בקשת רשות ערעור על קבלת ראיות לסתירת קביעת המל"ל

בקשת המבקשת לתת לה רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' ו. בלוך-שכטמן) מיום 2.8.21 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל באשר לנכותו של המשיב כתוצאה מתאונת דרכים מיום 21.9.18.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, אולם וועדה רפואית של המל"ל מיום 10.12.19 קבעה כי לא נותרה למשיב נכות כלשהיא בגינה (נספח 4 לבר"ע עמ' 51-56).

המבקשת עתרה לקבלת היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. לטענתה הנכות שנקבעה למשיב בשל פגיעה בכתפיים אינה משקפת את מצבו הרפואי וקביעת הועדה אינה סבירה.

...

כך מצאנו בדבריו של כב' הש' ריבלין ברע"א 4484/06 - רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בעמ ואח' (2006) - "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו שלדבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"דמ(4) 690, 701).

וכך נכתב בעניין שומרה הנ"ל מפי כב' הש' וילנר – "... הוראות חוק הפיצויים, כמו גם הוראות החוק המסדירות את סדרי עבודתן של ועדות המל"ל, אינן אוסרות על הצגת חוות דעת מטעם הניזוק בפני ועדות אלה (ראו: ריבלין, בעמודים 786-785). כיבוד רצון המחוקק מוביל, אפוא, לכלל מסקנה כי אין לאסור על הצגת חוות דעת רפואית מטעם הניזוק בפני ועדה רפואית של המל"ל, ומשכך, אין בעצם הצגתה של חוות דעת כאמור כדי להצדיק מיניה וביה מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית. יש לזכור גם כי אין זה מתחייב שהצגת חוות דעת פרטית בפני ועדה רפואית של המל"ל תפגע בהכרח בשיקול דעתה העצמאי ובאובייקטיביות שלה (ראו והשוו: רע"א 271/20, בפסקה 13)...." (ה.ש – צ.ו).

הבקשה נדחית.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' ד. שהם) מיום 3.7.22 (ת"א 6064-11-18) במסגרתה התיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל בתחום האורתופדי והראומטולוגי בגין נכותה כתוצאה מתאונת דרכים מיום 15.12.15.

החלטת בית משפט קמא מיום 3.7.22 בית המשפט קיבל את בקשת הכשרה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ביחס לנכות אורתופדית והנכות בתחום הפיברומיאלגיה (מטיבם של דברים הכשרה לא ביקשה הבאת ראיות לסתור בכל הקשור לנכות הפסיכיאטרית לגביה היא מקבלת את קביעת המל"ל לפיה אין למבקשת נכות בתחום הנפשי).

מכאן בקשת רשות העירעור.

...

לטענת המבקשת יש לדחות את בקשת הכשרה הן מטעמי שיהוי והן מטעמי מניעות והשתק.

בצד האמור, אני סבור כי יש ממש בטענת המבקשת כי המומחים שמונו על ידי בית משפט קמא חרגו מסמכותם עת קבעו את הנכויות לעניין התאונה הראשונה תחת להתמקד אך ורק בנכויות שנגרמו בתאונה השנייה או בהחמרת המצב בעקבותיה, עניין זה מצדיק הן התעלמות מכל קביעות המומחים ביחס לתאונה הראשונה וכן מינוי מומחים נוספים אחרים לצורך הערכת הנכויות בגין התאונה הראשונה שכן יש להניח כי דעתם של המומחים שמונו התקבעה בכל הקשור לשיעורי הנכות שייחסו למבקשת בגין התאונה הראשונה וזאת בניגוד לסמכותם, כאמור.

כמו כן ואחר ששמעתי לעניין זה את טענות ב"כ הכשרה בדיון שהתקיים לפני אני מורה כי אף קביעות המל"ל ביחס לתאונה הראשונה לא יועברו לעיון המומחים שימונו (וראו לעניין זה י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , מהדורה רביעית, עמ' 536-537; א. ריבלין , תאונת דרכים תחולת החוק, סדר הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה 5, 2020, עמ' 734; רע"א 2985/90 יהושע שרעבי נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (1990) וכן ראו החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח נ. פלוני (2020) במסגרתו הובהר כי קביעות המל"ל יועברו לעיון המומחה שמונה על ידי בית המשפט אך ורק אם הן חלוטות ולא הוגשה בעניינן בקשה להבאת ראיות לסתור (סע' 21 לפסק הדין)).

סוף דבר – הערעור בכל הקשור למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעות הועדה הרפואית ביחס לנכותה האורתופדית ותחום הכאב של המבקשת כתוצאה מהתאונה הראשונה - נדחה.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' סגן הנשיא הש' ד. גוטליב) מיום 6.3.23 (ת.א 23323-09-0-22) במסגרתה התיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור את קביעת מומחי הוועדה לערערים של המל"ל לפיה נותרה למבקש נכות בגין פגיעה מותנית שנגרמה לו בתאונה ראשונה מיום 7.2.19 אך לא נותרה לו נכות בגין התאונה השנייה שעבר מיום 28.8.19.

בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה 1 וזאת אחר שסבר כי ועדת המל"ל לא נימקה את קביעתה ולא ניתן להבין מדוע ייחסה את הנכות דוקא לתאונה הראשונה ולא לזו שבאה אחריה, ובלשונו – "עיון בפרוטוקולים של המל"ל אינו מאפשר להבין מדוע ייחס המל"ל את הנכות לתאונה הראשונה דוקא ולא לתאונה השנייה או אף לא לשתי התאונות יחד". בית המשפט יצא מתוך הנחה שבדיקת הCT שנערכה למבקש נערכה לאחר שתי התאונות גם יחד ומתוך שכך סבר כי בהיעדר הסבר ולו בתמצית בפרוטוקול הועדה לא ניתן לעמוד על הטעמים שבבסיס קביעת המל"ל ומכאן שקם ספק המצדיק מתן היתר לסתור את קביעת המל"ל בנוגע לעמוד השידרה המותני ביחס לשתי התאונות.

אף שעל דרך הכלל ערכאת העירעור לא תתערב בהחלטות הוועדה לעררים המורות על מתן היתר להבאת ראיות לסתור (בר"ע 7676/13 ספנייב רבו נ. הראל חברה לביטוח (2013); רעא 796/19 - פלוני נ' הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב, (2019); ע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ (2016)), דומה כי בנידון אין מנוס מלהתערב בהחלטת בית משפט קמא שכן בנידון, כפי שיובהר להלן, אין בנמצא כל טעם ממשי לחרוג מן הכלל האחר המורה כי מתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל יעשה על דרך הצמצום ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (8.4.2013); בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ) 1985)).

...

דין הערעור להתקבל.

אף שעל דרך הכלל ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות הועדה לעררים המורות על מתן היתר להבאת ראיות לסתור (בר"ע 7676/13 ספנייב רבו נ. הראל חברה לביטוח (2013); רעא 796/19 - פלוני נ' הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב, (2019); ע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ (2016)), דומה כי בנדון אין מנוס מלהתערב בהחלטת בית משפט קמא שכן בנדון, כפי שיובהר להלן, אין בנמצא כל טעם ממשי לחרוג מן הכלל האחר המורה כי מתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל יעשה על דרך הצמצום ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (8.4.2013); בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ) 1985)).

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בקשת רשות העירעור: המבקש סבור כי החלטת בית משפט קמא שגויה ועותר לבטלה, לקבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור, ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי שיחווה דעתו בשאלת הנכות שנותרה לתובעת בקשר לפגיעה בצואר בגין התאונה.

אלו הם הנימוקים: על קבלת בקשה להבאת ראיות לסתור ראו רע"א 796/19 פלוני נ' הפול (נבו, 28.2.2019) שם נקבע כך: " נקודת המוצא היא כי קבלת בקשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים תיעשה במשורה, ובמקרים יוצאי דופן, כאשר אחד החריגים לכך הוא "קבוצת המקרים בהם לא עמדו לפני ועדת המל"ל עובדות חשובות ומהותיות בדבר מצבו של הניזוק עובר לתאונה או לאחריה, העשויות היו להביא את ועדת המל"ל לשנות ממסקנתה". כן ראו רע"א 4752/20 פלוני נ' אליהו (נבו, 22.11.2020).

...

עיון במסמכים, הוביל את בית משפט קמא לכלל מסקנה שאין בהם כדי להשפיע על קביעת הוועדה לעררים או לשנותה.

לסיכום, טוענת המשיבה, כי אין בבקשת רשות הערעור להצביע על פגם מהותי או סיבה חריגה המצדיקים התערבות בהחלטת הוועדה לעררים.

נוכח כל האמור לא נפל כל פגם בהחלטה ודין בקשת רשות הערעור דחיה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת בית המשפט קמא ובבקשה ובתגובה לבקשה להבאת ראיות לסתור בהליך בבית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להיתקבל, ויש לידון בה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה.

" מסקנתי איפוא, כי אין לפניי מקרה מיוחד ונסיבות יוצאות דופן או שינוי מהותי במצבו של המשיב, לאחר הקביעה של ועדת ערר מטעם המל"ל, המתירים הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. התוצאה: העירעור מתקבל והחלטת בית משפט קמא מבוטלת.

...

יוצא אפוא, כי בענייננו לא התרחשו אירועים ואין לפנינו עובדות שהתרחשו לפני התאונה או לאחריה, שלא עמדו לפני הוועדה.

" מסקנתי אפוא, כי אין לפניי מקרה מיוחד ונסיבות יוצאות דופן או שינוי מהותי במצבו של המשיב, לאחר הקביעה של ועדת ערר מטעם המל"ל, המתירים הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. התוצאה: הערעור מתקבל והחלטת בית משפט קמא מבוטלת.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.