גזר דין על עבירות שונות לפי חוק העונשין ופקודת פשיטת הרגל

כמו-כן, הושת על המשיב 1 קנס בסך 8,000 ₪ ב-10 תשלומים שוים, והמשיב 1 חויב לחתום על התחייבות כספית בסך 25,000 ₪ בתוקף ל-3 שנים להמנע מלעבור עבירות על סעיפים שונים בחוק, הכל כפי שפורט בגזר-הדין.

דהיינו, קיימת הודאה כי לא רק שאותה סככה בשטח של 80 מ"ר לא נהרסה, אלא שגם ניבנתה סככה נוספת, והשטח הכולל של שתי הסככות הבנויות, ואשר בהן עשו שימוש, היה 400 מ"ר. ב-25/12/18 נשמעו הטיעונים לעונש, וב-25/2/19 ניתן גזר-הדין, בגזר-הדין קיימת היתייחסות לכך שהמשיב 1 מצוי בהליכי פשיטת רגל, אולם נכון למועד גזר-הדין הוא לא קיבל הפטר.

כמו-כן, הנני מפנה ל-רע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת-ישראל (26/3/07), שבו נדחה ערעור על גזר-דין על פיו נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, נקבע מאסר על-תנאי ל-4 חודשים, שהמערער לא יעבור במשך 3 שנים מיום שיחרורו עבירה בנגוד לסעיף 210 לחוק, נגזר תשלום קנס בשיעור 25,000 ₪ בנוסף לחילוט, התחייבות בסך 25,000 ₪ שהושתה על המערער בהליך קודם, וכן חויב המערער לחתום על התחייבות נוספת בסך 30,000 ₪, כל זאת בהתייחס למערער שהפעיל עשרות שנים מסגריה בשטח 276 מ"ר שנבנתה ללא היתר, וכאשר הוא הפר צוים שפוטיים קודמים, שהורו לו להרוס את המסגריה ולהמנע מלהפעילה.

ב-רע"א 4098/13 סבח יזיד נ' כונס הנכסים הרישמי (27/6/13), נפסק מפי כב' השופט הנדל, כי אין מקום ליתן מחסה מהדין הפלילי תחת כנפי הליכי כנוס אזרחיים, וכי "הליכי כנוס נכסים ופשיטת רגל נועדו בסופו של יום ליתן הפטר לחייב מחובותיו, על-מנת שיוכל לפתוח דף חדש בחייו ללא עול חובות הרובץ על כתפיו, וכן להביא לשויון בין נושיו... כידוע, אין מניעה לנקוט הליכים פליליים נגד החייב לאחר שניתן צו כנוס, והוא הדין בהליכים אחרים בעלי אופי עונשי". ב-ע"פ 4919/14 שמעון אזולאי נ' מדינת-ישראל (6/3/17), קיימת היתייחסות לכך כי צו הפטר אינו פוטר פושט רגל מתשלום קנס, וכי פקודת פשיטת רגל והוראותיה מאזנות בין רצון המחוקק לאפשר לפושט רגל לפתוח פרק חדש בחייו, לבין התכליות של הענישה הפלילית.

"בית המשפט יצווה על הנשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל על עבירה לפי פרק זה ולחיוב בהוצאות המשפט, לשלם את האגרה או את תשלום החובה האחר הקשורים בעבירה ושהנשפט חייב בתשלומם אותה שעה מכוח חוק זה וטרם שילם אותם, ואם היתה העבירה בקשר לעבודה או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה – אותן אגרות או תשלומי חובה אחרים שהיו מגיעים ממנו מכוח חוק זה אותה שעה אילו ניתן ההיתר; בית המשפט רשאי גם לחייב את הנשפט בתשלום נוסף, שלא יעלה על סכום האגרה או תשלום החובה הקשורים בעבירה". סעיף 218 מצוי בפרק י' לחוק התיכנון והבניה שכותרתו "עבירות ועונשין", וקובע בין היתר סמכויות בית המשפט להטיל עונשים, צוים וחיובים כלפי מי שמבצע עבירות על חוק התיכנון והבניה.

...

העובדה כי כנגד המשיב 1 ניתן צו כינוס, והוא מצוי בהליכי פשיטת רגל (ויש לציין כי המשיב 1 טרם הוכרז כפושט רגל), נלקחה בחשבון באשר לשיעור הקנס בו חויב המשיב 1, אלא שיש לציין כי הימצאותו של המשיב 1 בהליכי פשיטת רגל, אין בה כדי להביא למסקנה שהמשיב 1 לא יחויב בתשלום קנס כלל בגין הפרת הצווים השיפוטיים, ובגין הבניה והשימוש הבלתי-חוקיים שביצע לאורך שנים.

