...

לפיכך אני קובעת שהנזק הפוטנציאלי הוא ממשי.

לפיכך סבורני כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע החל מ 9 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל .