בקשת רשות ערעור על פתיחת הליך משפטי מיותר

יצוין, כי בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנ"ל שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון – נדחו (רת"ק 17220-05-16 דהרי נ' לדרמן (פורסם בנבו, 21.9.16); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (פורסם בנבו, 26.12.16).

הדברים יושמו גם בכל הנוגע למכתבי התראה שנשלחו בטרם ניפתח הליך משפטי [רע"א 43/11 הרם נ' זקס (פורסם בנבו, 28.8.11); ע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט (פורסם בנבו, 11.11.18)].

משכך, אף מתייתר הצורך לידון בשאלה אם מדובר בפירסום.

...

לגופו של עניין, טען לדרמן, כי בכל מקרה המדובר בתביעה שהתיישנה מקום בו מרבית הפרסומים עליהם מנסה דהרי לבסס תביעתו הינם מהשנים 2011-2012, וזאת למעט 2 פרסומים, האחד משנת 2016 והשני משנת 2019, אשר דינם להידחות מטעמים אחרים כפי שיפורט.

סיכום לאור כל האמור לעיל, נותרו לבירור טענות בדבר פרסומים פוגעניים, ובעיקר דברי שקר שטוען דהרי כי עשה לדרמן, כמפורט בסעיפים 85ב, 85ד, 85ו - 85 יג , ו-85טו - 85יט לכתב התביעה שכנגד.

סוף דבר לאור כל האמור, דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהגיש דהרי – להתקבל במרביתה.

לאור כל האמור, וכדי למנוע הליך משפטי מיותר, טוענת המבקשת כי יש מקום להעתר לבקשה.

דיון והכרעה בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות החדשות, החלטתי לידון בבקשת רשות העירעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

b) ל[חוק בתי המשפט](http://www.nevo.co.il/law/74849) [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע, כי "... אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מכך עולה, כי על דרך הכלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב העירעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נידרש הדבר באופן מידי, להמשך נהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 8084/22 עריית חיפה נ' שרביב בע"מ, פסקה 17 (26.01.2023); רע"א 6242/22 עיני נ' גני הראשון בע"מ, פסקה 10 (18.10.2022)).

בפתח הדברים יצוין, שהגם שהתביעה מושא ענייננו הוגשה עובר ליום 01.01.2021, יום תחילתן של התקנות החדשות, בהתאם לתקנה 180(ג)(1) המחילה את פרק י"ט בתקנות החדשות שעניינו הימצאות על הליכים שניפתחו ערב יום התחילה, חלות על ענייננו התקנות החדשות (ראו גם: רע"א 2179/21 קוטליצקי נ' ויסמן, פסקה 5 (23.05.2021) (להלן: עניין קוטליצקי)).

...

בהקשר לכך, ובהתאם לקביעתו של בית המשפט המחוזי, איני מוצא כי ההתדיינות בישראל תכביד יתר על המידה על המבקשת, באופן המצדיק סטייה מהמסקנה הנוגעת לרכישת הסמכות הבינלאומית.

נוכח כל האמור, מסקנתי היא כי גם צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו לפיה מתקיימים התנאים לצורך המצאת כתב התביעה למבקשת מכוח תקנה 166(4)(א) לתקנות החדשות; ומשכך – אין מקום גם לבחינת עילת ההמצאה מכוח תקנה 166(5).

סוף דבר הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא.

בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ביום 8.11.21 (רע"א 55264-10-21).

המערערים מדגישים את המינוח שעוגן בהסכמות, לפיו "הליך מתאים לבירור הטענות הכספיות יוגש בתוך 30 ימים לאחר הכרעה חלוטה בה"פ (י-ם) 24722-06-20" וטוענים כי זה היתייחס למשיבה וחייבה לפתוח בהליך משפטי חדש, ואילו המשיבה סבורה כי הליך הבוררות עונה לדרישת ההסכמות.

במקרה שתמשיך (עם דחיית המרצת הפתיחה, כפי שאירע בפועל), נראה שמתייתר הטעם בפתיחתו של הליך עתידי וחדש באותו עניין – אחרת, היו הצדדים מסכימים עם גיבוש ההסכמות על הפסקת הבוררות והגשת הליך חדש, ללא צורך בהמתנה להכרעה בהמרצת הפתיחה.

...

דיון לאחר בחינה, אני סבור שיש לדחות את הערעור ללא צורך בתגובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הכרעה הערעור נדחה.

אף לא הובאו די ראיות מקצועיות לגבי מחלוקת זו כדי לאפשר הכרעה מושכלת בה. יתרה מכך, ייתכן בהחלט שניתן לייתר הכרעה שיפוטית במחלוקת המקצועית, אם כללית תקבל החלטה רשמית בשאלה אם הניתוח שעליו המליץ ד"ר שושני כלול בסל הבריאות.

