מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גזר דין בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע חמור

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בין לבין נגזר דינו של הנאשם, שהורשע בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע (2 עבירות), סחר בסם מסוכן וסיוע לסחר בסם מסוכן, והוטל עליו עונש מאסר למשך 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ₪, התחייבות ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
במועד מתן גזר הדין הובהר שהנאשמת ילדה בשע"ט. עוד נתתי דעתי לחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות.
בנסיבות הללו, ומאחר שעל אף הניסיונות המרובים שניתנו לה לא חל כל שינוי במצבה של הנאשמת ובשיתוף הפעולה שלה מאז תחילת הקשר עם שירות המבחן ועד היום, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש, מצאתי להפנות את הנאשמת לממונה על עבודות השרות לצורך קבלת חוות דעתו אשר להתאמתה של הנאשמת לרצות עונש של מאסר בעבודות שירות, ומחוות דעת מיום 18.11.2020 עולה שהיא נמצאה על ידי הממונה כמתאימה לרצות עונש מאסר בדרך זו. אשר על כן, בשים לב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת שפורטו לעיל מצד אחד, ומהצד השני חומרת מעשיה, רמת הסיכון שלא פחתה, העונש שנגזר על נאשם 2, והיעדר נימוקים לחריגה ממיתחם העונש ההולם, מצאתי לגזור עליה את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר, בנכוי הימים בהם ישבה הנאשמת במעצר בין התאריכים 9.1.2018-16.1.2018.
...
לאחר שעיינתי בגזר הדין, מצאתי שלמרבה הצער נפלה בו טעות הקלדה, וכי גם בעניינו של הנאשם נקבע מתחם עונשי הנע בין מאסר שירוצה בעבודות שירות לבין מאסר בפועל, שהוקלד בטעות כ"מאסר על תנאי".
עיגון למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שבעקבות החלטתי להטיל על הנאשם עונש בתחתית המתחם העונשי, הוטל עליו עונש של מאסר בעבודות שירות במקום מאסר בפועל, בעוד שאם אכן היה נקבע מתחם עונשי שבתחתיתו מאסר על תנאי, היה נגזר על הנאשם עונש זה. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי למספר נתונים העומדים לזכות הנאשמת.
בנסיבות הללו, ומאחר שעל אף הניסיונות המרובים שניתנו לה לא חל כל שינוי במצבה של הנאשמת ובשיתוף הפעולה שלה מאז תחילת הקשר עם שירות המבחן ועד היום, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש, מצאתי להפנות את הנאשמת לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעתו אשר להתאמתה של הנאשמת לרצות עונש של מאסר בעבודות שירות, ומחוות דעת מיום 18.11.2020 עולה שהיא נמצאה על ידי הממונה כמתאימה לרצות עונש מאסר בדרך זו. אשר על כן, בשים לב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת שפורטו לעיל מצד אחד, ומהצד השני חומרת מעשיה, רמת הסיכון שלא פחתה, העונש שנגזר על נאשם 2, והעדר נימוקים לחריגה ממתחם העונש ההולם, מצאתי לגזור עליה את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר, בניכוי הימים בהם ישבה הנאשמת במעצר בין התאריכים 9.1.2018-16.1.2018.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

שניים מן האישומים בכתב האישום נוגעים למשיב דנן - האישום הראשון והאישום החמשי - והם מייחסים לו עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד.
עוד נטען כי לחובתו של המשיב עומדים גם עברו הפלילי ומעמדו הבכיר באירגון, וכי גם לפי הערכת המסוכנות העדכנית ביותר מטעם שירות המבחן מסוכנותו של המשיב נותרה גבוהה ובית המשפט קמא היתעלם בהחלטתו מיפרט זה. בית משפט זה (השופט א' שהם) עיכב את החלטת בית משפט קמא "עד להחלטה אחרת", מתוך המתנה לקביעת מועד מתן גזר הדין בעיניינו של המשיב.
...
