גביית כספים בעודף בגין חיבור דירות למערכת הגז

מונחת לפניי תביעה כספית ע"ס של 13500 ₪ להשבת סכומים שנגבו לכאורה ביתר עקב חיבור לתשתיות בדמות מערכת המים והגז, כמו גם עבור תשריטים שאמורים לגישת התובעים להיכלל תחת "הוצאות משפטיות" המוגבלות בחוק.

בגין חיבור חשמל – נגבה סך של 4000 ₪ + מע"מ בגין הכנת תשריטים – נגבה סך של 0.25% ממחיר הדירה + מע"מ (קרי סך של 5,800 ₪ + מע"מ) בגין תשלום עבור מונה מים – נגבה סך של 800 ₪ + מע"מ במסגרת ההודעה הנוספת מיום 11.8, ציינה הנתבעת כי לאחר קבלת החלטת בית המשפט היא פנתה ביום 16.7.19 לתאגיד מי נתניה ושם נאמר לה לאחר בדיקה כי במערכת לא קיימים נתונים והפנו אותה למר שי שוורצמן אחראי GIS ודמי הקמה בתאגיד "מי נתניה", אשר גם אצלו לא אותרו הסכומים, שכן, לטענתו ייתכן ובשנת 2014 (טרם הקמת תאגיד המים) התשלומים שולמו ישירות לעירייה, או אז הפנה מר שוורצמן את הנתבעת לגב' גלינה אשורוב ממחלקת ההכנסות של עריית נתניה, אלא שגם באגף הכנסות בערייה לא אותרו הסכומים והנבעת הופנתה לגבי' מילה פלייטמן ממחלקת רשוי בעריית נתניה אשר גם השיבה כי גם אצלה לא קיים תעוד לסכומים.

ספק בעיני אם התובעים היו מגלים ששלמו פחות מהסכום שנדרשו לו, היו פונים לקבלן בדרישה לפירוט ומשלמים את הסכום העודף שזכו בו. המענה שהיה מצופה מצד הרוכש כלפי קבלן בסיטואציה כזו היא שאומנם הצרכן "זכה" לסכום מופחת אולם זה במסגרת התימחור הכולל של העוסק במטרה לקחת על עצמו תשלומים, להוזיל בזאת את מחיר הדירות הלכה למעשה, וכך למשוך רוכשים פוטנצייאלים או להטיב עם רוכשיו או שהוא מרויח מכיוון אחר ממילא ולכן מוזיל עלויות מסוימות מכיוון אחר, באופן שאינו מפסיד בפועל.

...

אינני מקבלת את עמדת התובעים כי סכום ההוצאות המשפטיות אמור לכלול גם את החיבורים (עמ' 2, ש' 21).

על כן, ולנוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1813 ₪ וכן 700 ₪ הוצאות משפט.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 2513 ₪ תוך 30 יום מהיום.

התביעה שלפניי היא תביעה כספית על סך של 15,740 ₪ שעילתה במסגרת סיכסוך בין הצדדים ביחס לעבודות מיזוג אוויר שהייתה הנתבעת צריכה לספק לתובעים.

לפי ההזמנה הנתבעת התחייבה להתקין מערכת מיני מרכזית שתספק מיזוג אוויר לחדר אורחים והכנה ל-4 מזגנים מפוצלים בארבעת חדרי השינה שבדירה.

התובעים שילמו לקבלן הנוסף סך של 5,900 ₪ בגין חיבור החדר למערכת המיזוג וסגירת הפתחים בקירות ובתקרה שהנתבעת השאירה.

בהתאם לתרשים שצורף להזמנה, העבודה כללה הכנה לכל חדר והנחת צנרת גז מבודדת באורך 24.5 מטרים.

הקבלן המבצע הנוסף מטעם התובע התייצב לדיון ביום 21/9/16 ואישר שכל העבודות שאותן ביצע קשורות למערכת מיזוג האוויר וכי גבה מהתובעים סך של 5,900 ₪.

לא מצאתי לחייב בגין הוצאות על יעוץ משפטי שנעשו ביחס לצנרת העודפת ולפשרה שנערכה בין הצדדים, ביחס אליה.

...

לנוכח כל האמור, התובעים עותרים כי בית המשפט יחייב את הנתבעים בסכום של 5,900 ₪ בגין השלמת העבודה, סך של 7,500 ₪ בגין עגמת נפש וסך של 2,340 ₪ בגין ייעוץ משפטי והוצאת שני מכתבים.

לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ואת עדויותיהם לפני, מצאתי לאמץ בענין זה את עדות התובעים וזאת ממספר נימוקים.

לנוכח כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 5,900 ₪, בנוסף ישלמו סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ועגמת נפש.

מונחת לפניי תביעה כספית על-סך 12,745 ₪ במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בהשבת סכומים ששולמו בגין שכר דירה ששכרה ממנו ואחזקתה, כאשר לטענתה בשל חיבורים פירטיים של חשמל וגז שהיו בה, נשאה היא בתשלום חשבונות ביתר.

הלה ערך בדיקה חיצונית של מערכת המים בדירה וגילה אמנם כי אין דליפה עודפת, אך קיימות שתי יחידות מדידה המחוברות לשעון אחד.

כך או כך, יש לכל היותר להפחית את הסכומים שגבה הנתבע מהשכנים משזה הנתון העומד מנגד וזאת על סך של 70 ₪ בחודש, שלטענתו סופקו המים לשכנים מבית הדפוס ומשכך בחר לקבוע סכום משוער קבוע ולא הוצבע על כל אינטרס מדוע יסכים כמשכיר כי השוכרים האחרים ישלמו סכום נמוך משמעותית לו אכן החיבור הוא לאותו שעון, עת היחסים בינו לבין התובעת היו טובים תחילה והסכומים לא היו נמוכים עבור צריכתה מלכתחילה.

...

הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב (ראו ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595; ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245) אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה.

סוף דבר.

התביעה נדחית.

לאחר האמור לעיל, המבקש בדק עם שכניו את חשבונות הגז שלהם והסתבר שהם חויבו בחודשים דצמבר 2011 ועד מרץ 2012 בתעריף לקוב שעולה על 12.90 ש"ח. דיירי דירה 7 פנו למשיבה וזו זיכתה אותם בעודף מעבר לתעריף של 12.90 ש"ח לקוב.

הצרכן המחובר למצבור משלם על פי קריאת המונה שלו.

בסעיף 9 בהסכם ההיתקשרות עם הצרכנים נקבע: "בגין אספקת הגז, אספקת שירותי התקנה, תיקונים ושירותים אחרים, ישלם הצרכן מחירים ותעריפים שייקבעו על ידי החברה, מפעם לפעם, ויחולו כל הוראות הצוים והתקנות לעניין תשלומים אותם רשאית החברה לגבות, מחירים ומועדי תשלום". ההסכמות בין הסוכנות לצרכניה (במקרה של המבקש הסוכנות היא פזגז ירושלים (להלן: "הסוכנות")) היא על מחיר מסוים למועד מסוים, כשברור שהמחיר ישמש בסיס אך ישתנה עם חלוף הזמן ככל שיהיה שינוי במחיר הגז.

'גז' – גז נפט מעובה או גז טבעי, המסופק באמצעות מערכת מרכזית; מערכת מרכזית' – מיתקן המשמש להולכת גז למספר יחידות דיור נפרדות; 'צרכן' – צרכן של גז; 'ספק' – מי שעסקו או חלק מעסקו מכירה או הספקה של גז לזולת; 'מונה' – מונה המודד את כמות הגז שצורך הצרכן; 'המחיר' – מחיר גז שנקבע בחיקוק, ובהיעדר מחיר כאמור – המחיר כפי שיקבע מזמן לזמן על ידי ספק.

לא כל שכן שידרשו בירורים פרטניים לגבי הקבוצה שהוגדרה "כל לקוחות פזגז אשר נגבו מהם כספים שלא כדין עקב גביית סכומים מעבר לתעריף המוסכם". בעיניין אלה יהיה צורך לברר, עם מי נערכו סיכומים בעל פה ועם מי לא, מה תוכן הסיכומים, האם נאמר לחברי הקבוצה כי המחיר כפוף לשינויים, האם היו חברי הקבוצה או חלקם ערים להוראות סעיף 9 בהסכם הסטנדרטי האם בפועל נגבו סכומים מעבר למוסכם או שהמשיבה באה לקראת הפונים והפחיתה את התעריף; מהו סכום גביית היתר לגבי כל צרכן, ומהו התעריף שממנו יש לגזור גביית יתר זו וכיוצ"ב. נראה לי שבנסיבות אלה השונות בין חברי הקבוצה היא העיקר בעוד השאלות המשותפות אינן העיקר.

...

אפילו הייתי מגיעה למסקנה כי התנאי הראשון שבסעיף 8 בחוק התקיים אני סבורה כי אין לאשר את הבקשה שלפניי גם מן הטעם שלא שוכנעתי כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

לא כל שכן שידרשו בירורים פרטניים לגבי הקבוצה שהוגדרה "כל לקוחות פזגז אשר נגבו מהם כספים שלא כדין עקב גביית סכומים מעבר לתעריף המוסכם". בעניין אלה יהיה צורך לברר, עם מי נערכו סיכומים בעל פה ועם מי לא, מה תוכן הסיכומים, האם נאמר לחברי הקבוצה כי המחיר כפוף לשינויים, האם היו חברי הקבוצה או חלקם ערים להוראות סעיף 9 בהסכם הסטנדרטי האם בפועל נגבו סכומים מעבר למוסכם או שהמשיבה באה לקראת הפונים והפחיתה את התעריף; מהו סכום גביית היתר לגבי כל צרכן, ומהו התעריף שממנו יש לגזור גביית יתר זו וכיוצ"ב. נראה לי שבנסיבות אלה השונות בין חברי הקבוצה היא העיקר בעוד השאלות המשותפות אינן העיקר.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

הנתבעת כפרה בטענת מריאנה לגבי השבת עלות דוד הגז וטענה כי זו הסכימה להחלפת הדוד וכי הסכום ששולם ע"י מריאנה נגבה על ידי חב' הגז בגין חיבור דירתה למערכת אספקת הגז.

אני פוסק אפוא כי בהעדר ראייה על פער כספי הקיים בין דוד חימום חשמלי לדוד חימום בגז (העולה כדי סטיה מן המפרט) אין לפסוק לזכותה של מריאנה סכום כלשהוא בגין פריט זה. איחור במסירה ופיצוי בגינו 5.1 כאמור בסעיף 5 להסכם ת/1 התחייבה הנתבעת למסור את החזקה בדירה למריאנה ביום 30/5/02.

...

סוף דבר אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד כדלהלן: אני מחייב את הנתבעת לשלם למריאנה (התובעת מספר 1) את הסך של 15,613 דולר כאמור בפסקה 6.4 לעיל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לזבולון (תובעים 2,3 יחדיו) את הסך של 4,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪.