גזר דין בעבירות מרמה והלבנת הון

אישום תשיעי – המערער הורשע בעבירה של מירמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; בעבירה של מירמה ותחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; בעבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) וסעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ; בעבירה של אי הוצאת חשבונית מס, לפי סעיף 117(א)12 לחוק מע"מ; ובעבירה של אי הגשת דו"חות תקופתיים, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. אישום עשירי – המערער זוכה מחמת הספק מהעבירה שעניינה הלבנת הון.

ביום 5.11.2003, נגזר דינו של המערער והושתו עליו העונשים הבאים: 5 שנות מאסר לריצוי בפועל; הופעל עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים, שהיה תלוי ועומד נגד המערער (ת.פ. 553/05, בית משפט השלום בקרית גת), וזאת בחופף לעונש המאסר שהושת עליו; קנס בשיעור של 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו; 24 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, כל עבירת מירמה, זיוף או שוחד; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, כל עבירת מס. אשר לבקשת החילוט, קבע בית משפט קמא כי יש להורות על חילוט הרכב והשיקים שנתפסו ברשות המערער.

הערעורים על מידת העונש בערעורו על גזר הדין, טוען המערער כי העונש אשר הושת עליו סוטה בצורה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות.

...

במקרה דנן, שוכנעתי כי חזרתו של המערער מערעורו על הכרעת הדין הינה כנה, ויש בה משום קבלת הדין והכרה בחומרת מעשיו.

בשל עובדה זו בלבד, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה להפחית מתקופת מאסרו של המערער 6 חודשי מאסר, כך שעל המערער לרצוֹת, לוּ תישמע דעתי, 4.5 שנות מאסר בפועל.

סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי כי: (א) ערעורו של המערער לעניין חומרת העונש יתקבל בחלקו, כך שהוא ירצה 4.5 שנות מאסר בפועל, ולא יהיה שינוי ביתר רכיבי גזר הדין.

לאחר שהתחשב בכך שלא ארע נזק לבעלי הקטנוע, בזמן שעבר מיום ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין ובהשפעה על משפחתו של הנאשם, ולמרות עברו הפלילי של הנאשם הכולל 9 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, אלימות ומרמה, גזר בית המשפט על הנאשם 7 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

לחומרה אשקול את העדר האופק השיקומי במסגרת הליך זה, את עברו הפלילי המכביד מאוד הכולל עבירות רכוש, מירמה ואיומים, את הרשעתו לאחרונה בת"פ 66313-12-15 כאשר נדון ביום 16.12.20 ל-66 חודשי מאסר בשל שורה של עבירות מיסים, מירמה והלבנת הון, כאשר הנאשם ביצע את העבירות שלפניי תוך כדי ניהול ההליך, דבר המלמד על העדר מורא הדין עליו ועל הצורך לתת דגש על הרתעת היחיד והגנה על הציבור מפניו.

...

 לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת מורכבותן של העבירות ואת רמת התחכום הגבוהה בה התבצעו המעשים, את השיטתיות שבביצוע, והנזק הכלכלי ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לנפגעי העבירה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בגין כל האישומים, נע בין 4.5 שנות מאסר ועד לתשע שנות מאסר.

באיזון בין השיקולים השונים, אני סבורה כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף האמצעי תחתון של המתחם, בהתחשב במצבו הבריאותי ובלקיחת האחריות על אף עברו הפלילי המכביד.

אשר על כן , אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: 6 שנות מאסר.

כב' הש' הדר: לא עניין של אמונה, אם בעתון כתוב שיש גזר דין בעבירות חמורות נגד חברות שמוכרות לך היטב, אחד כי הבת שלך עבדה בהם, שתיים כי אתה מנהל עסקים עם ברמלי, שהוא ממשיך להיות נאשם באותו תיק, אתה שוב מבקש לשכנע אותי שאתה לא יודע כלום.

