בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי בעניין הפרת הוראה חוקית

בבית המשפט העליון בר"ם 6875/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ויקטוריה בורוביק 2. שמואל נידרהופר נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.8.2021 בעמ"ן 8077-03-21 שניתן על-ידי כבוד השופטת ת' בזק רפפורט בשם המבקשים: עו"ד יפית וייסבוך ][]החלטה

בקשה זו נדחתה נוכח הוראת סעיף ג.3 לנוהל "הטיפול בבקשה להיתאזרחות לתושבי קבע הנשואים לאזרחים ישראלים" הקובע כי אין לאשר בקשת היתאזרחות של מי שרכש את אזרחותו בעבר במירמה על סמך פרטים כוזבים.

בית הדין לעררים מצא כי אין עילה להתערב בשקול הדעת של הרשות במקרה זה. בית הדין לעררים דחה את טענות המבקשים לפיהן פסק הדין שניתן בבג"ץ 9602/17 הקנה למבקשת זכות לקבלת אזרחות, וציין כי אך נקבע בו כי המבקשת רשאית להגיש בקשה חדשה שתבחן על-ידי המשיבה.

במישור העקרוני המבקשים טוענים כי המקרה דנן מעלה שאלה עקרונית הנוגעת להפרה של עיקרון השויון.

גם אם ניתן היה להכריע בעיניינה של המבקשת באופן שונה אין בכך בלבד כדי להצדיק הענקתה של רשות ערעור.

...

כמו כן, בית המשפט המחוזי אימץ את המסקנה שאליה הגיע בית הדין לעררים לפיה מתקיים שוני רלוונטי בין נסיבותיהן של בקשות האזרחות שהגישו המבקשת ואחותה, המצדיק את דחיית טענת האפליה שהעלתה המבקשת.

לאחר שבחנתי את הבקשה אני סבורה כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתגובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 107/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: שרה ברק נ ג ד המשיבה: ש.ר. שילר שיווק בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד מיום 25.12.2023 בע"א 19542-10-23 שניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה מיכל נד"ב בשם המבקשת: עו"ד צבי ברק ][]החלטה

לדברי המבקשת, מדיניות הזיכוי עולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), ומהוה חוסר תום לב מצד החברה בקיום חוזה, לפי סעיף 39 לחוק החוזים, התשל"ג-1973.

ביום 12.10.2023 הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין, במסגרתו ביקשה לבטל את הקביעה בעיניין הגמול ושכר הטירחה.

...

][ לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד (כב' השופטת הבכירה מיכל נד"ב) מיום 25.12.2023 בע"א 19542-10-23, בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת הבכירה רחל קרלינסקי) מיום 6.10.2023 בת"צ 2456-04-23.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

אף לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור נדרש על מנת למנוע עיוות דין, שכן שתי הערכאות שדנו בעניין בחנו את הפסיקה המנחה לעניין, והחלטותיהן אינן מגלות כל סטייה מפסיקה זו. על האמור יש להוסיף כי פסיקת גמול ושכר טרחה ביחס לבקשות הסתלקות מסורות לשיקול דעת בית המשפט (ראו סעיפים 16(א), 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות), כאשר הסכמות הצדדים בעניין זה הן בגדר המלצה בלבד – המלצה ממנה ניתן וראוי לסטות במקרים מתאימים, כפי שהובהר בהלכת מרקיט (והשוו: רע"א 7763/21 ביסקר נ' רוזנפלד, פסקה 27 (14.11.2022)).

כך על הדרך הכלל, וכך ביתר שאת "בגלגול שלישי". אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5343/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: יפתח שילוני נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל מחוז המרכז – תחנת משטרת פתח תקווה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש) מיום 11.6.2023 ב-רע"א 65087-05-22 בשם המבקש: עו"ד **** חקלאי בשם המשיבה: עו"ד גיטל דמס גוטליב ][]החלטה

המשיבה טענה כי נסיבות אלו מחייבות לסווג את מעשיו של המבקש כפעולות מחאה, אשר בוצעו בנגוד לצוו הממ"ז. כמו כן, לטענת המשיבה יש לייחס למבקש אשם תורם בשיעור של 100%, מאחר שעל אף שהכיר את צו הממ"ז, והוזהר כי מחאתו מפרה הוראה חוקית ומהוה עילה לעיכובו ואף למעצרו, הוא בחר שלא לערער על החלטת המישטרה (בהיותה החלטה מנהלית), אלא "לעשות דין לעצמו", פעמיים.

