מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על צו משמורת והרחקה של עובד זר

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בדיון בבית הדין לבקורת משמורת (מיום 1.6.21) חזרה המערערת על כך שהיא מודעת לכך שרישיון השהייה שלה בישראל הייתה לעבוד כמטפלת, וכי עבדה בנגוד לתנאי הרישיון, והחזקתה במשמורת אושרה (פרוטוקול השימוע, הדיון בבית הדין למשמורת, החלטת הרשות וצו ההרחקה כנגד המערערת, צורפו כנספחים 8-5 להודעת העירעור).
המערערת הגישה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על החלטה זו ביום 4.6.21 ולצדה בקשה לעיכוב הרחקתה מישראל (בר"ע 9879-06-21, להלן: בקשת עיכוב הבצוע).
במסגרת זו נטען כי המערערת מצאה מטופלת שמוכנה להעסיקה, נערה הסובלת מאוטיזם וזכאית לטפול של עובדת זרה.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה ועמו צו עיכוב הביצוע.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 6.8.2019 עוכבו המבקשים על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), ולאחר שימוע שנערך להם לפני הממונה על ביקורת הגבולות, הוצאו להם צוי הרחקה ומשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל או החוק) והם הועברו למיתקן המעצר בנמל התעופה בן גוריון.
בית הדין לעררים קבע כי החלטות הממשלה בעיניין ילדיהם של עובדים זרים שעליהן נסמכו באי כוח המבקשים היו הסדרים זמניים, וכי מכל מקום אלו לא חלות על עניינו של הקטין.
בקשת רשות לערער על החלטה אחרונה זו נדחתה ביום 12.8.2019 (בר"ם 5336/19) והמבקשים הורחקו מישראל בו ביום.
ברם, בנסיבות שנוצרו – משלא ניתן צו ביניים והמבקשים כבר הורחקו לפיליפינים, וכן בהנתן העובדה שנכון למועד מתן ההכרעות הקודמות לא הוגשה בקשה להסדרת מעמדם של המבקשים – לא מצאתי לתת רשות ערעור בבקשה דנן.
...
למחרת הרחקתם קיים בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא צ' צפת) דיון בערעור, ובפסק דין מיום 19.9.2019 הערעור נדחה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא, וכך גם הבקשה לצירוף חוות הדעת העדכנית בעניינו של הקטין – אשר תובא לפני המשיב בטרם יקבל החלטה בבקשה למעמד מטעמים הומניטריים.

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת השימוע טענה המבקשת כי זו הפעם היחידה שהחליפה את בתה בעבודת הניקיון ושהכסף צריך להיות משולם לבתה ולא לה. בהמשך לשימוע, החליטה המשיבה לבטל את אשרת השהייה של המבקשת בישראל בגין שהייה ועבודה שלא כחוק בנגוד לתנאי אשרתה, וכן הוצאו כנגדה צוי משמורת והרחקה.
המבקשת לא השלימה עם ההחלטה, שהנה החלטת ביניים, ומכאן בקשת רשות העירעור נשוא החלטה זו. עם הגשת הבקשה, ניתן על ידי כבוד השופט יהושע גייפמן (במסגרת תורנות) צו אירעי המעכב את הרחקת המבקשת מהארץ עד למתן החלטה על ידי השופט הדן בבקשות אלה.
על האמור הוסיפה המשיבה וציינה כי לפנים משורת הדין ועל אף שנהליה קובעים כי עובד זר שנתפס עובד בארץ באופן לא חוקי יורחק ל-10 שנים, ולחילופין נהליה הקובעים כי בן מישפחה ששהה בישראל לתקופה המאקסימאלית יוכל לשוב לישראל רק לאחר תקופת צינון של לפחות שנה, היא נכונה לאפשר למבקשת להגיש בקשה חדשה לשוב להכנס לישראל לאחר תקופת צינון של תשעה חודשים בלבד.
כמו כן, ציינה המבקשת כי לו הייתה רוצה לעבוד בישראל, הייתה עושה כן בפעולה פשוטה ושכיחה אשר לשיטתה קיימת בקרב זרים רבים - פנייה בבקשת מקלט עם סיפור קורע לב. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובה לתגובה, החלטתי לידון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לקבל את העירעור וליתן צו המונע את הרחקתה של המבקשת מישראל, וזאת עד להכרעה בערר שהגישה המבקשת לבית הדין לעררים - שמצופה שיישמע בהקדם האפשרי.
