בקשת תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית: צירוף חוות דעת נגדית וראש נזק נוסף

לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעת נגדית של פרופ' אורן פרוכטר, מומחה למחלות ריאה ולרפואה פנימית (להלן: "פרופ' פרוכטר"), צירוף חוות דעת כלכלית נגדית בנושא הפסדי הישתכרות, ערוכה על ידי ד"ר תמיר לוי (להלן: "ד"ר לוי"), ותיקון את כתב התביעה כך שיכלול גם ראש נזק של "אבדן נכס הוני". מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, שהוגשה כנגד שירותי בריאות כללית כמפעילת בתי החולים "מאיר" ו-"בילינסון". התובע הופנה לחדר המיון בבי"ח מאיר בשל כאבים בחזה.

אשר לשאלת ההוצאות, בהיתחשב בשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון התביעה על דרך של צירוף חוות דעתו של פרופ' פרוכטר במיוחד בהיתחשב בכך ששאלת הצורך בהגשתה הועלתה על ידי ב"כ הנתבעת בשלב מוקדם של ההליכים ונוכח תיקון התביעה על דרך של הוספת ראש נזק נוסף בשלב זה של ההליכים, ראיתי לחייב את התובע בהוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ראיתי להיעתר לבקשה - ואפרט.

הנתבעות טוענות כי מדובר בחוות דעת חדשה ולא בחוות דעת נגדית, כי היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות הדעת הנוספת וכי גם בקשה כזו דינה היה להדחות שכן הועלו בה טענות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה ובנתיים חלפה תקופת ההתיישנות כך שעילות תביעה חדשות אלה התיישנו.

יחד עם זאת, עילת התביעה המקורית כנגד הנתבעת 2 היא כי הנתבעת (באמצעות רופאיה) התרשלה בכך שלא שמה ליבה לסימני האזהרה שעלו ממצבה של התובעת ומתלונותיה ולא בדקה אותה כראוי באופן שהיה מוביל לאבחנה נכונה ולקבלת הטיפול הנכון והנדרש למצבה במועד מוקדם יותר באופן שהיה מונע את הנזק שנותר לה. זהו "המעשה המובא לדיון" בנוגע לנתבעת 2, והרשלנות הנטענת ביחס לביקורים הנוספים במרפאתה מאז הביקור הראשון מצויה בגדר אותו מעשה, והכול בבחינת המונח "עילת תביעה" בהקשר של בקשה לתיקון כתב התביעה.

בחוות הדעת פירט ד"ר ברק את הביקורים ובהתייחסו לתלונות שתועדו מפי התובעת בחדר המיון של הנתבע 3 - כאבי ראש כשבוע וראיה כפולה מזה שלושה ימים – הוסיף וציין כי "התלונות על ראייה כפולה כלל לא נאמרו על ידה לרופאת הילדים". הדברים מחזקים את המסקנה כי עסקינן בחלק מ"המעשה המובא לדיון" בכתב התביעה.

הוראות להמשך ההליכים לבקשת התובעת ניתן בזאת צו להגשת ראיות אשר יכנס לתוקף לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים וחוות הדעת בהתאם להחלטתי זו. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן: עדויות התובעת, לרבות חוות דעת (שאינן רפואיות), תוגשנה עד ליום 20.4.23 .

...

הנתבעות טוענות כי מדובר בחוות דעת חדשה ולא בחוות דעת נגדית, כי היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות הדעת הנוספת וכי גם בקשה כזו דינה היה להידחות שכן הועלו בה טענות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה ובינתיים חלפה תקופת ההתיישנות כך שעילות תביעה חדשות אלה התיישנו.

ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (פורסם בנבו) (26.11.2019)) שב כב' השופט עמית וקבע כי: "המונח "עילת תביעה" בהקשר של תיקון כתב תביעה, משמש במשמעותו הצרה והיא "המעשה המובא לדיון" (ראו: רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); וכן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 346 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995))". והוסיף וציין כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים))".

יצוין כי חיזוק למסקנה זו מתקבל מן העובדה שגם מומחה הנתבעות, ד"ר יהודה ברק, התייחס בחוות דעתו במפורש לביקורים אלה במרפאת הנתבעת 2.

בחוות הדעת פירט ד"ר ברק את הביקורים ובהתייחסו לתלונות שתועדו מפי התובעת בחדר המיון של הנתבע 3 - כאבי ראש כשבוע וראיה כפולה מזה שלושה ימים – הוסיף וציין כי "התלונות על ראייה כפולה כלל לא נאמרו על ידה לרופאת הילדים". הדברים מחזקים את המסקנה כי עסקינן בחלק מ"המעשה המובא לדיון" בכתב התביעה.

לפניי בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה וצרוף חוות דעת רפואית נוספת מטעמם.

לכתב התביעה צרפו התובעים את חוות דעתם של ד"ר סילביה נוימן, מומחית בתחום הגנטיקה הרפואית, של ד"ר זהר לויתן מומחה בתחום המיילדות והגינקולוגיה ושל פרופ' אלי להט מומחה בתחום נוירולוגיה ילדים לעניין הנזק.

הנתבעים היתנגדו מכל וכל לבקשה בטענה שבאמצעות הגשת חוות דעת נוספת בשלב זה מבקשים התובעים למעשה לעקוף את דיני ההתיישנות, שעה שהגישו את כתב התביעה מטעמם יום לפני שחלפה תקופת ההתישנות וזאת שעה שהטענות החדשות לא פורטו בכתב התביעה, אלא הועלו בו טענות כוללניות בלבד, שלא מפרשות את הרשלנות המיוחסת לנתבע-2, הכל מבלי לפרט את הממצאים שהוחמצו כביכול ואת הרשלנות לגביה.

על אף האמור, נותרה בעינה הגישה לתיקון כתבי הטענות ליבראלית יחסית, תוך מתן משקל למהות התיקון המבוקש, כאשר נקבע שלעיתים מוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד בתשלום הוצאות (השוו: רעא 4027/22 אוהד שני, עו"ד נ' איל וסטמן (24/7/22), פיסקה 16 (להלן: "עניין וסטמן"); רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 9 (20.12.2017)).

משכך, בדרך כלל לא יהא בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית משום שינוי או תיקון של עילת התביעה, אלא במקרים בהם המידע המתגלה בחוות הדעת הנו כזה המאפשר לתובע לבסס טענות שקודם לכן לא יכל להעלות (רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' אסתר מונסונגו (05.10.2009); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2.7.2006)).

...

ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.

הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.

תמצית טענות הצדדים המבקשת עתרה לתיקון כתב התביעה באמצעות צירוף חוות דעת רפואית שנערכה על ידי פרופ' זיו גיל, מומחה א.א.ג ומנתח גידולי ראש וצואר, אשר גם ניתח את המבקשת (להלן: פרופ' גיל).

הווה אומר, יש להקפיד ועם זאת עדיין לנקוט בגישה מרחיבה באשר לתיקון כתב התביעה לשם צירופה של חוות דעת רפואית משלימה או חדשה במיוחד כאשר ההליך נמצא בשלבים מוקדמים (רע"א 1509/18 פלוני נ' בית חולים ביקור חולים (בפרוק), פסקה 4 (10.4.18); המבקש הניח תשתית משכנעת לקיומה של תכלית ראויה בצרוף חוות הדעת חדשה (רע"א 5302/17 בית חולים נצרת אי.מ.מ.ס (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 6 (23.8.17)), וכן :"... כל עוד ניזקו של הצד שכנגד מתמצה בטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה לו עקב התיקון, ניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות לטובתו"(רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 12 (26.11.19)).

ניתן לשקול צירופה של חוות דעת נוספת באותו התחום למשל שעה שחוות הדעת שמבוקש לצרפה עוסקת בתיזות רפואיות שונות אשר לא מצאו ביטוי בחוות הדעת המקורית (רע"א 6098/92 זכאי נ' משרד הבריאות, פסקות 5-6 (25.7.93) (כן, כאשר הצורך בהגשת חוות הדעת השנייה נוצר בשל גילוי עובדות חדשות במהלך הדיון שלא היו ידועות למבקש ולמומחה מטעמו בפתיחת ההליך (השוו : רע"א 5783/19 מגן דוד אדום נ' פלונית (1.12.19)); או כאשר חוות הדעת המקורית לוקה בחסר מהותי ולא מבססת את כל טענותיו של המבקש במישור הרשלנות (רע"א 10307/06 מרים לופז נ' מדינת ישראל (11.3.07)); רע"א 8862/10 פלונית נ' ד"ר דוד פרדי, פסקה 4 (27.3.11)); כל זאת בתנאי שחוות הדעת החדשה מיועדת להוסיף על חוות הדעת המקורית דבר שעשוי לשרת את חקר האמת ולא כדי לחדד את הקביעות והמסקנות שקבלו ביטוי בחוות הדעת שצורפה לכתב הטענות : "בנוסף לעיכוב בשמיעת הראיות, גם לשיטת המבקשת, הגשת חוות הדעת הנוספת נועדה אך כדי "לחדד" את האמור בחוות דעתו של פרופ' יוגב לגבי מצבה של השליה.

...

לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ. צור) מיום 17.12.23 (ת.א 40225-03-20) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת בתביעה לרשלנות רפואית שהוגשה מטעמה, ולצירוף חוות דעת הקובעת את נכותה בתחום הכאב מטעמה.

ביום 16.7.23, עוד בטרם הוגשה הבר"ע לבית המשפט המחוזי בחיפה, עתרה המבקשת לצרוף חוות דעת בתחום רפואת הכאב שנערכה ביום 10.6.23 ולתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת ראש נזק בעיניין הוצאות נסיעה שנשמט בטעות מכתב התביעה המקורי וכן לאפשר לה לבצע השלמות עובדתיות נוספות בכתב התביעה.

חוות הדעת אותה היא מבקשת להגיש בתחום הכאב מלמדת על נכות משמעותית בתחום זה שיש לו השלכות תפקודיות לכאוריות, ובהיעדר חוות הדעת לא תוכל המבקשת להוכיח כלל את טענותיה לעניין זה. בנסיבות אלו דומה כי האנטרס לגילוי האמת ולעמידה על נזקה האמיתי של המבקשת גובר על האנטרס הצבורי בייעול הדיון כאשר התרופה להתנהלותה של המבקשת תהא בפסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד.

...

דין הערעור להתקבל בחלקו.

בנדון סבורני כי יש מקום להתערבות מסוימת בהחלטת בית משפט קמא נוכח פגיעה בזכותה של המבקשת להוכיח את מכלול נזקיה הנטענים.

כך מצאנו לעניין זה את דבריהה של כב' הש' י. וילנר בעניין רע"א 6192/22 פלונית נ. שרותי בריאות כללית (2022) – "תקנה 46 (א) מופנית אל בית המשפט ומסמיכה אותו להתיר את התיקון בכל עת, ואילו מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות 49 (א)- (ב) מופנית אל בעל הדין, ומציבה לפניו סד זמנים להגשת בקשה לתיקון כתב הטענות – עד 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. בית המשפט, מצדו, רשאי להיזקק לבקשה כאמור גם לאחר שחלפו 60 הימים, אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46 (א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה" (ההדגשות במקור) הווה אומר, רוחב דעתו ושיקול דעתו של בית המשפט בתיקון כתבי טענות אינו מוגבל לבקשות המוגשות בעיתן על ידי בעל דין אלא אף במקרים בהם חרג בעל הדין מחובותיו הדיוניות, וזאת כאשר סבור בית המשפט כי עלול להגרם לבעל הדין נזק ממשי המצדיק מתן היתר לתיקון כתבי הטענות אף לנוכח התנהלותו הקלוקלת של בעל הדין (וראו עוד כדוגמה – רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (2022).