בתובענה זו, שעניינה קבלת נתונים בגין השנים 2013 – 2019, בהקשר של תשלום דמי טפול אירגוני מקצועי לפי סעיף 33ז' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957, מתעוררת השאלה אם הנתבעת היא חברה העוסקת בענף התעשייה.
המסגרת הנורמאטיבית
ההוראות בדבר גביית דמי טפול אירגוני מקצועי נקבעו בסעיף 33ז' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957 ובתקנות הסכמים קבוציים (תשלום דמי טפול אירגוני מקצועי לאירגון מעבידים), תשל"ז – 1977 (להלן ובהתאמה – החוק, התקנות).
אישור מרשות המסים בו נרשם שהנתבעת עוסקת בתחומים הבאים:
"2819 – ייצור מכונות וציוד אחרים לשימוש כללי", ותחת שורה זו נרשם: "ענף מס הכנסה";
"6201 – תיכנות מחשבים", ותחת שורה זו נרשם: "ענף מע"מ".
כמו כן הוצג עמוד מהמרשתת, בו הנתבעת מציגה את פעילותה, במילים אלה (בתירגום חופשי של התובעת):
"חברת הייקון הנה מפתחת ובעלת קניין על טכנולוגיה לחיתוך, קיפול וקימוט של מוצרי טרום הדפסה בענף תעשיית הקרטון."
לא מצאנו כי שתי ראיות אלה מהוות ראיה משמעותית התומכות בעמדת התובעת.
אשר לאופן שבו הנתבעת הציגה עצמה באתר המרשתת – חזרנו וקראנו את הדברים בשפה בה נכתבו, ולא מצאנו כי מדובר ב"הודאה" בדבר פעילות תעשייתית.
כך במילותיה (ההדגשה הוספה – ד.ו.):
"… Highcon has developed a unique and proprietary technology for digital cutting and creasing solutions for post print processes in the Folding carton and Corrugate cartons industry."
להשלמת ההתייחסות לראיות התובעת, יובהר כי הוצג גם רישום של d&b, אך להבנתנו אין לתת לו משקל מיוחד, מאחר שכלל לא הוכח על יסוד אילו נתונים נקבע הרישום ומה המקור למידע שעל בסיסו נעשה.
...
משעניין זה לא הוכח בכל הנוגע לנתבעת, הרי שדין התביעה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו להידרש לשאר טענות הנתבעת בסיכומיה, לרבות שאלת חוקתיות ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים.
יוער בקצרה כי פסיקת בתי דין אזוריים אחרים אינה מחייבת מותב זה, ובכל מקרה, גם בעניין מובילאיי עליו הסתמכה הנתבעת, בסופו של יום ההכרעה בסוגיה המשפטית נסמכה על השאלה העובדתית אם הנתבעת שם עסקה בייצור או במו"פ.
סוף דבר – התביעה נדחית.
לא מצאנו לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה (כפי שהנתבעת ביקשה), מאחר שבירור השאלה בדבר מהות עיסוקה של הנתבעת (בהקשר של הוראות הדין בנושא דמי טיפול ארגוני מקצועי) היא עניין מהותי המשתנה ממעסיק למעסיק, בהתאם לאופי עיסוקו.