עוד טען שיש ליתן משקל לחלוף הזמן מהמועדים שבהם נעברו העבירות ועד להגשת כתב אישום והמועדים שנעברו העבירות ועד למתן גזר הדין.
ביהמ"ש העליון, כאמור, אשרר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי וקבע כדלקמן:
"[...] בעניינינו, חרף מעשיו החמורים של המבקש, במסגרתם העלים מהקופה הציבורית את הכנסותיו, תוך שהוא פועל בדרכי תחבולה ועורמה, העונש שנגזר עליו חורג לקולה ממיתחם הענישה ההולם שנקבע. חריגה זו מבטאת את התחשבותן של הערכאות הקודמות בכל השיקולים שהעלה המבקש בבקשתו, בדגש על ענוי הדין שניגרם לו ואנטרס השקום בעיניינו".
רע"פ 7773/16 יוסף חננאל נגד מדינת ישראל (26.10.2016): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהשמטת הכנסה, הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, מירמה, עורמה או תחבולה והשמטת או הסתרת מסמכים (ריבוי עבירות).
עפ"ג (מחוזי י-ם) 29174-12-16 יעקבי נגד מדינת ישראל (14.03.2017): בית המשפט המחוזי דחה את עירעורו של הנאשם על גזר דינו של בית המשפט השלום (ת"פ 10986-01-16) בגדריו הורשע הנאשם על פי הודאתו בשבע עבירות של מירמה עורמה ותחבולה לפי סעיף 220 (1) לפקודה ועבירה לפי סעיף 220 (5) לפקודה.
ת"פ (שלום ת"א) 24769-11-17 מדינת ישראל נגד נתנאל אור כהן (30.05.2023): הנאשם הורשע, לאחר הליך הוכחות בשרשרת עבירות מס ובהן קיום והכנת רשומות כוזבות, השמטת הכנסות מדו"ח, מירמה עורמה ותחבולה ומסירת ידיעה כוזבת.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס.
לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ומתוך התחשבות מיוחדת בנסיבותיו הנפשיות, המשפחתיות, והכלכליות, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר
לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בן 12 חודשים.