זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירות של הכנה, ייצור והפקה – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א) +(ג) רישא לפקודה, נטילת חשמל או מים – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין – עבירות מחודש יולי 2023.
בנוסף, חיבר באופן פיראטי כבל חשמל לשנאי שהזין את המעבדה לגידול הסמים.
עוד נטען, כי הגדיל המשיב לעשות כאשר חיבר המשיב או מי מטעמו חיבור מסוכן ואימפרוביזורי לחשמל לצורך גידול הסמים בחממה שבנה הרחק ממקום מגוריו בלקיה – בכביש 4 – בין הערים אשדוד – יבנה.
...
תימוכין לאמור לעיל, דווקא מוצא ביטוי גם בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון לאחרונה בבש"פ 6494/23, כב' השופט י. כשר, מיום 01.09.2023, עמ' 8, שמשמעותה שאין שינוי בהלכה:
"לא יהיה זה מיותר לציין כי בפסיקתו של בית משפט זה קיימים גוונים שונים לעניין שאלת עצם החובה להידרש לתסקיר שרות מבחן בנסיבות כאלה. השחרור לחלופת מעצר בעבירות מסוג דנן (קל וחומר בחומרתן בעניין דנן) הינו חריג. החלופה שעניינה שחרור לחלופה טיפולית על יסוד התקיימות התנאים השני והשלישי בהלכת סויסה (קרי – במצב בו הנאשם לא החל בטיפול קודם למעצרו), אף היא בגדר חריג, המתייחס ל-מקרים נדירים חריגים שבחריגים (מובא מפסק דינו של כב' השופט שטיין בבש"פ 4261/22). המתבקש מהאמור לעיל, הינו ששחרור לחלופה טיפולית בנסיבות מסוגן של הנסיבות דנן, אמור להיות, אם בכלל, נדיר שבנדירים וחריג שבחריגים. לו דעתי להישמע, ראוי שכך גם יהא, בפועל, בעתיד".
על רקע המבחנים שנקבעו בגישה האחידה בבית המשפט העליון, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שרות המבחן ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין המשיב להיעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת לאחר שלא הובאו בעניינו של המשיב נסיבות חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות סטייה מהמדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות מושא כתב האישום.
עוד יצוין, כי כאשר הבחין בשוטרים מגיעים לחממה, פרץ המשיב לעבר השוטר זגורי, בעודו עוטף כפפות וחולצה שמסתירה את פניו וניסה להדוף את השוטר זגורי מעליו ולברוח – יוצא אפוא, כי עניינו של המשיב גם על פי הפסיקה המצדדת בנאשמים דומיננטיים הנמצאים במעגל הראשון לבין הנאשמים הנמצאים במעגל השני והנמשכים אחרי הגורמים העיקריים ונמצא, כי עניינו של המשיב איננו נמנה על המעגל השני.
על רקע המתואר לעיל, ובהעדר נסיבות חריגות ויוצאות דופן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
