[1: כל ההדגשות לאורך גזר הדין אינן במקור והן שלי, ש.ב. ]
מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא בינונית; הנאשם החזיק סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין, אשר נקבע בפסיקה כי מדובר בסמים קשים, בעלי השפעה מזיקה על צורכיהם, והחזקתם מחייבת מענה עונשי הולם; ראו למשל את ע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (8.2.2016):
"מסקירת הפסיקה בנושא עולה, כי אמנם קיים גיוון רב בענישה, אולם במקרים העוסקים בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נע טווח הענישה בין שלוש לחמש שנות מאסר (ע"פ 8820/14 זהר שחר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2015) בפיסקה 12 וההפניות שם; 1313/14 גמאל בהתימי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2015); עניין פיצו, בפיסקה 14 וההפניות שם; ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2013); ע"פ 11469/05 מדינת ישראל נ' עייש [פורסם בנבו] (2006); 5958/13 גיא שרגא סבג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2014); 4203/14 אליהו כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2015))".
הפסיקה אף עמדה על הנזקים הקשים להם גורם הסם המסוכן מסוג הרואין; ראו בעיניין זה לדוגמא את הקבוע בע"פ 329/87 מדינת ישראל נ' בר און (10.2.1988):
"... וזאת משום החומרה המופלגת שבפשע עבירת סמים במיוחד משמדובר בהירואין ובכמות עצומה של 150 גרם, שיש בהם אלפים רבים של מנות סם מרעיל וממית. בצדק הצביע השופט המלומד על הסכנה האיומה שבסם זה, סכנת חיים פשוטו כמשמעו, ועל התפשטות נגע הסמים בחברתנו בתקופה האחרונה. ממחקריהם של מלומדים ומדבריהם של עדים אנו למדים על התוצאות ההרסניות שיש בו בסם זה לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה, ורבים וטובים מקרבנותיו נופלים חלל מפגיעתו הרעה".
ראו עוד, ביחס לסם מסוכן מסוג הרואין, גם את ע"פ 417/88 חוואג'ה נ' מדינת ישראל (12.10.1989), שם נקבע כי הרואין הוא סם מסוכן וקטלני, וכן את ע"פ 6839/97 עזרן נ' מדינת ישראל (24.8.1998), שם כונה הסם המסוכן מסוג הרואין "סם המוות הלבן"; ראו עוד את: ת"פ (מחוזי מרכז) 74740-06-20 מדינת ישראל נ' אבו צעלוק (1.9.2022) בפיסקה 14 וההפניות שם, עפ"ג (חי') 37357-11-19 מדינת ישראל נ' עראבי (2.1.2020), ת"פ (מחוזי חי') 44181-01-17 מדינת ישראל נ' גריפולינה (6.11.2017) בפיסקה 25.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המערער, וקבע כי בית המשפט קמא לא שגה באף לא קביעה אחת המצויה בגדר הדין; עוד נקבע, כי מיתחם העונש ההולם "מקובל עלינו ונטוע עמוק בפסיקה".
במסגרת ת"פ (ת"א) 46604-02-21 מדינת ישראל נ' אפטה (22.8.2021) הורשע הנאשם בשני אישומים, הראשון לא רלוואנטי לענייננו (החזקת נשק ועוד); במסגרת האישום השני הורשע הנאשם בהחזקת 30 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין (שלא לצריכתו העצמית) לצד שקיות אטימה, משקל דיגיטלי, כף פלסטיק וניירות – כלים המשמשים לשקילת הסם המסוכן ולאריזתו.
...
במסגרת רע"פ 894/16 פרץ נ' מדינת ישראל (10.2.2016) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בגדרו נדחה ערעורו על גזר הדין שניתן בעניינו.
ראוי לציין, כי גזר דין זה הוא ה"נמוך" ביותר שמצאנו ביחס לעבירת החזקת סמים קשים לשימוש עצמי בכמות שכזו, כאשר מוזכרת נסיבה יוצאת דופן, לפיה החזיק את הסמים הללו "עבור אחר".
הנה כי כן, לאור האמור לעיל, נוכח סוג הסמים המסוכנים בהם החזיק הנאשם, כמותם, ואופן החזקתם (מחולקים למנות רבות), ובהתאם למדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 16 ועד 30 חודשי מאסר.
הנאשם אמר בעצמו, בדיון ביום 16.2.2023 כי הוא מאס בדרך החיים ההתמכרותית, והוסיף: "אני רוצה חיים חדשים".
בנסיבות אלה, ולאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:
בתיק העיקרי: מאסר למשך 16 חודשים.