מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גביית דמי טיפול ארגוני על בסיס מידע מאתר אינטרנט של חברה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המשיבה, היתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, היא ארגון מעסיקים, חברה בלישכת התאום של הארגונים הכלכליים וצד להסכמים קבוציים וצוי הרחבה.
כן ביקשה המערערת לקבל מידע באשר לגביית דמי טפול אירגוני ממעסיקים כדוגמתה, בקשה שלא נענתה.
בעיניין זה קיבל בית הדין האיזורי את טענת המערערת, כי היות שצו ההרחבה מגדיר בסעיף 1 כי עובדי המפעל הם כלל השכירים המועסקים בו, למעט מנכ"ל, חשב ומנהל כח אדם, הרי שיש לחשב את דמי הטיפול האירגוני על בסיס שכר כלל העובדים השכירים למעט שכר המנכ"ל. עם זאת נדחתה טענת המערערת כי אין לנכות דמי טפול אירגוני מעובדים שהם בני מישפחה, משלא הוכחה כנדרש.
בית הדין האיזורי דחה את טענת המערערת כי תביעת דמי טפול אירגוני על ידי המשיבה מהוה אפליה כלפיה, היות שאינה תובעת תשלום זה ממעסיקים אחרים כדוגמתה, תוך נימוק כי המשיבה פועלת על פי האמצעים העומדים לרשותה לגבות דמי טפול אירגוני ממעסיקים פוטנציאליים, ומשהמערערת לא הוכיחה כי היתנהלותה מונעת על ידי אפליה.
מנכ"ל המערערת אישר בעדותו כי התוכן הפרסומי באתר האנטרנט של המערערת, בו מצוין כי היא עוסקת בתיקון חלקי מתכת בדרך של ציפוי אלקטרוליטי באמבטיה, משקף נכונה את פעילותה.
...
שנית, קביעתו של בית הדין מקובלת עלינו גם לגופה.
אנו סבורים כי אישור המנכ"ל בעניין זה תומך, למעשה, בקביעת בית הדין האזורי שלפיה פעולת הציפוי היא יצירת מוצר מחודש, ובכך מהווה ייצור.
כללם של דברים עד כה, יש לדחות את הערעור מכל אחד מהטעמים שמנינו לעיל.

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המדובר הוא בהרכבה מחדש והתקנה מן הפשוטות ביותר הדורשת הברגה ותו לא. יודגש כי התקנת מוצרי הנתבעת נעשית על ידי קבלן חצוני, אינה מצריכה ידע טכני מורכב ו/או הסמיכה טכנית מיוחדת אלא ידע בסיסי אשר ניתן ליחסו לכל אדם מן השורה.
מר דוד פסו, מנהל תחום לקוחות וממונה הגביה של התובעת, העיד בתצהירו כי בחודש 12/13 ערך ביקור במפעלה של התובעת, במהלכו הבחין בבית מלאכה גדול בו מתבצעת הרכבה של המתקנים ועיבודם לפי הצורך.
התובעת הפניתה גם לאתר האנטרנט של הנתבעת בו מפורסמת הנתבעת כחברה העוסקת בעיצוב ופיתוח מיתקני משחק לגני ילדים.
לטענת הנתבעת אתר האנטרנט הוקם לפני שנים רבות והמידע שנכתב בו מטעמים שיווקיים ופרסומיים אינו מעיד על אופי עיסוקה של הנתבעת.
אשר לשעור דמי הטיפול האירגוני – התובעת חישבה את דמי הטיפול האירגוני בהם חבה הנתבעת בגין התקופה 2005-2011, על פי מחצית מדמי החבר של מעבידים החברים בתובעת, בהתאם להוראות תקנה 1(ד) לתקנות הסכמים קבוציים (תשלום דמי טפול אירגוני – מקצועי לאירגון מעבידים) ומתוך הנחה כי הנתבעת העסיקה במועדים הרלוונטים 13 עובדים.
עם המצאת המסמכים התובעת תערוך חישוב של דמי הטיפול המגיעים לה מאת הנתבעת בהתאם להוראות תקנה ג(1) לתקנות, ועל סמך הנתונים שיוצגו.
ככל שהנתבעת לא תעביר נתונים כאמור במועד שנקבע – יעמדו דמי הטיפול האירגוני על הסך של 16,555 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, אותם תשלם הנתבעת בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.
...
סוף דבר, לאור האמור התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת דמי טיפול ארגוני בהתאם לחישוב שיוצג בתוך 30 יום מקבלת הנתונים.
ככל שהנתבעת לא תעביר נתונים כאמור במועד שנקבע – יעמדו דמי הטיפול הארגוני על הסך של 16,555 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, אותם תשלם הנתבעת בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר המחלוקת בין הצדדים על בסיסה יש לבחון את שאלת רלבאנטיות המסמכים אשר גילויים מבוקש הנה, האם ניתן לחייב את הנתבעת בתשלום דמי טפול אירגוני ושיעורו.
13.1 לטענת הנתבעת, מדובר במידע שהנו לב ליבו של הסיכסוך שכן על פי עמדת התובעת, על בסיס מידע זה נגבים דמי תשלום ממי שאינו חבר.
הצורך בפירסום מתגבר נוכח העובדה כי התובעת הנה רשות ציבורית אשר פועלת בחוסר תום לב. מדובר במסמכים הנוגעים בלב ליבו של טיעון הנתבעת כנגד גביית כספים ממי שאינה חברה ואינה מעוניינת להיות חברה בתובעת.
משמדובר במסמכים פומביים אשר לשיטת הנתבעת נמצאים באתר האנטרנט (ראו בכתב ההגנה), לא מצאתי להורות על חשיפת המסמכים.
...
אכן, בתגובת התובעת אין התייחסות עניינית לדרישה זו. 17.2 אני סבורה כי ככל שהמסמכים המבוקשים לעיל מצויים בידי התובעת יש בהם כדי לשפוך אור על המחלוקות המתבררות בתיק שכן עשויות הן לחזק את טענות הנתבעת.
אשר על כן , אני מורה לתובעת לחשוף את המסמכים המפורטים לעיל.
סוף דבר- 19.

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להוכחת טענתה, הפניתה התובעת בתצהירה לכרטיס העסק של הנתבעת, כפי שמפורסם באתר "דן אנד ברדסטריט". בתדפיס זה צוין כי תחומי פעילות של הנתבעת הם כדלקמן: "קמעונות: אריחי קרמיקה; סטונאות: כלים סניטריים, חרסינה או ברזל מצופה אמייל; ברזים". אשר ל"אופי הפעילות" צוין : "שיווק, יבוא, קמעונות". התובעת לא הציגה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד על האופן בו הושג המידע המופיע באתר, הבסיס העובדתי ששמש לקביעתו, המועד בו פורסמו ו/או עודכנו הנתונים.
באופן תמוה, התובעת לא טירחה לשאול את נציג הנתבעת דבר בעדותו לגבי תחומי הפעילות המופיעים במסמך זה. על אף האמור, אבהיר כי לדידי הפירסום באתר דן אנד ברדסטריט, עשוי להקים במקרים המתאימים חזקה בדבר תחום עיסוקה של חברה, הגם שחזקה זו ניתנת כמובן לסתירה.
עוד הפניתה התובעת לאמור באתר האנטרנט של הנתבעת, שם צוין כי: "אולם התצוגה של עוגן קרמיקה, הממוקם באיזור התעשייה של רעננה, מתפרש על פני כ-1000 מ"ר, ומציג את מיטב המותגים המובילים בעולם של כלים סניטאריים, אמבטיות, מערכות עיסוי וברזים, וכן מבחר עשיר של ריצופים וחיפויים..". לדידנו, ברור כי אין בראיות אלה כדי להוכיח כי עיקר עיסוקה של הנתבעת היה ביבוא.