סוף דבר: מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני מוארך בזה ב-90 ימים, החל מיום 3.3.2018 או עד למתן גזר הדין בעניינו, לפי המוקדם; החלטת בית משפט קמא מיום 1.1.2018 לפתוח "חלונות" במעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני על מנת לאפשר לו לצאת לעבודה מידי יום - מבוטלת.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 52815-05-15 מדינת ישראל נ' גבריאל בפני כב' השופט אילן סלע מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ע"י עו"ד המאשימה נ ג ד 1. רום גבריאל ע"י ב"כ עו"ד גבריאל 2. מעוז סמואי הנאשמים גזר דין – נאשם 1
יצוין, כי התסקיר היתייחס גם, ובעיקר, להליך פלילי נוסף שנוהל כנגד הנאשם במקביל לניהול הליך זה, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (תפ"ח 16579-08-16), במסגרתו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון במספר עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עיסקאות בנשק והסתה לגזענות.
...
בשים לב לכל האמור, אני סבור כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.
לאור כל האמור, אני משית על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר לא ירוצו אלא אם כן הנאשם יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהכרעת הדין עמדתי בהרחבה על נסיבות ביצוע העבירות על ידי שני הנאשמים, וכול שנקבע במסגרתה יחשב כקביעה עובדתית לצורך גזר הדין.
משכך, הרשעתי את הנאשמים בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע (חבלה חמורה), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק""), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ו-335(א)(2) לחוק.
...
סבורני, שבנתונים הללו, המייחדים את הנאשם 1, התמונה העולה מהתסקיר משקפת רק את תחילתו של הליך טיפולי, שבשלב זה אין בה כדי להוות בסיס לקיומו של "סיכוי של ממש לשיקום". יחד עם זאת, לא אתעלם מהצעד שעשה הנאשם 1 בכיוון של שיקומו, ויינתן לכך המשקל הראוי בקביעת מיקומו בתוך מתחם העונש, במסגרת "מאמצי הנאשם לחזור למוטב" (סעיף 40יא.(4)).
סוף דבר אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 34 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופות מעצרו (6.4.20 – 13.5.20 ; 24.6.20 – 6.8.20).
ככול שלא הוצאו צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשמים, אני מורה על איסור יציאתם מהארץ עד לסיום ריצוי עונשי המאסר.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך, פנה בית המשפט המחוזי לבחון את הנסיבות הקשורות בבצוע העבירות, ובהקשר זה ציין כי מדובר בהרשעה ב-3 עבירות של יבוא קוקאין, נוסף על עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, במסגרת "אחת מפרשיות הסמים החמורות ביותר המתינהלות בבתי המשפט – הן מבחינת המספר הרב של המעורבים בפרשה; הן מבחינת כמויות הסם הגדולות ביותר שיובאו לישראל, וזאת במספר הזדמנויות, במשך מספר חודשים; הן מבחינת סוג הסם [...] והן מבחינה זו שבהבדל מרוב המקרים שנידונו בפסיקה, במקרה דנן הסמים שיובאו לישראל כלל לא נתפסו, כי אם הופצו בפועל". בית המשפט המחוזי מצא איפוא, כי מעשי העבירה בעניינינו מקימים שורה של נסיבות מחמירות.
בפרשה אחרת ציינתי: "כלל נקוט בידינו – הלכה פסוקה – כי ברגיל אין ערכאת העירעור מיתערבת ומשנה גזר דין; רק אם שיקולים מוטעים או פסולים הינחו את הערכאה הדיונית, או אם העונש שנגזר מופרז באופן קצוני לקולא או לחומרה, רק אז מיתערבת ערכאת העירעור על מנת לעשות את התיקון הנחוץ" (ע"פ 8445/11 קם נ' מדינת ישראל, פסקה 1 לחוות דעתי (31.12.2012)).
...
ועדיין, את טענת המדינה – כי חומרתה של המעילה שביצע רמי גדולה מזו שבעניין דהן, ועל כן, בשים לב לענישה בפרשה הנ"ל, ראוי להחמיר עמו יותר – אין בידי לקבל.
לאחר שבחנתי עונשים שניתנו במקרים אחרים, תוך שאני ער להבדלים בחומרת הנסיבות, איני סבור כי "הערכאה הדיונית נכשלה בטעות או שהעונש שנגזר על-ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות" (ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (3.2.1998); ע"פ 7212/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 40 (25.1.2016)).
אשר על כן, במכלול הנסיבות, אני סבור כי נגזר על רמי עונש הולם, השוכן לבטח במתחם אי-ההתערבות של ערכאת הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו