בר"ע על החלטת ביהמ"ש השלום בהרצליה לפסול מומחה רפואי בתיק פלת"ד

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 52587-07-13 אסט(המנוח) ואח' נ' רוזנצוויג ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אירית מני-גור תובעים 1.חיים אסט ז"ל (המנוח)- ת.ז. 002394203 2.מרים אסט – ת.ז. 007454580 ע"י ב"כ עוה"ד אילן ירון ואח' נתבעים 1.דוד רוזנצוויג- ת.ז. 1779727 2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י עוה"ד יוסף רנרט ואח' פסק דין

עוד טענה הנתבעת, כי מעיון בתיק המישטרה, בגזר הדין ובעדותו של הנתבע בפני בימ"ש דנן ברור לחלוטין כי בעת קרות התאונה הנתבע היה בלתי כשיר לנהיגה ברכב, מבחינה גופנית ונפשית ולראיה בהתאם להסדר הטיעון בכתב האישום שהוגש נגדו הוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לצמיתות ולכן היא פטורה מחבותה בהתאם לסעיף 8 לפוליסה.

על אף האמור בסעיף קטן (א) – המבטח לא היה פטור מחובתו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהוא במשך 24 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובילבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק.

לטענת הנתבעת, פרופ' ברנר חרג מהחלטת ביהמ"ש מיום 12.11.13 ובדק את התובעת עוד בטרם הומצאה לידיו חוו"ד של המומחה האורתופדי פרופ' גנאל.

לתיק בית משפט צורף תעוד רפואי עב כרס (המכיל למעלה מ-700 עמודים), המלמדים כי לתובעת תחלואים רבים עובר לתאונה לרבות סוכרת, יתר לחץ דם המתבטא בפרפורי עליות פיתאומיים, התובעת עברה צנתור, עוד עברה מאורע של עוורון פיתאומי בעין ימין בשנת 2005 עקב איסכמיה של עצב הראיה.

...

חידוש הרישיון סבורני, כי לא יכולה להיות מחלוקת לפיה דרישת המחוקק לבצע בדיקה רפואית כתנאי לחידוש רישיון בפרט לנהגים מעל גיל מסוים היא אכן דרישה מהותית, כפי שטענה הנתבעת.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לעניין הוצאות הנסיעה, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת סכום גלובלי שיאמוד את הצורך בנסיעות מוגברות לצורך קבלת טיפולים רפואיים ולצורך בדיקות רפואיות.

כאב וסבל אני סבורה כי ב"כ התובעת טעה בחישובו, על פיו יש לחשב את כאב וסבל לפי 25% נכות צמיתה.

אני סבורה כי הדיון בשאלת החבות היה הכרחי, חרף זאת שיתפה הנתבעת פעולה, הגיעה להסכמה בעניין התשלום התכוף, הסכימה לבדיקת התובעים לפני תום שנה ממועד התאונה, והיתה קואופרטיבית בכל דרך אפשרית.

ביום 11.12.14 הגישה סגל בר"ע על החלטה שניתנה בבית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת א. מני-גור) ביום 10.11.14 בת.א. 7068-07-10 (להלן: "ההחלטה מיום 10.11.14") במסגרת תיק פלת"ד שבו נדונה תביעת פיצויים של סגל בגין תאונת דרכים מיום 22.7.2008.

טענות הצדדים חברת הביטוח טוענת כי בקשת רשות העירעור מתייחסת להחלטה מיום 10.11.14 כאשר בפועל העירעור בו מדובר הוא על ההחלטה מיום 10.9.14, אשר המועד להגשת בר"ע לגביה חלף ועבר ביום הגשת הבר"ע. סגל טוענת כי רק בהחלטה מיום 10.11.14 הכריע בית משפט השלום באופן סופי ומוחלט בבקשת חברת הביטוח לכפיית הסכמה דיונית והורה על מינויו של פרופ' גנאל כמומחה רפואי חלופי תחת חוות דעתו של פרופ' פלומן, אשר גם הוא היה מומחה מטעם בית המשפט.

חב' הביטוח הגיבה וטענה כי לא עומדת על הפרק סוגיית פסילת חוות הדעת אלא הסכמה, אליה הגיעו הצדדים, לפנות למומחה אחר במקום פרופ' פלומן, הסכמה, שהוגשה לבית משפט, וקיבלה תוקף של החלטה; וככל שד"ר דוד אינו יכול לבדוק את סגל יודיע על כך ובית המשפט ימנה מומחה אחר.

...

אני סבורה כי יש לקיים את ההסכמה הדיונית ולקבוע מומחה אחר במקום ד"ר רמי דוד, אשר יבדוק את התובעת וימציא חוו"ד מפורטת לביהמ"ש. הליך זה יהיה קצר יותר ויעיל יותר ויסייע לצדדים לסיים תיק זה מחוץ לכותלי ביהמ"ש במקום לקבוע תיק זה להוכחות, הליך אשר יכול להיות ארוך במיוחד אם יהיה צורך לאחר חקירת פרופ' פלומן לבדוק את התובעת מחדש ו/או לכתוב חוות דעת חדשה.

על בקשה ותגובה האחרונים ניתנה ההחלטה מיום 10.11.14 עליה הוגשה הבר"ע. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנספחים שצרפו לבקשותיהם, אני קובעת כי למרות שיש צדק בדברי חברת הביטוח כי הבר"ע צריכה הייתה להיות מוגשת כבר על החלטה מיום 10.9.14 ולא על ההחלטה מיום 10.11.14, הרי שמבחינה פורמלית איני רואה דרך לקבוע כי יש איחור בהגשת הבר"ע על ההחלטה שעליה היא הוגשה.

לפיכך, הבקשה למחיקת הבר"ע על הסף בשל איחור בהגשתה נדחית.

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 57645-01-12 וולף נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:26 בפני כב' השופטת אירית מני-גור מבקשים משה וולף משיבים 1. המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. מכלוף מרציאנו 4. יעקב פרג מניקוב 5. אירינה חמודיס החלטה

התובע הגיש ערר על החלטת הועדה והוא נבדק על ידי הועדה הרפואית לעררים ביום 15.12.08, אשר קיבלה את מסקנות הועדה מדרג ראשון, אך הוסיפה 5% נכות צמיתה בגין צלקות בשורש כף יד ובכתף ימין ובסך הכל נקבעה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 22.83%.

ד"ר אורן קבע לתובע נכות בנגוד להחלטת בימ"ש לפיה המומחה לא יתייחס לתאונה הראשונה שם נקבעה לתובע נכות על ידי המל"ל. קביעתו היא פסולה ולא ניתן להשתמש בנתון זה לצורכי התביעה.

הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת, כאשר ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית ו/או כאשר מתגלים טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים (בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 509).

לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 4772-14 ניוסף יורם נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פורסם ביום 31.8.14 עמ' 5), כדלקמן: "כידוע, על מנת שלא לחסום את דרכו של מי שניפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה מקילה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי, ונטיית ערכאת העירעור היא לבחון בקפידה החלטה שלא למנות מומחה (רע"א 5207/12 בן בסט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] פס' 7 (6.8.2012)). גם איני רואה ליחס משקל רב לעובדה שהתלונות נרשמו מפי המבקש רק מספר חודשים לאחר התאונה, שכן לעיתים הנפגע נעשה מודע לסימפטומים רק כעבור זמן או שהם מופיעים ומשפיעים רק לאחר חלוף פרק זמן וההחלמה מהפגיעות הפיזיות. בנוסף, כאשר מדובר במינוי מומחה בתחום בריאות הנפש יש לגלות רגישות רבה בנוגע לטענה של איחור בפניה לקבלת טפול נפשי, שכן לעיתים נמנעים הסובלים מבעיות בתחום זה לפנות לקבלת טפול מחשש לסטיגמות, מאי הכרת הנושא וכו' " (הדגשה שלי-א.מ.ג.).

...

אני סבורה, כי הספק הקיים בנוגע למצבו הרפואי של התובע יפעל לטובת התובע.

באשר לטענת המשיבה לפיה היה על התובע לצרף תצהיר, אני סבורה שאין הדבר נחוץ בנסיבות העניין.

מאחר ולתובע נקבעה נכות אורתופדית צמיתה, אני מורה כי נתבעת 1 תישא בשכר טרחת המומחים הרפואיים בגין מתן חוות דעת עדכנית.