ככל שלא יושגו הסכמות, יוכל התובע לשקול לפתוח בהליך משפטי חדש - והפעם רצוי בייצוג משפטי ובלווי חוות דעת מומחה כדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך 15 ימים ממועד המצאתו לצד המערער.

...

עם זאת, לאחר שהתבררה התמונה העובדתית לאשורה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין לא ניתן לתקן את העוול הלכאורי במסגרת התביעה הנוכחית.

בנסיבות אלו אני מורה על מחיקת התביעה, מבלי ליצור מעשה בית דין לחובת מי מהצדדים.

לאור כל האמור אינני עושה צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת איריס ארבל אסל, בת"ע 54407-10-18), מיום 19.2.24 .

מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תימנע קיומו של הליך שגוי (ראו ע"א 226/65 אליהו נ' עזרא פ"ד יט(3) 571, 537 ראו גם רע"א 2856/12 גדעון כהן ו-21 אח' נ' מע"צ, פורסם במאגר נבו 20.5.2012).

יתכן, כי גם באותם מקרים נדירים, בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, יהיה מקום לפתוח את שערי ערכאת העירעור עוד בטרם ניתן פסק הדין (רע"א 2459/04 - אלה.

שהרי, ההליך בבית משפט קמא לא יתייתר גם אם בסופו הזכויות הרכושיות שימצא ביהמ"ש קמא כי הן בנות איזון יאוזנו בהתאם למועד שנקבע בהחלטה ואלו ערכאת העירעור תקבל בסופו של יום את טענות המבקשת בעירעור על פסק-הדין ותורה על ביצוע האיזון למועד אחר (ראו לדוגמא החלטתי ברמ"ש 53513-03-19 ע.א נ' א.ו.א , מיום 11.6.2019).

...

ברם, ביהמ"ש קמא לא "הרחיב את יריעת המחלוקת על דעת עצמו" כטענת המבקשים שהרי בחינת מועד כשירות המנוח לשני המועדים התבקשה במסגרת הבקשה למינוי המומחה, לה נעתר ביהמ"ש קמא בהחלטתו מיום 22.3.22 (בה נמנע מלנקוב במועדים לגביהם תתבצע הבחינה).

לכל היותר ניתן לומר כי ביהמ"ש קמא הורה למומחה מטעמו לבחון את כשירות המנוח לשני מועדים שרק אחד מהם ימצא בסופו של דבר רלוונטי לצורך ההכרעה בתביעה.

ההליך המשפטי בביהמ"ש קמא ימשיך להתנהל גם אם לפני ביהמ"ש קמא יובא במסגרת חוות דעת המומחה מסקנה כלשהיא מטעם המומחה למועד מסוים שלא תימצא רלוונטית להכרעה בתביעה.

הדבר דומה במידה מסוימת לכך שלא פעם, במסגרת תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג כשהצדדים חלוקים ביניהם באשר למועד הקרע, ממונה מומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוות דעת באשר לשני מועדי הקרע האפשריים, וזאת תוך ידיעה ברורה שבסופו של דבר רק קביעה באשר לאחד מהמועדים תימצא רלוונטית לפסה"ד שינתן.

אפילו בקשות רשות ערעור שעניינן השגות של צדדים על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית באשר למועד הקרע הן מסוג ההחלטות שעל דרך הכלל נדחות על-ידי בימ"ש זה מהטעם הפשוט שהן אינן מגלות סיבה מדוע לא ניתן להידרש למחלוקת בסוגיה במסגרת שלב הערעור על פסק-הדין.

שהרי, ההליך בבית משפט קמא לא יתייתר גם אם בסופו הזכויות הרכושיות שימצא ביהמ"ש קמא כי הן בנות איזון יאוזנו בהתאם למועד שנקבע בהחלטה ואלו ערכאת הערעור תקבל בסופו של יום את טענות המבקשת בערעור על פסק-הדין ותורה על ביצוע האיזון למועד אחר (ראו לדוגמא החלטתי ברמ"ש 53513-03-19 ע.א נ' א.ו.א , מיום 11.6.2019).

בפסקה השנייה של אותה בקשה ציין המומחה מטעם ביהמ"ש כי חוות דעתו בקשר לכשירות המנוח ליום 5.1.07 כבר "נכתבה וסוכמה מזמן" וכי לצורך עריכתה "בחנתי וביססתי את חוות הדעת על המסמכים שנופלים על הטווח בין 5/2015 לבין 06/2017 (מועד פטירת המנוח)". סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.