מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גזר דין בגין עבירות תנועה חמורות

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לגישתי הן לשון החוק, הן תכליתו, תומכות בפרשנות שלפיה העונש הקבוע בסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה חל רק כאשר ב-10 השנים שקדמו לבצוע העבירה השלישית ניתנו בעיניינו של הנאשם שני גזרי דין נפרדים בגין עבירות קודמות בהן הורשע המנויות בסעיף.
כל זאת, במטרה "להפסיק את התופעה שאחרי שקורית תאונה חמורה מגלים שלאותו נהג היו עשרות הרשעות, ביניהן בעברות תנועה חמורות" (פרוטוקול ישיבה מס' 321 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-17, 2 (18.7.2007)).
מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.
...
מבחינת התוצאה העונשית הקונקרטית, סבורני כי היה מקום – במקרה הרגיל – להותיר את העונש על כנו חרף קבלת הערעור.
מן הפן האחר, אין מקום להיעתר לבקשת המדינה להשית על המשיב עשר שנות פסילה בנוסף ליתר העונשים שהוטלו עליו, שכן כאמור – קיימת אפשרות עקרונית לסטות מהעונש הסטטוטורי בהתאם לנסיבות המקרה, וטרם נשמעו טענות הצדדים בסוגיה זו. לפיכך, ובמיוחד הואיל ומדובר בסעיף עונשי חדש שהנסיון ביחס אליו דל יחסית – ראוי להורות על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה לשמיעת הטענות ולמתן גזר דין משלים.
סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פיה, ולקבל את הערעור במובן זה שייקבע כי המונח "הורשע לפחות פעמיים" בסעיף 40א(א)(1) כולל גם מי שהוגשו נגדו לפחות שני כתבי אישום נפרדים בעבר, שהסתיימו בשתי הכרעות דין מרשיעות.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.
" גם חברתנו, השופטת ג' שלו, התייחסה למשמעות סעיף 40א לפקודת התעבורה וחשיבותו (עפ"ת 42833-05-22 מדינת ישראל נ' אבו-אמדיעם, מיום 10.07.22): "מדובר בסעיף שהוסף לפקודה על מנת להלחם בנגע של עברייני תנועה רצדביסטיים אשר שבים ומבצעים עבירות חמורות למרות עונשי שהוטלו עליהם בבית המשפט, וככל ההוראות שבפקודת התעבורה הקובעות עונשי מינימום, יש צורך בנימוקים מיוחדים על מנת לסטות מהעונש שקבע המחוקק". מכל האמור עולה, כי המחוקק בחר להטיל עונש פסילה מינימאלי, לא לנוכח העבירה שבה הורשע הנאשם באותו מקרה, אלא עקב עברו התעבורתי.
...
אולם, המערער לא השכיל לבחור בניהול אורח חיים נורמטיבי עד כי סולק מהקהילה, ושירות המבחן התרשם בסופו של דבר, כי המערער ממשיך לנהל אורח חיים שולי ופורץ גבולות, לאחר שהפנים דפוסי חשיבה והתנהגות שוליים ומתנהל, לאורך שנים, על פי נורמות עברייניות.
לא מצאנו ממש גם בטענה, כי במקרים אחרים, חמורים אף יותר, התביעה אינה עותרת למימוש עונש פסילת המינימום הקבוע בסעיף 40א, ודי בתיקים אליהם הפנתה באת כוח המשיבה כדי לסתור טענה של מעין אכיפה בררנית.
ועל כן, הערעור נדחה.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אלא שהמתחם לעיל נקבע בפרשת גניים על רקע הדברים הבאים: "בעניינינו, מעבר לחומרת העבירות כשלעצמן, הרי שהנסיבות הקשורות בביצוען, מציבות את הפגיעה בערכים המוגנים ברמה גבוהה. המשיב נהג ברכב לאחר שנפסל במסגרת חמישה גזרי דין שונים, לפסילה מיצטברת של 88 חודשים; ובעת שרשיון הנהיגה שלו פקע לפני למעלה מ-14 שנה; ומכלול נתונים אלו, מעיד הן על רמת המסוכנות הגבוהה לביטחון הציבור כתוצאה ממעשיו, והן על רמת הזלזול וההתעלמות שלו מהוראות רשויות אכיפת החוק." במקרים אחרים שקדמו לפסיקה לעיל, וכאשר הנסיבות היו שונות וקלות יותר, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתחמים אחרים לעבירה של נהיגה בזמן פסילה: בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל נקבע: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת 43966-08-13 (מחוזי באר-שבע) חאלד זידאן נגד מדינת ישראל: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." כפי שנקבע בסעיפים 40ב', ג' ו-ט' של חוק העונשין, לחומרת מעשה העבירה בנסיבות ובמידת אשמו של הנאשם יינתן המשקל הראוי לצורך קביעת מיתחם הענישה המתאים למקרה הנידון.
כל זאת, במטרה "להפסיק את התופעה שאחרי שקורית תאונה חמורה מגלים שלאותו נהג היו עשרות הרשעות, ביניהן בעברות תנועה חמורות" (פרוטוקול ישיבה מס' 321 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-17, 2 (18.7.2007)).
מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.
...
בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בערך המוגן היא גבוהה, ולכן אני קובע כי מתחם ענישה ינוע בפרשה זו בין 5 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.
מניתוח כל הנתונים לעיל, ובהינתן שהצדדים סיכמו על תקופת מאסר כוללת ראויה של 14 חודשי מאסר בסה"כ, ולאחר שלקחתי בחשבון מחד את לקיחת האחריות המלאה של הנאשם ומאידך את עברו התעבורתי המכביד מאד הכולל עבירה קודמת של נהיגה בפסילה, ועבירה קודמת של נהיגה במצב של שכרות (יחד עם גרימת 3 תאונות דרכים), נחה דעתי כי תקופת פסילה כוללת בת 8 שנים תשקף בצורה הולמת את עונש הפסילה הראוי, שכן לאחר הרחקה לתקופה כה ארוכה של הנאשם מיכולת נהיגה ולאחר ריצוי המאסר הארוך הנוכחי, אין אני סבור כי צפויה עוד סכנה מהמשך נהיגתו (ככל כמובן שיכבד את ההחלטה על פסילתו באופן מלא ולא ינהג שוב במהלך תקופת פסילתו.
באשר לפסילות המותנות התלויות כנגד הנאשם יופעלו אלה במצטבר לתקופה זו. לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם יצהיר ויתחייב בפני בית המשפט כי ימנע מביצוע העבירה בניגוד לסעיף 62(3) בפקודת התעבורה וזאת במשך שלוש שנים מהיום.
הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל או נהיגה במצב של שכרות והכל תוך 3 שנים מהיום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם לכתב האישום, הנאשם רכב על אופניים חשמליים ללא קסדה ותוך שהוא מבצע עבירות תנועה חמורות של מעבר באור אדום והתעלמות מתמרורים.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il   · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 · במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
...

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"פ 47929-04-21 מדינת ישראל נ' אברג'ל בפני כבוד השופט איתי הרמלין בעיניין: המאשימה: מדינת ישראל ע"י עו"ד רועי חמדני הנאשם: יעקב אברג'ל ע"י עו"ד אלון בן זיו גזר דין
התובע טען שמיתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, אך הפנה לפסקי דין העוסקים במקרים חמורים מזה שבפניי: בחלקם מדובר היה בבריחה מן המישטרה בנהיגה פרועה, תוך מעבר צמתים כשהאור ברמזור אדום ועבירות תנועה חמורות נוספות, ובחלקם הייתה סכנה ברורה לחיי אדם ממש.
...
לנוכח כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשים מאסר בפועל.
בהתחשב בכך שבתיק שבפניי היה הנאשם עצור למשך 18 ימים, ואחר כך שוחרר לחמישה חודשים של מעצר בית מלא עד שזכה להקלות כלשהן, וגם לאחר מכן הוגבלה חירותו באופן חלקי לתקופה ממושכת, אני קובע כי חצי מתקופת המאסר שגזרתי (3 חודשים) תרוצה בחופף לעונש שאותו הוא מרצה כעת (ת"פ (פתח תקווה) 60081-08-23) ומחציתה (3 חודשים) תרוצה במצטבר לאותו עונש.
הואיל ולא צורפו מסמכים אודות גובה הנזק הכספי שנגרם לבעלי המכוניות שנפגעו על ידי הנאשם, ולא ידוע אם פוצו על ידי חברת ביטוח כלשהי (על אף היעדר ביטוח לרכב הפוגע), אני קובע כי הנאשם ישלם לכל אחד מבעלי המכוניות שנפגעו (עדי תביעה 1 עד 3 בכתב האישום) פיצוי מוגבל בסך 1,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו