מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על שלילת גמלת ניידות בשל ליקוי שאינו ברשימת הליקויים

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה (הנשיא אלכס קוגן; ב"ל 43632-06-17) אשר דחה את ערר המבקש על החלטת הועדה המחוזית מיום 28.3.17 (להלן: הועדה) מהטעם שמוגבלות המבקש אינה נכללת בהסכם הניידות (להלן: הסכם הניידות או ההסכם).
המבקש פנה לועדות ניידות במהלך השנים 2013 ו-2014 ונדחה כאשר באיזכור הועדות הקודמות נכתב לעניין סעיף הליקוי: "לא נכלל". ביום 19.12.16 פנה פעם נוספת לועדת ניידות מדרג ראשון ונדחה מהטעם שסוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות.
הבקשה שלפני בבקשת רשות העירעור חזר המבקש על הטענות שהעלה בעירעור, והוסיף טענות חדשות שלפיהן שלילת זכאותו לוקה באפליה אסורה, שרירות וחוסר סבירות.
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי מושא ההליך ובכל החומר הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר - לא מצאתי כי נפלה בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי טעות משפטית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (השופט יעקב אזולאי; ב"ל 7668-08-17) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) (להלן – הועדה) מיום 28.6.17, שלפיה מיגבלות הניידות של המבקש אינן ניתנות ליישום במסגרת הסכם הניידות.
המבקש פנה ובקש לקבל קצבה לפי הסכם הניידות.
לקראת הדיון לפני הועדה הגיש לה המבקש שתי חוות דעתו מטעמו: האחת, חוות דעתו של ד"ר נאסים אלקרינאווי מיום 24.2.16 הכוללת מימצאי כיפוף ויישור של ברכי המבקש והמלצה להתאים לו את סעיף הליקוי ו(א)(4) לתוספת הראשונה של הסכם הניידות המקנה 80% מיגבלה בניידות; השנייה, חוות דעתו של פרופ' יהודה קולנדר מיום 25.2.16 הכוללת מימצאי כיפוף ויישור של ברכי המבקש והמלצה של "זקוק לעזרה בניידות". ביום 28.2.16 היתכנסה הועדה לידון בערר המוסד.
ובהסתמך על הממצאים של הבדיקה הנוירולוגית מיום 28.2.16 של ועדת ערר, הכוללים כוח גס 5/5 דו צדדי, אשר בסיכום הבדיקה מראה נוירופתיה סוכרתית תחושתית קלה ללא מרכיב מוטורי, לא ניתן ליישם ברשימת הליקויים.
ההלכה קובעת כי אין לידרוש ממומחה רפואי השולל השפעה משמעותית של גורם כלשהוא על מחלה, לקבוע פוזיטיבית מה היו הגורמים למחלה.
הסיוע בהשגת "תחליף רגליים" מוגבל לתנאים שנקבעו בהסכם הניידות, ולא כל קושי בניידות עונה על הגדרותיו של הסכם זה. במקרה זה, מיגבלות הכיפוף והיישור של ברכי המבקש, כפי שנמצאו על ידי הועדה, אינן עונות על הקבוע בסעיף ו(א)(3) לתוספת הראשונה של הסכם הניידות ולכן בדין היתקבל ערעור המוסד על החלטת הדרג הראשון.
...
אשר על כן ולאור כל המפורט לעיל, לא חלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה ולפיכך דין הערעור להידחות – ללא צו להוצאות.
" טענות המבקש והכרעה לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק ובטענות המבקש, נחה דעתי כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 3.9.17, , שהיתכנסה מכוח פסק דין מחזיר, וחזרה על הקביעה, כי הליקוי שממנו סובל המערער אינו ניתן ליישום לפי רשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שאלה מפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: רשימת הליקויים).
התשתית העובדתית ומהלך ההיתדיינות המערער, יליד 1943, הסובל מליקויים אורתופדיים שונים, הגיש בקשה חוזרת לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות.
הוועדה מציינת כי עפ"י הבדיקה הנוירולוגית מאשרת היא קביעת הוועדה המחוזית, קרי: כי המערער אינו מוגבל בניידות, ליקויו אינו נכלל ברשימת הליקויים.
לגופה של ההחלטה, טוען המערער כי מימצאי בדיקתו אינם עולים בקנה אחד עם ההחלטה לשלול את הזכאות.
המערער לא הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין ומכאן כי הסכים לכך שלא יזומן.
...
בכך מילאה הוועדה אחר חובתה למלא את הוראות פסק הדין המחזיר, ומטעם זה דין הערעור להידחות.
ולבסוף, אדגיש כי דינן של טענות נוספות שהעלה המערער כנגד ההחלטה להידחות, באשר אלה הועלו עוד במסגרת ההליך הקודם ונדחו, וכפי שהדגשתי, הוועדה נדרשה למלא אחר הוראת פסק הדין המחזיר, ולא מעבר לכך.
בהעדר פגם משפטי כמפורט לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 18.5.20 (להלן – הועדה) אשר קבעה, כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו ניתן ליישום לפי רשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן- רשימת הליקויים).
ברשימת הליקויים לא קיים פריט המתייחס לפרקינסון ולא ניתן לבצע התאמה אלא באופן מינורי.
ככל שהועדה סבורה כי ניתן לשלול קיומה של הגבלה מסוג קשיון על בסיס תאור הליכת המערער אין מניעה כי הועדה תסביר זאת במפורש.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקשת לעשות כן. ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"א, (29 נובמבר 2020), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
לטענת המשיב, דין הערעור להידחות היות שאינו מעלה טעות משפטית.
ברם, ככל שהוועדה תסבור, כי על מנת לדון בשאלת קיומו של פריט הליקוי היא נדרשת לערוך בדיקה של הגבלת כושר המפרקים היא כמובן רשאית לעשות כן. הערעור אפוא מתקבל חלקית לעניין חובת ההתייחסות לפריט הליקוי שנרשם בטופס התביעה (סעיף ג-2) אך נדחה לעניין חיוב הוועדה לערוך בדיקה קלינית נוספת שכן עניין זה יש להותיר לשיקול דעתה.
סיכומו של דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת להתייחס במנומק להמלצת הרופא המטפל לפיה יש לקבוע למערער נכות בניידות בהתאם לפריט ג-2 לרשימת הליקויים.
ככל שהוועדה סבורה כי היא אינה נדרשת לבדוק שוב את המערער על מנת להגיע למסקנה לגבי שאלת התאמת הפריט המדובר עליה לנמק כיצד הגיעה למסקנותיה ללא בדיקה נוספת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, המוסד לביטוח לאומי קבע אחוזי נכות לעותר 1 וניתנה לו זכאות לקבלת תו נכה; ובנוסף, רישיונו לנהיגה במשאית נשלל, על אף שזה היה מקור פרנסתו.
עוד טוענים העותרים כי היו בעבר מקרים שבהם הועדה הרפואית קבעה זכאות לגימלת ניידות גם למי שסיבלו מליקוי שאינו מנוי ברשימה, ולשיטתם הועדה פועלת בחוסר שויון ובשרירותיות בעיניין זה כאשר "כל רופא פועל ומחליט כאוות נפשו וראות עיניו". יתרה מכך, העותרים מבקשים לתקוף את חוקיות הסכם הניידות, בטענה כי הוא מפלה לרעה את אוכלוסיית הנכים שסובלת מליקויים שאינם מנויים ברשימה.
בהקשר זה נטען כי העותר 2 בחר שלא להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על ההחלטה שניתנה בעיניינו, בעוד העותר 1 כלל לא נקט בהליך בבית הדין האיזורי לעבודה.
...
שנית, מכיוון שלא מוצו ההליכים לבירור המצב הרפואי העובדתי של העותרים בפני הערכאות המוסמכות לכך (בתי הדין לעבודה), כך שבחינת הרחבת רשימת הליקויים המזכה היא מוקדמת ותיאורטית בשלב זה. לגופם של דברים טוענים המשיבים כי אין להיעתר לסעד המבוקש – שינוי הסכם הניידות, שכן מדובר ביישום מדיניות של מתן הטבות סוציאליות הניתנות על פי שיקולים תקציביים וסדרי עדיפויות שאין זה מדרכו של בית משפט זה להתערב בהם, וכך ביתר שאת שעה שהעתירה אינה מבססת כל עילה לכך.
לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה על נספחיהן וכן בתגובה לתגובה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי.
העתירה נדחית אפוא על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו