גביית צ'קים ללא כיסוי על ידי עורך דין

רקע כללי ביום 5.8.2018 הגישה המשיבה כתב קובלנה כנגד המערער שבגדרו הואשם המערער במספר עבירות משמעת הכוללות: שליחת יד בכספי פקדון – היתנהגות שאינה הולמת את מיקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק הלישכה"); מתן המחאה ללא כסוי – היתנהגות שאינה הולמת, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק הלישכה; עיכוב כספי לקוח שלא כדין – עבירה לפי כלל 40 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשנ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"), וסעיף 61(2) לחוק הלישכה; אי כיבוד החלטה שיפוטית – היתנהגות שאינה הולמת, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק הלישכה; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח – עבירה לפי סעיפים 54 ו-61(1) לחוק הלישכה; אי שמירה על כבוד מיקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיפים 53 ו-61(3) לחוק הלישכה.

המערער ממשיך וטוען כי, לא היה מקום להרשעתו בעבירה של שליחת יד ועיכוב כספי לקוח בהתבסס על הקביעה בדבר קניית תיק; לכל היותר מתקיימת במקרה דנן עבירה של אי כיבוד המחאה והתנהגות שאינה הולמת בדבר קניית תיק; אין כל בסיס להרשעה בעבירת שליחת יד, ואין כל נימוק לכך בהכרעת דינו של בית הדין המחוזי; לא כל עיכוב כספי לקוח מהוה עבירה של שליחת יד; הוא פעל כדין כדי לגבות את שכר הטירחה שמגיע לו; בעת הארוע הוא היה עורך דין צעיר, בעל ותק של כשנתיים וחצי, ואפשר כי פעל בשקול דעת שגוי, אך לא התכוון לגנוב מן הלקוח.

עוד נטען על ידי המשיבה כי, טענותיו של המערער בדבר זכות לשכר טירחה מהמתלונן נדחתה על ידי הערכאות הקודמות; על המערער להוכיח טענות אלה באופן קונקריטי בראיות ממשיות; אין בסיס לטענת המערער בדבר זכות עכבון לפי סעיף 88 לחוק הלישכה, זאת משום שכספי הביטוח התקבלו אחרי המועד שהשיק היה אמור להפרע; זכות העכבון אינה מקנה לעורך הדין זכות לבטל שיק שמסר ללקוח; טענותיו של המערער בעיניין הזכות לשכר טירחה ולזכות לביטול השיק, נדחו על ידי בתי המשפט בהליכים האזרחיים שהתנהלו בינו לבין המתלונן.

...

בנסיבות אלה, סבורני כי יש לבטל את הרשעתו של המערער בעבירה של שליחת יד בכספי לקוח.

יחד עם זאת, סבורני כי בשים לב לנסיבות המקרה והקביעות בערכאות הקודמות, עבירת עיכוב הכספים בה הורשע המערער, נמצאת ברף חומרה גבוה יחסית.

בשקלול כל השקלולים הרלוונטיים כפי שצוין, לרבות העבירות הנוספות בהן הורשע המערער, סבורני כי יש להפחית את ההשעיה בפועל שהוטלה על המערער ולהעמידה על 18 חודשים במקום 24 חודשים.

אשר לנתבע מס' 3 – כפי שציינתי בהחלטתי, שמעתי מפי התובע כי ניתן צו במסגרת תיק פש"ר כנגד נתבע זה ועל כן יצאתי מנקודת הנחה כי ההליכים נגדו עוכבו על ידי בית המשפט המחוזי ומשכך ההליכים כנגד הנתבע מס' 3 עוכבו בתיק זה. עוד יצוין, כי התובע בתיק זה בחר לנהל את התיק בעצמו ושלא להיות מיוצג על ידי עורך דין, למרות המלצת בית המשפט, שניתנה הן בדיון שהתקיים לפני ביום 29.06.20 (ראו עמוד 4 שורות 11-12 לפרוטוקול) והן בדיון שהתקיים לפני ביום 22.11.20 (ראו עמוד 9 שורות 1-3 לפרוטוקול).

הסכם השכירות נחתם ביום 02.06.02, כאשר אף לטענת התובע כבר השיק השני בגין דמי השכירות לחודש אוגוסט 2002 לא נפרע על ידי הנתבעת והמנוח, ואילו תיק ההוצל"פ ניפתח בחודש דצמבר 2010 (דהיינו למעלה מ-8 שנים לאחר מכן) והליכי הגבייה ננקטו לראשונה רק בחודש פברואר 2020 עם הטלת עיקול על חשבונה של הנתבעת (דהיינו כ-18 שנים לאחר המועד שבו הנתבעת והמנוח לא עמדו לכאורה, בפעם הראשונה, בהתחייבויותיהם כלפי התובע).

וכעת, אדרש לרכיבי החוב הנטענים על ידי התובע: אשר לחוב הנטען בגין דמי שכירות – הוצגו לפני הודעות על סרוב שיקים וצילומי שיקים מהם עולה כי שיקים בסך של 2,500 ₪, כל אחד, שנמסרו לתובע בגין חודשים אוגוסט, ספטמבר ודצמבר 2002 ובגין חודשים ינואר ופברואר 2003 ואשר נמשכו מחשבונות הנתבעת בבנק הפועלים ובנק דיסקונט – חוללו ולא כובדו מסיבת "אין כסוי מספיק" או "חשבון מוגבל" (נספחים 5-6 לתצהיר התובע).

...

לאור המקובץ לעיל, אף אם התביעה לא הייתה מתיישנת, שוכנעתי כי סכום השטר שנחתם להבטחת התחייבויות הנתבעת והמנוח לפי הסכם השכירות (50,000 ₪) אינו תואם את סכום חובם של השניים (12,500 ₪ קרן).

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

כפועל יוצא מכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 12-12490-10-4 בלשכת ההוצל"פ בחדרה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 62322-12-21 מיתר , עורכי דין נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופט דן סעדון מבקש מיתר , עורכי דין ע"י עו"ד אליקי ווכטל משיבים 1. גדעון יוסף לוין, ת"ז 055316715 ע"י עו"ד כצמן 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב החלטה

(5)       מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בנכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

(8)       עם מתן הצוו לפתיחת הליכים ועד מתן הצוו לשקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: (א)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובילבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; (ב)   עיכוב יציאת החייב מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צוי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד החייב לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר; (ג)   הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981; (ד)   הגבלת החייב משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מידי; (ה)  הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או הישתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

...

דין טענה זו להידחות משני טעמים: ראשית, החייב לא פירט בבקשתו באיזה שיקום כלכלי הוא מצוי או עשוי להימצא וכיצד, אם בכלל, עשוי צו פתיחת הליכים לפגוע בשיקום זה. שנית, מנספחי בקשת משרד מיתר עולה כי החייב ביקש להאריך במספר חודשים את צו החיוב הזמני שנקבע לו בהליכי ההוצאה לפועל על מנת "[...] לכלכל את המשך צעדיו ולהחליט בין היתר בנוגע לפניה לערכאות המוסמכות בהתאם לחוק חדלות פירעון". וראה זה פלא: כאשר אינטרס החייב להאריך במספר חודשים את צו החיוב הזמני שהושת עליו בהליך ההוצאה לפועל מכתיב זאת, הוא אינו מהסס להציג לרשמת ההוצאה לפועל מצג כי הוא שוקל פנייה להליכי חדלות פירעון, בלי להזכיר פגיעה אפשרית בשיקומו.

לאור כל האמור מצאתי לקבל את בקשת משרד מיתר וליתן צו פתיחת הליכים כדלהלן: (1)      מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב.

(6)       אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין): עיון במדיניות הענישה מעלה, כי לרוב מוטלים במקרים דומים, בהם מדובר על עבירות מירמה חמורות, בין היתר כאלה שבוצעו על ידי עורכי דין, עונשי מאסר בפועל.

בעפ"ג (י-ם) 53090-11-18  מדינת ישראל נ' מרדכי יהושע קרויזר (14.2.19) – עורך דין שהורשע בשישה אישומים, בבצוע עבירות של גניבה וניסיון גניבה של כספים שהוחזקו על ידו בנאמנות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיק ללא כסוי וכן בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

אותו מקרה דובר בפרשה שנמשכה כ- 4 שנים במהלכן הונה הנאשם ורימה לקוחות ומכרים, בסיוע אחרים, על מנת שאלו ישכרו את שירותיו כעורך דין ויוכל לגבות מהם שכר טירחה.

...

הדין הוא כי במקרים כאלה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחות מפני האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל בכורה לשיקול הגמול.

עוד אפנה בעניין זה, לדברים שאמר בית המשפט העליון ברע"פ 1096/09 מילשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר בעו"ד אשר רימה את לקוחותיו, ועל אף מצבו הרפואי, עונשו הוחמר מ-30 חודשי מאסר ל-45 חודשי מאסר והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו, וכך אמר בית המשפט העליון (הדגשה שלי – ש.ב.): "...מקצוע עריכת הדין מושתת על האמון שנותן הלקוח בבא כוחו, במעשיו של המבקש, יש כדי לערער אמון זה ולהכתים ציבור גדול של עורכי דין, העושים את מלאכתם נאמנה, לאור כל האמור דין נסיבותיו האישיות של המבקש, לסגת מפני חומרת מעשיו, ומפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא". בנדוננו, פגע הנאשם באמון לקוחו, שעה שזייף מסמך בשמו, וחמור מכך, הנאשם פגע באמון בית המשפט ורשויות המדינה, בכך שזייף מסמכים, רימה והונה ערכאות משפטיות אלה, והוביל אותם להוציא תחת ידם החלטות/צווים מעוותים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המבקש ביקש שהות של 30 ימים בניסיון להגיע להסדר, כשהיחיד ביקש למנות לו עורך דין מטעם הסיוע המשפטי.

מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם היחיד, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979.

הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א- 1981; הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או הישתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

...

בנסיבות אלה ובהעדר תגובה מטעם היחיד כפי שפורט לעיל, ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד היחיד.