...
לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות.
כמו כן, ציינה המבקשת כי לו הייתה רוצה לעבוד בישראל, הייתה עושה כן בפעולה פשוטה ושכיחה אשר לשיטתה קיימת בקרב זרים רבים - פנייה בבקשת מקלט עם סיפור קורע לב. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובה לתגובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לקבל את הערעור וליתן צו המונע את הרחקתה של המבקשת מישראל, וזאת עד להכרעה בערר שהגישה המבקשת לבית הדין לעררים - שמצופה שיישמע בהקדם האפשרי.
באשר לסיכויי הערר, אני סבור כי לא ניתן לשללם לחלוטין וכי לא היה מקום, במסגרת בקשה למתן סעד זמני לקבוע כי הראיות המנהליות העומדות בבסיס ההחלטה אינן משתמעות לשני פנים.
. לאור כל האמור, משמאזן הנוחות מהווה את אבן הבוחן המרכזית לעניין מתן סעד זמני ונוכח נסיבותיו החריגות של העניין, אני מקבל את הערעור.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 1283/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. טל כרמי 2. Modhavadiya Deviben Parbatbhai נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 15.2.2022 בעמ"ן 24991-01-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד רון אובוז בשם המשיב: עו"ד יעל קולודני ][]החלטה
מיסמך זה מיפרט הקלות שונות הנוגעות להארכה של תקופת ההעסקה של עובדים זרים בתחום הסיעוד השוהים בישראל יותר מ-63 חודשים, וזאת כדי להיתמודד עם התופעה של מחסור במטפלים סיעודיים זרים מאז פרוץ מגיפת הקורונה.
לפיכך, ביום 22.12.2021 ניתנו צו משמורת וצו הרחקה כנגד המבקשת, והיא הושמה במיתקן הכליאה "גבעון". בו ביום הגיש המבקש 1 (להלן: המבקש) בקשה להארכת רישיונה של המבקשת לעבודה בישראל מטעמים הומנטריים וזאת על מנת לסעוד את אמו של המבקש, שעברה ארוע מוחי מורכב (להלן: המטופלת).
בית המשפט המחוזי קבע בעיניין זה כי הדרישה להצגת תעודה מזהה נעשתה כדין, לפי הוראות סעיף 13ה לחוק הכניסה לישראל, לפיהן ניתן לידרוש זאת מאדם "שיש יסוד להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי חוק זה". להשלמת התמונה יצוין כי המבקשת שוהה כעת בביתה של המטופלת, וזאת לאחר שהתנהל הליך מקביל לביטולו של צו המשמורת.
בעקרו של דבר, המבקשים טוענים כי בהמשך לנוהל הקלות הקורונה, עובד זר שניכנס לישראל באמצעות אשרת עבודה בענף הסיעוד רשאי להגיש בקשה לועדה ההומניטארית לקבלת רישיון עבודה גם אם בעת הגשתה הוא שוהה באופן לא חוקי בישראל.
...
ראשית, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שזו אינה עומדת באמת המידה הנדרשת למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", כמו גם מחמת אי-ניקיון כפיים של המבקשת.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 915/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. לאבלי רוז רודריגז 2. יפעת גוטמן 3. שמואל גוטמן נ ג ד המשיבה: רשות ההגירה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב–יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי) בעמ"ן 57053-01-19 מיום 31.1.2019 בשם המבקשים: עו"ד יואל גולדברג ][]החלטה
ממונה ביקורת הגבולות הוציא נגדה צו משמורת וצו הרחקה.
המבקשים עררו על צו ההרחקה וטענו שהמבקשים 2 ו-3 מעוניינים להעסיק את המבקשת 1.
צוין כי לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.3.0002 "נוהל העסקת עובד זר בענף הסיעוד" (30.1.2017), המבקשת 1 לא הייתה זכאית להארכת אשרת העבודה שלה, היה עליה לצאת מישראל עד ליום 24.5.2018, ולפי נוהלי המשיבה – המבקשת 1 אינה יכולה להסדיר את מעמדה בתור עובדת סיעודית בישראל.
...
עוד נטען שלא יהיה אפשר לקדם קבלת אשרה מיוחדת לעבודה בישראל בלי שהמבקשת 1 תשהה בה. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות.
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו