בקשת רשות ערעור על פרשנות זיכרון דברים

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כבוד השופט שי ברגר), מיום 06.09.2020, בו התקבלה תביעתו של המשיב נגד המבקש (ת"ק 47254-11-19).

בית המשפט דחה את טענת המבקש כי טען שנדהם לגלות את תאריך הדיון, שכן הוא נכח בדיון הקודם, בו הובהר בפירוש התאריך בו יתקיים הדיון.

לדבריו, אין מחלוקת כי הרכב נמצא פיזית בחזקת המבקש מעת חתימת זכרון הדברים המצורף לתגובה, וכי לא התקבלה התמורה במלואה.

...

בית המשפט נעתר לבקשת המבקש, ודחה את הדיון ליום 6.9.20.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה שיש ליתן מתן רשות ערעור ואף לקבל את הערעור.

נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור ניתנת והערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון רע"פ 5906/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: נחום שלום אריאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.06.2022 בע"פ 14600-09-19 שניתן על ידי כבוד השופטים: ז' בוסתן, א' גורמן ו-ע' ניר נאוי בשם המבקש: עו"ד יגאל בלפור; עו"ד נועם גוטמן בשם המשיבה: עו"ד עמרי כהן ][]החלטה

אשר לעבירת העלבת עובד ציבור – סבר בית משפט השלום כי לא היתקיימו דרישות המבחן התוכני והמבחן ההסתברותי, כפי שאלו נקבעו בדנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל, פ"ד סה(1) 23 (2011) (להלן: עניין אונגרפלד), וזאת "מבלי הצורך להכריע האם מדובר בביטוי פוליטי". בית המשפט היתייחס לזכרון הדברים שניסח נ.ש. (להלן: זכרון הדברים), ובו ציין כי בעקבות הפירסום הרביעי "נפגע כושר עבודתו". אולם ביחס לכך, קבע בית המשפט, כי זכרון הדברים אינו מהוה ראיה קבילה לאמתות תוכנו, וממילא קיים "טעם לפגם שיום בודד לפני הגשת כתב האישום ובחלוף פרק זמן כה רב מוצא לנכון השוטר, לפתע, להעלות על הכתב את הפגיעה הקשה בתפקודו על מנת 'לנעול' את התשתית הראייתית ודי לחכימא ברמיזא". בהתאם לכך, והיות שזכרון הדברים היה "הראיה המרכזית" עליה התבססה המשיבה, זיכה בית משפט השלום את המבקש גם מאישום זה. על פסק דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט קבע, כי דבריו של המבקש לא נכתבו בגדר החלפת דיעה תאורטית, אלא בתור נימוק המתיר הריגה של חייל שאינו יכול להתפרש "אלא כקריאה לאלימות". כן היתייחס בית המשפט לתקופה הרגישה בה פורסם הפירסום השלישי, כאשר כוחות הבטחון מפנים מבנים בלתי חוקיים ביצהר; וכאשר בתגובה לכך תושבי יצהר מיידים לעברם אבנים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – דחייה.

אין בידי לקבל טענה זו. מעיון בפסיקה אליה מפנה המבקש מתברר, כי השוני בתוצאות אליהן הגיעו בתי המשפט לא נטוע בתוכן הביטוי, אלא בנסיבות בהן הוא בוטא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

פסק דין בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כבוד הרשם הבכיר י. יגאל –עופר) מיום 14.11.2022, אשר מצא לסופו של יום לדחות את תביעתו של המבקש.

בנסיבות העניין, ולאחר שבפניי גם תשובת המשיב, החלטתי מתוקף סמכותי לראות בבקשה זו כערעור, ובהמשך לכך, ניתן פסק דין זה. ייתכן שלעצם ההיתקשרות, שלאמיתם של דברים, אף אינה במחלוקת, יש ביטוי בזיכרון דברים קצר ולאקוני (ת/1), אך אף בהנתן שכך, מיסמך מפורט יותר המתייחס לטיב העבודות ולאחריות המשיב לאיכות עבודתו, אין בנמצא.

ובחזרה לכתב ההגנה, על מה שאין בו ועל מה שיש בו. אין בו כל היתייחסות לסכום המקדמה שטוען המבקש ששילם והמגובה בצלום ברור של חשבונית שהוציא המשיב, אך לעומת זאת, יש בו פירוט של נסיבותיו הקשות של המשיב שהסתבכו באותה העת, ולא ניתן לפרש טענות אלה, אלא רק כהסבר מצדו מדוע לא עלה בידו לבצע את העבודה כמוסכם.

...

בנסיבות העניין, ולאחר שבפניי גם תשובת המשיב, החלטתי מתוקף סמכותי לראות בבקשה זו כערעור, ובהמשך לכך, ניתן פסק דין זה. ייתכן שלעצם ההתקשרות, שלאמיתם של דברים, אף אינה במחלוקת, יש ביטוי בזכרון דברים קצר ולקוני (ת/1), אך אף בהינתן שכך, מסמך מפורט יותר המתייחס לטיב העבודות ולאחריות המשיב לאיכות עבודתו, אין בנמצא.

אסמכתא בכתב להסכמה לעבודה ללא אחריות, אין בפניי, ומשכך, מתחייבת המסקנה שטענת המשיב להסכמה לביצוע עבודה תמורת סכום הגון, אך ללא כל אחריות מצידו, אינה מוכחת.

בבית המשפט העליון רע"א 8785/23 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: אמ. אייץ'. אר-1 ניהול והשקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אסף אוסלקה 2. 193 משקיעים משקיעי נכסים 14, 17, 19 בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' רביד) מיום 7.12.2023 בת"א 36251-07-22 בשם המבקשת: עו"ד יצחק מנחם בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיבים 2: עו"ד עמית לדרמן; עו"ד דורית קרני ][]החלטה

באשר למועד רכישת הנכס צוין כי בעת חתימת הסכמי הרכישה כבר נחתם זכרון דברים ובחודש דצמבר 2017 נחתם הסכם הרכישה, וממילא חלפו שש שנים ממועד רכישת הנכס.

הנאמן טען כי יש לדחות את הטענות בדבר שליטתה הבלעדית של המבקשת בנכס, תוך שהוא נסמך על הפרשנות שנקבעה להסכם הרכישה בהחלטת בית המשפט המחוזי.

...

בדומה לבית המשפט המחוזי, אף אני סבורה כי נזקם של המשקיעים עולה בחומרתו על הנזק שעלול להיגרם למבקשת.

מסקנה זו נטועה בראש ובראשונה בחלוקת הסיכונים שנקבעה בין הצדדים על פי הסכם הרכישה, עת שזכויות המשקיעים הן העומדות למכירה וכספם הוא המונח על קרן הצבי.

לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, כב' השופטת אליאנא ****י, מיום 29.6.2023, בת"ק 25051-08-23, במסגרתו נמצא לקבל את התביעה באופן חלקי.

בכתב ההגנה טען הנתבע-המבקש, כי על פי הסכם המכר מסירת החזקה בדירה תיעשה כנגד תשלום מלוא התמורה, וכי אין לפרש את הסכמתו לבחון את בקשתם של התובעים להקדים את מסירת החזקה כהסכמה לכך.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות העירעור, הוסיף המבקש והגיש בקשה להוספת ראיות, במענה לכתב התשובה אשר הוגש ע"י המשיבים במסגרת הדיון, לרבות זיכרון הדברים, התכתבות אשר הוחלפה בין הצדדים ובאי כוחם ותמלילי שיחות.

...

בנסיבות אלה מצא בית המשפט קמא כי נוצרה הסתמכות של התובעים על הסכמתו של הנתבע, וכי הנתבע חזר בו מהסכמתו, נוכח הסיטואציה אליה נקלע.

בסופו של דבר יתרת התמורה שולמה רק ביום 17.11.2022, כחודש לאחר מסירת החזקה בפועל, תוך שהמשיבים מתרצים את העיכוב בחוסר הסכמות בין המבקש לגרושתו.

לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשות ובתשובה וכן בפסק הדין ובפרוטוקול הדיון של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.