סעיף 254ב' קובע כי גזר-הדין יכלול הריסת העבודה האסורה, וככלל - צו כזה אמור להיות מבוצע על-ידי המורשע בתוך 30 יום (עיין סעיף 254ד(א) לחוק), אולם רשאי בית-המשפט, אם נוכח שהעבודה האסורה אינה מסכנת את שלום הציבור, לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אשר על כן, מתקבל הערעור כך שעל המשיבים לבצע את צו ההריסה עד לתאריך 1/9/19.

עניינה של אתי לוי, הדמיון או השוני בינה לבין הנאשם, והעונש שהוטל עליה יקבלו היתייחסות בהמשך גזר הדין, וישפיעו, מן הסתם, על עונשו של הנאשם, כפי שיובהר בהמשך.

בא כוח הנאשם היתייחס לשיקולים השונים הרלוואנטיים לקביעת העונש בתוך המיתחם: הסניגור הדגיש גם בעיניין זה, כי בגזירת דינו של הנאשם יש לשקול באופן משמעותי את חלוף הזמן שעבר מבצוע העבירות בשנים 2009-2005.

הנאשם, בהיותו פושט רגל, ביצע במהלך כשמונה חודשים מסכת של מעשי מירמה וניצול כלפי קשישה, קיבל ממנה סך של כ-760,000 ₪ ומכר את דירתה, נוסף על עבירות לפי פקודת הפש"ר, הקשורות לדיווחי כזב ולהפרת חובות הדיווח שהיו מוטלות עליו בהיותו פושט רגל – הן כלפי הנאמן והן כלפי כונס הנכסים הרישמי (כולל הגשת תצהיר שיקרי לבית המשפט).

מדיניות הענישה הנוהגת לעניין האישום השלישי יצוין כי בהתייחס לעבירות המירמה שבמסגרת הליך פשיטת הרגל, פסק הדין שאליו הפניתה המאשימה עוסק בעבירות שונות ובנסיבות שונות לחלוטין מענייננו: בת"פ (מחוזי ירושלים) 1189/01 מדינת ישראל נ' שורתי [29.5.03] מדובר במי שהורשע בעיקר בעבירות לפי סעיף 216 לפקודת הפש"ר, שעניינו מעשים ומחדלים במירמה, כגון אי גילוי נכסים לנאמן או לכנ"ר, והעונש בצדו ארבע שנות מאסר.

בע"פ 394/20 חן נ' מדינת ישראל [3.11.21] [עניין חן], שניתן ממש לאחרונה, אושרה הרשעתו של המערער, שהיה בעת הרלוואנטית בהליכי פש"ר, בבצוע עבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה וקבלת דבר במירמה – עבירות לפי חוק העונשין, ובעבירה לפי סעיף 346(א)(3) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (שהחליף את העבירות שבהן הורשע בבית המשפט המחוזי – המנעות חייב לעזור בגילוי נכסיו, לפי סעיף 214 לפקודת פשיטת הרגל והעלמת נכסים והשמטה, לפי סעיפים 216(4) ו-(6) לפקודת הפש"ר).

בע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל [1.3.17] ציין כבוד השופט הנדל בפסק דינו (שאליו הפנה גם הסניגור): "בעוד שההתחשבות בנסיבות העבירה שאינן קשורות בביצועה, על פי תיקון 113 לחוק העונשין, עשויה להשפיע רק על גזירת העונש בתוך המיתחם שנקבע; החלת הגנה מן הצדק עשויה להשפיע אף על קביעת מיתחם העונש עצמו, או ליתר דיוק, על נקודת ההתחלה ואף על נקודת הסוף של התוצאה העונשית" (פסקה 50).

...

ואולם, הפרמטרים הללו, שבמקרה דנן הם בעלי השפעה כבדה מאוד, מביאים אותי למסקנה שבמקרה דנן, העונש הכולל שיש להטיל על הנאשם הוא 30 חודשי מאסר בפועל.

לנוכח האמור, אני קובעת שהנאשם ישלם פיצויים רק לשני החסויים שעודם בחיים, והם ש.מ ו-ב.ש, בסכומים שאפרט להלן.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שפירטתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם: מאסר בפועל בן 30 חודשים; מאסר בן 8 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירה שבה הורשע מסוג פשע; מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירה שבה הורשע מסוג עוון; קנס בסך 80,000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתם.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 24185-10-17 אוחיון נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 59444 בפני כב' השופט איל באומגרט בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: ירון אוחיון, ת"ז 28684140 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד טסלר יצחק להלן: "הנאמן" החלטה

הנושה הוסיף וטען, כי למעלה מן הסמכויות הנתונות לבית המשפט מכח החלופות המנויות בסעיף 69(א), נתון לבית המשפט אף שיקול-דעת רחב להתנות מתן ההפטר בתנאים שונים, מכוחה של תקנת הציבור.

עסקינן בחוב אשר הושת על החייב בגדרי הליך ת"פ 3136-06, במסגרת גזר דין מיום 30.12.08.

עבירות לפי חוק העונשין ופקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

כעולה מיגזר הדין, על הנאשם הוטל לפצות 9 נפגעי עבירה בסך של 9,000 ₪ וזאת עד ליום 10.2.09.

...

לסיכום טען הנושה, כי נוכח מהות העבירות בעטיין הוטלו הפיצויים על החייב וכלאור חומרת העבירות ונסיבותיהן, אין להחיל את צו ההפטר על חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים מכוח סעיף 77 לחוק העונשין.

משכך, סבור הנאמן כי דין הבקשה להידחות.

בנוסף, הורשע החייב בעבירות כלכליות נוספות, כגון בהנפקת חשבוניות מס שלא כדין, 18 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) בחוק מע"מ. לנוכח מספרן הגבוה של העבירות, נקבע שהן בוצעו בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 117(ב2)(2) בחוק מע"מ. לאחר שנקבע כי גם עוסקים פלסטינים רשאים לנכות מע"מ במסגרת עיסקאות שבוצעו עם ישראל, הורשע הנאשם גם ב-18 עבירות לפי סעיף 117(ב1) בחוק המע"מ – "מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו". במסגרת אישום שנים-עשר הורשע החייב בעבירות שונות על פי פקודת פשיטת הרגל והלבנת הון, לאחר שנקבע כי בתקופה שבה היה תחת צו כנוס נכסים - ניהל את עסקיו תחת שם עסקו של אביו, תוך מצג שוא שהוא עובד בעסק כשכיר בלבד, וכשאביו אינו מעורב למעשה בניהול העסקים.

בקשר לאמור החייב הורשע בעבירות הבאות: אי גילוי נכסים, עבירה לפי סעיף 216(1) בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"); אי מסירת מסמכים לנאמן, עבירה לפי סעיף 216(3) בפקודת פשיטת הרגל; העלמת נכסים, עבירה לפי סעיף 216(4) בפקודת פשיטת הרגל; סילוק נכסים במירמה, עבירה לפי סעיף 216(5) בפקודת פשיטת הרגל; השמטת דברים מהודעה, עבירה לפי סעיף 216(6) בפקודת פשיטת הרגל; והונאת נושים, עבירות לפי סעיף 439(א) בצרוף סעיף 439(ב) בחוק העונשין.

לפיכך, אם הנושים יעדיפו בעתיד לפעול בהליכי מימוש הנכס דוקא בהליך כולל ולא בהליכים פרטניים, שמורה להם האפשרות לעשות כן, בכל עת. סיכום היתנהגות החייב החמורה, כפי שפורטה בהכרעת הדין ובגזר הדין בהליך הפלילי, מחייבת ביטול ההליך אשר ניפתח לפי בקשת החייב.

...

מסקנה זו, לפיה אין מקום לאפשר הסכם פדיון הזכויות וכי ראוי לבטל ההליך כעת על מנת לאפשר לנושים לנקוט בהליכים פרטניים, מתחזקת נוכח עמדת רמ"י שהוגשה לתיק, ובהתחשב בפרטים שנמסרו בתגובה ביחס לנכס ולשימושים בו, כמו גם ביחס לתביעה המתנהלת.

גם ההתנהלות בהליך עד כה מחזקת את המסקנה לפיה התועלת לנושים בהמשך הליכים מחוץ להליכי הפש"ר תהיה גדולה יותר מאשר בהמשך ניהול הליך זה. יש לזכור, כי להבדיל מהחייב אשר נוכח חומרת הדברים לא יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש בתוך פרק הזמן הנראה לעין, שמורה לנושים האפשרות לנקוט בהליך חדלות פירעון לפי בקשת נושה, בכל עת וללא מגבלת זמן.

לפיכך, הנני מורה על ביטול ההליך ובכלל זאת על ביטול צו הכינוס, צו עיכוב ההליכים וצו עיכוב היציאה מהארץ.

לאחר מכן נדון הנאשם ל-6 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים בשנת 1991 בגין עבירות של התפרצות וגניבה; נשפט 7 פעמים לעונשי מאסר מותנים (כולל הארכת עונשי מאסר מותנים) בגין עבירות רכוש, איומים, תקיפה והעלבת עובד ציבור (בין השנים 1993 ל-2004); בשנת 2004 נדון בגין עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע ל-3 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות לצד ענישה נלווית; באותה שנה נדון גם לעונש מאסר של 6 חודשים בעבודות שירות וזאת בגין 8 עבירות רכוש; בין השנים 2004 ל-2010 נשפט 5 פעמים נוספות בגין עבירות רכוש שונות ועבירות אלימות (ובין היתר חבלה כשהעבריין מזויין, איומים, פציעה כשהעבריין מזויין, תקיפה ועוד) ונדון לעונשי מאסר מותנים; בשנת 2010 נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות בגין עבירות אלימות; בשנת 2017 נדון בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ו-הפרעה לשוטר במילוי תפקידו למאסר מותנה; ובשנת 2019 נשפט הנאשם בגין עבירות דומות לאלה שביצע במקרה שבפנינו – אי גילוי נכסים, העלמת נכסים או חובות, הברחת נכסים, השמטת פרטים לפי פקודת פשיטת הרגל, וכן ריבוי עבירות של זיוף מטבע, ריבוי עבירות של התקנה או החזקה של מיכשור לזיוף מטבעות וקנייה, וריבוי עבירות של מכירה או קבלה של מטבע פשוטה מזויפת לפי חוק העונשין (במסגרת ת"פ 66930-01-18 של ביהמ"ש המחוזי באר-שבע), ונדון במסגרת הסדר טיעון ל-22 חודשי מאסר בפועל, לעונשי מאסר מותנים (האחד למשך 6 חודשים והשני למשך 12 חודשים), לתשלום קנס ולפצוי המתלונן.

אשר לרמת הענישה, הגישה באת כוח הנאשם 1 אסופה של פסקי דין שעניינם עבירות זיוף מדרגות שונות ובנסיבות שונות, וביקשה לאמץ את רמות הענישה המקילות שנפסקו בתיקים אלה (בהם הענישה נעה בין עבודות שירות לבין שנתיים) ולאבחן מהפסיקה המחמירה שהגיש התובע (הגישה את רע"פ 2169/19 אופיר נ' מדינת ישראל ו-רע"פ 2425/19 קובלר נ' מדינת ישראל, מיום 15.05.19, כולל גזר הדין שניתן בעיניינם בביהמ"ש המחוזי בחיפה; רע"פ 523/13 דזנשווילי נ' מדינת ישראל, מיום 25.08.15; רע"פ 9976/05 ראשק נ' מדינת ישראל, מיום 18.01.2006; רע"פ 3908/07 קיקוזשוילי נ' מדינת ישראל, מיום 20.05.07; עפ"ג [ת"א] 15156-08-14 מדינת ישראל נ' יעקבי, מיום 10.12.14.

במלאכת גזר הדין נידרש ביהמ"ש לבחון את הנסיבות המיוחדות שמאפיינות כל נאשם, ולחתור לענישה ההולמת את העבירה על פי אמות המידה של המעשה והעושה".

...

אכן, מעשיו של הנאשם 1 חמורים, יחד עם זאת, נוכח הקשיים הראייתיים בתיק, שוכנעתי כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מובן, ראוי ומוצדק, ועל כן יש לכבדו, כאשר העונש אליו עתרה המדינה אמנם מתון בנסיבות העניין אך מתאים לכלל הנסיבות כמפורט.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים: גזר דינו של הנאשם 1: מאסר בפועל למשך 3.5 שנים.

בהסכמת הצדדים אני מורה על חילוט התפוסים הבאים בעניינו של הנאשם 1: כרסומת CL-M שנת 2000; מחרטת NCU10 SERVOYURN CNC; מכונת עיבוד שבבי D21LIB ROBODRIL-FANUC; מכונת ארוזיה (שיקוע) תוצרת חברת מיצובישי אלקטריק דגם EA8S+FP80S; מכונת ארוזיה (חוט) תוצרת מיצובישי אלקטריק דגם MV1200S + יחידת הנעה שנת ייצור 2020; מכונת כבישה תוצרת לוקטלי מקניקה דגם T300/DC שנת ייצור 2020 מספר סידורי 3454 כולל פרס הידראולי; מכונת כבישה תוצרת לוקטלי מקניקה דגם CAD T300 שנת ייצור 1998 מספר סידורי 3809 כולל פרס הידראולי; מכונת כבישה תוצרת חברת ROTABEST MINI; מכבש דמוי לוקטאלי בצבע כתום + מכשירים בתפזורת; מחרטה תוצרת WABECO (גרמניה) דגם D6000E; סכום של 100,000 ₪ שהופקדו על ידי הנאשם 1 בקופת ביהמ"ש לצרכי ערובה עם שחרורו מהמעצר, יחולטו ובתמורה יתר הפריטים הנמצאים בנספח א' לכתב האישום המתוקן – יוחזרו לנאשם 1 (הכל בהתאם להחלטה מיום 12.03.23).