המבקש מטעים כי עולה מפסקי הדין של הערכאות קמא כי לא היה ספק שהוא איננו מפר את צו הממ"ז, ובנסיבות אלו היה על בית המשפט המחוזי לאשרר את קביעת בית המשפט לתביעות קטנות, לפיה פעולות המשיבה מקנות לו זכות לפיצויים.

בנסיבות המתאימות, לא מן הנמנע כי שאלה זו, לכשתתעורר, תצדיק מתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי". עם זאת, בעניינינו, משקבע בית המשפט המחוזי כי אין לראות בשוטרים כמי שהתרשלו, קביעתו בעיניין אשמו התורם של המבקש נקבעה למעלה מן הצורך, ומשכך אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי". אסתפק על כן בלציין את שנדמה כברור מאליו: אמונתו הכנה של אדם כי הוא נוהג כדין, ולכן שהנחייתו של שוטר שיחדל ממעשיו הנה מוטעית, אפילו אם תתברר בדיעבד כנכונה (והשוטר הוא שטעה), אינה מהוה טעם מספיק לאי ציות להוראת השוטר.

...

בתשובה שהגישה המשיבה, לאחר שהורתי לה לעשות כן בהחלטתי מיום 19.11.2023, נטען כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות, בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

בבית המשפט העליון רע"פ 72/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ע"פ 6491-06-23 ו-עפ"ג 30668-06-23 מיום 11.12.2023 שניתן על ידי השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ו-ת' בר-אשר בשם המבקש: עו"ד מיכאל ערוני ][]החלטה

פסק הדין מושא בקשה זו עסק בשני הליכים שהדיון בהם אוחד לבקשת המבקש.

במסגרתם, המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום שאינו מקום מגורים או תפילה וגניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק; כניסה למקום מגורים או תפילה כדי לבצע עבירה בצוותא לפי סעיפים 406(א) ו-29(א) לחוק; וגניבה בצוותא לפי סעיפים 384 ו-29(א) לחוק.

ההליך לפני בית משפט השלום היתנהל בהתאם להוראות סעיף 144 לחסד"פ. סעיף זה, שעניינו הסכמה בדבר עובדות וראיות, משמש כאמצעי לקביעת ירעת המחלוקת בין הצדדים ולמיקוד ההליך בסוגיות הדרושות להכרעה בעיניינו של הנאשם (ראו: ע"פ 5270/14 אולמרט נ' מדינת ישראל, פסקה 39 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (29.12.2015)).

...

נוסף לכך, נקבע כי בחינת מארג הראיות הנסיבתיות על ידי בית משפט השלום נעשתה בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה, ולא נמצא מקום להתערב במסקנה המפלילה שאליה הגיע.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

פס"ד מ"י נ. חטיב ת"פ 45732-01-23 של כב' סגנית הנשיא השופטת ענת חולתא מדובר בנאשם שהכה בחזה של סוהר ושם בית המשפט קבע מיתחם של בין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשים.

בענין רחמימוב צויין לעיל - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שבהיותו בעל עבר פלילי, הורשע בתקיפת שוטר, איומים והפרת הוראה חוקית ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

לנאשם מאסר מותנה בר הפעלה וכן התחייבות בת הפעלה : ברע"פ 2801/14 מראד נ' מדינת ישראל (1.5.14) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עפ"ג 48101-10-13 מדינת ישראל נ' מראד (30.10.13).

...

תוך התחשבות בטיב העבירות חומרתן ונסיבותיהן אני קובע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, שתחילתו ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובע מתחם קנס בין 10,000-2,000 ₪.

סוף דבר : לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל שיתוספו במצטבר לעונש המאסר הקיים בתיק ת.פ. 47151-4-2022.