בנוסף, גם לעניין צוי ההרחבה הכלליים שצורפו לתצהירה של התובעת, העוסקים בין היתר בהוצאות נסיעה דמי הבראה ותוספות יוקר, הרי שצווי הרחבה אלה הוצאו מתחולת סעיף 1(א) לתקנות הסכמים קבוציים, ולכן ברור כי אינם מהוים מקור לחיובה של הנתבעת בתשלום דמי טפול אירגוני (ראו דט (ת"א) 37978-02-16 לישכת המסחר ת"א נ' גת גבס בע"מ, מיום 10.4.18; סעיף 10 לפסק הדין).
...
לאור כל האמור לעיל, הרי שהתובעת לא הוכיחה את זכאותה לתשלום דמי טיפול ארגוני מהנתבעת ודין התביעה להידחות.
סוף דבר: התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך דמי טיפול ארגוני (ד"ט) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתובענה זו, שעניינה קבלת נתונים בגין השנים 2013 – 2019, בהקשר של תשלום דמי טפול אירגוני מקצועי לפי סעיף 33ז' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957, מתעוררת השאלה אם הנתבעת היא חברה העוסקת בענף התעשייה.
המסגרת הנורמאטיבית ההוראות בדבר גביית דמי טפול אירגוני מקצועי נקבעו בסעיף 33ז' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957 ובתקנות הסכמים קבוציים (תשלום דמי טפול אירגוני מקצועי לאירגון מעבידים), תשל"ז – 1977 (להלן ובהתאמה – החוק, התקנות).
אישור מרשות המסים בו נרשם שהנתבעת עוסקת בתחומים הבאים: "2819 – ייצור מכונות וציוד אחרים לשימוש כללי", ותחת שורה זו נרשם: "ענף מס הכנסה"; "6201 – תיכנות מחשבים", ותחת שורה זו נרשם: "ענף מע"מ". כמו כן הוצג עמוד מהמרשתת, בו הנתבעת מציגה את פעילותה, במילים אלה (בתירגום חופשי של התובעת): "חברת הייקון הנה מפתחת ובעלת קניין על טכנולוגיה לחיתוך, קיפול וקימוט של מוצרי טרום הדפסה בענף תעשיית הקרטון." לא מצאנו כי שתי ראיות אלה מהוות ראיה משמעותית התומכות בעמדת התובעת.
אשר לאופן שבו הנתבעת הציגה עצמה באתר המרשתת – חזרנו וקראנו את הדברים בשפה בה נכתבו, ולא מצאנו כי מדובר ב"הודאה" בדבר פעילות תעשייתית.
כך במילותיה (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "… Highcon has developed a unique and proprietary technology for digital cutting and creasing solutions for post print processes in the Folding carton and Corrugate cartons industry." להשלמת ההתייחסות לראיות התובעת, יובהר כי הוצג גם רישום של d&b, אך להבנתנו אין לתת לו משקל מיוחד, מאחר שכלל לא הוכח על יסוד אילו נתונים נקבע הרישום ומה המקור למידע שעל בסיסו נעשה.
...
משעניין זה לא הוכח בכל הנוגע לנתבעת, הרי שדין התביעה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו להידרש לשאר טענות הנתבעת בסיכומיה, לרבות שאלת חוקתיות ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים.
יוער בקצרה כי פסיקת בתי דין אזוריים אחרים אינה מחייבת מותב זה, ובכל מקרה, גם בעניין מובילאיי עליו הסתמכה הנתבעת, בסופו של יום ההכרעה בסוגיה המשפטית נסמכה על השאלה העובדתית אם הנתבעת שם עסקה בייצור או במו"פ. סוף דבר – התביעה נדחית.
לא מצאנו לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה (כפי שהנתבעת ביקשה), מאחר שבירור השאלה בדבר מהות עיסוקה של הנתבעת (בהקשר של הוראות הדין בנושא דמי טיפול ארגוני מקצועי) היא עניין מהותי המשתנה ממעסיק למעסיק, בהתאם לאופי עיסוקו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו