אישום תשיעי – המערער הורשע בעבירה של מירמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; בעבירה של מירמה ותחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ; בעבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) וסעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ; בעבירה של אי הוצאת חשבונית מס, לפי סעיף 117(א)12 לחוק מע"מ; ובעבירה של אי הגשת דו"חות תקופתיים, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ.
אישום עשירי – המערער זוכה מחמת הספק מהעבירה שעניינה הלבנת הון.
ביום 5.11.2003, נגזר דינו של המערער והושתו עליו העונשים הבאים: 5 שנות מאסר לריצוי בפועל; הופעל עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים, שהיה תלוי ועומד נגד המערער (ת.פ. 553/05, בית משפט השלום בקרית גת), וזאת בחופף לעונש המאסר שהושת עליו; קנס בשיעור של 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו; 24 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, כל עבירת מירמה, זיוף או שוחד; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, כל עבירת מס. אשר לבקשת החילוט, קבע בית משפט קמא כי יש להורות על חילוט הרכב והשיקים שנתפסו ברשות המערער.
הערעורים על מידת העונש
בערעורו על גזר הדין, טוען המערער כי העונש אשר הושת עליו סוטה בצורה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות.
...
במקרה דנן, שוכנעתי כי חזרתו של המערער מערעורו על הכרעת הדין הינה כנה, ויש בה משום קבלת הדין והכרה בחומרת מעשיו.
בשל עובדה זו בלבד, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה להפחית מתקופת מאסרו של המערער 6 חודשי מאסר, כך שעל המערער לרצוֹת, לוּ תישמע דעתי, 4.5 שנות מאסר בפועל.
סוף דבר
אשר על כן, אציע לחבריי כי:
(א) ערעורו של המערער לעניין חומרת העונש יתקבל בחלקו, כך שהוא ירצה 4.5 שנות מאסר בפועל, ולא יהיה שינוי ביתר רכיבי גזר הדין.