לעניין זה ראו הרשעת החברות של ברמלי בשנת 2017 בעברות חמורות של קבלת דבר במירמה ובאיסור הלבנת הון, שעה שההליך הפלילי נגד ברמלי עצמו ממשיך להתנהל.

...

כך נקבע, למשל, כי קיומו של יסוד נפשי מסוג מודעות למעשה העוולה הוא תנאי הכרחי להטלת אחריות מכוח הוראה זו (ראו ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח (5) 661, 703 (1994)) ובמקום אחר נאמר, כי "אדם המשתף עצמו בהרפתקה, אשר הביאה בסופו של דבר לנזק, יחוב כשותף למעשה הנזיקין, אם בהצטרפו למבצע המעשה ידע לקראת מה הוא הולך" (ע"א 6871/99, שם, 84).

עם זאת, בפסיקה הובעה הדעה, כי אין לאפשר שימוש בהגנה זו ככל שמדובר ב"מקרי העברה" שבהם קיים "משחק סכום אפס" במובן זה שהנזק שנגרם לניזוק נובע מהעברה של הנכס למזיק (ראו ס' 33 לפס"ד של השופט מלצר עא 9178/12 ‏‏ המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ג'מאל ח'יר, פורסם בנבו 24.9.15 והאסמכתאות המובאות שם).

סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבעים 3-6, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 708,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הצדדים הגיעו להסכמה גם לעניין חילוטו של נכס מקרקעין (גוש 38440, חלקה 50 בעמק שרה בבאר שבע) שבבעלות נאשמת 2 לטובת קרן החילוט, כאשר לנאשמים תנתן אפשרות לפדותו תמורת סכום של 3,900,000 ₪ כאשר הפדיון יוכל להיעשות באופן הבא: סך של 1,200,000 ₪ (התפוס במסגרת צ"א 25332-05-20) על פירותיו, ישמש כחלק מסך הפדיון והיתרה תשולם ב- 45 תשלומים חודשיים שוים ורצופים תוך 30 יום לאחר מתן גזר הדין.

במקרה זה מדובר בהקף מירמה משמעותי שהוצא משתי חברות בסכום כולל של 718,000 אירו; ת"פ (מחוזי-מרכז) 63694-03-17 מדינת ישראל נ' אבו נאג'י (פורסם בנבו, 17.12.2019) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשמים 1 ו-2 שהורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, ריבוי עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון וניסיון להלבנת הון עונש של 14 חודשי מאסר וקנס בסך של 60,000 ₪.

...

סבורני כי השילוב של נסיבות ביצוע העבירות – מעשי מרמה והונאה מול גורם פרטי תוך ביצוע הלבנת הון ופגיעה בסביבה שפוגעות בציבור הרחב, הוא אשר מחמיר כל נסיבה ונסיבה.

בשים לב לאמור, סבורני שיש צורך לתת ביטוי משמעותי לשיקולי הרתעת היחיד במקרה זה. ביטוי שכזה מצריך השתת עונש חמור מזה שהושת עליו בעבר, ולא רק במישור הכספי.

לאור כל האמור אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: א. 21 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו הקשורים בתיק זה בלבד.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי המערער והחברה הורשעו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן בשלישית במסגרת הסדר טיעון.

לנוכח האמור, נגזר על המערער עונש של 21 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון או עבירת מירמה מסוג פשע, למשך 3 שנים; ו-6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת מירמה מסוג עוון או עבירה של השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים, למשך 3 שנים.

זאת ועוד, בית המשפט המחוזי נתן בגזר הדין משקל לחוות הדעת של הגורמים הטיפוליים, אולם החליט, כאמור, שלא לקבל את המלצתם בשל חומרת העבירות ובהיתחשב בשיקולי גמול והרתעה.

...

לנוכח חומרת המעשים, אין בידי לקבל את הטענה כי העונש שנגזר על המערער חורג ממדיניות הענישה הנוהגת.

מסקנה זו מקובלת עליי.

סוף דבר: אציע לחברי ולחברתי כי נדחה את הערעור.