מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי בעניין הפחתת חיובי ארנונה

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"מ 6878/17 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המבקשת: עריית ראשון לציון נ ג ד המשיבה: ציונה נחום מתייצב להליך היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' נד"ב) בת"צ 42392-04-16 מיום 13.7.2017 בשם המבקשת: עו"ד אשר אילוביץ'; עו"ד **** זרימאני בשם המשיבה: עו"ד יעל דיין; עו"ד שלמה תוסייה-כהן בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד חן אבידוב ][]פסק-דין
]השופט ד' מינץ: ] האם יש להצמיד למדד תשלומי ארנונה הנגבים במסגרת הסדר תשלומים גם מקום שבו המדד יורד מתחת למדד הבסיס (מדד שלילי), אף אם משמעות הדבר שסכום הארנונה לתשלום יפחת מקרן חוב הארנונה? זו השאלה העיקרית הנדרשת להכרעה בבקשת רשות העירעור שלפנינו.
ערעור על החלטה זו נדחה בהסכמת הצדדים, כאשר בפסק הדין שדחה את העירעור צוין כי אין בכך משום הבעת עמדה לגבי הסוגיה המשפטית (עע"ם 3366/14 עזמי נ' עריית נצרת (6.5.2015)).
ההגדרה בעניינינו בסעיף 1 לחוק הריבית קובעת כי: "הפרישי הצמדה" – לענין ארנונה כללית המשתלמת על פי הסדר תשלומים – עידכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד, מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום; (ההדגשה אינה במקור – ד.מ.) רוצה לומר, שלפי סעיף 4(א) לחוק, כל תשלום לפי הסדר תשלומים ישולם בתוספת הפרישי "שיעור השינוי של המדד". היינו על פי פשוטו של מקרא, כשם שיש "להוסיף" שינוי מדד חיובי, כך יש "להוסיף" שינוי מדד שלילי.
...
אין בשינויים שחלים בסכום זה בשלב הגביה של הארנונה כדי לשנות ממסקנה זו. מעבר לטעמים אלו, היועץ המשפטי לממשלה טען כי פרשנותו של בית המשפט לעניינים מינהליים מתיישבת גם עם הדין הכללי ועם שיטת המשפט הישראלית באופן כללי.
במידה רבה מעבר לנדרש, גם בחינת תכליתו של חוק הריבית ובפרט של תיקון מס' 2 מובילה למסקנה האמורה.
לפיכך, אין לשעות לעמדת העירייה שלפיה אין להתחשב במדד שלילי כאשר התוצאה היא שסכום הארנונה לתשלום פוחת מקרן חוב הארנונה; על אחת כמה וכמה בהיעדר עיגון בדין למגבלה מעין זו – והדברים קיבלו ביטוי בחוות הדעת המלומדת שהוגשה בתיק זה מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור, שהגיש המבקש על פסק הדין, נדחתה על ידי כב' בית המשפט העליון אשר קבע בנוגע לטענות בדבר שעורי השומות טרם שנת 2003: ".. אין בטענות המבקשים בנוגע לשעור שומות הארנונה עובר לשנת 2003- תקופה שלא נתבררה לפני ועדת הערר או לפני בית המשפט- כדי להקים עילה למתן רשות ערעור "בגילגול שלישי". (ראו ברמ 3811/14 עו"ד ישראל כלוף נ' מנהל הארנונה בעריית ת"א, פסקה 8 לפסק הדין (2015)).
עוד בטרם הסתיימו ההליכים בפני כב' השופטת רונן בנוגע לשנים 2003- 2011, הגיש המבקש ערעור על החלטת ועדת הערר שעניינה בחמישה עררים, במסגרתם חזר ותקף המבקש את חיובי הארנונה הנוגעים לשנים 2012- 2015.
תמצית טענות המשיבה לטענת המשיבה פסיקות בערכאות שונות קבעו, כי המבקש אינו רשאי לקבל כל סעד שמשמעו הפחתת שומות ארנונה לשנים שקדמו לשנת 2003, אם על דרך הפחתה ו/או קזוז ו/או בכל דרך אחרת.
בעניינינו אין מחלוקת כי המשיבה גבתה ביתר מהמשיב שעה שגבתה ארנונה לפי שטח של 121 מ"ר במקום 93 מ"ר, תקנה את החיובים בהתאם לקביעתו של כב' בית המשפט המחוזי, נוכח העירעור על החלטת ועדת הערר ובצעה זכוי בספרים לטובת המבקש בשנים 2003-2011.
...
משאלו הם פני הדברים, ואין מחלוקת באשר לחישוב הסכומים מטעם העירייה בקשר לפירוט שצורף לתצהירו של מר דורי, אני קובעת כי למבקש קנויה זכות הקיזוז של החוב בהתאם לסעיף 57 לעיל, דהיינו, מיום 26.4.99 ועד שנת 2003 בהתאם לחישוב המוסכם שבצע מר אופיר דורי מטעם הנתבעת.
סבורני כי שעה שפסק הדין הסתמך על פסק דינה של כב' השופטת רונן ושל בית המשפט העליון שהגיש המבקש, אשר למעשה לא דנו לגופו של עניין בטענת המבקש לזכות הקיזוז בשל גביית היתר של הרשות הנוגעת לשיעור השומות בשנים שקדמו לשנת 2003 כלל -ומשלא היו מושא הערעור שהובא בפניהם, לא ניתן לקבוע כי הפלוגתא הוכרעה לגופה, ו/או שקיים מעשה בית דין בקשר לזכות הקיזוז הנטענת במסגרת תובענה זו. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא ניתן לראות בהכרעות קודמות בערכאות השונות בקשר לחיוב הארנונה בנכס מעשה בית דין, וזאת ביחס לשנים קודמות לשנת 2003.
סוף דבר ניתן פסק דין המצהיר, כי עומדת למבקש זכות לקזז חובותיו בספרי המשיבה בגין חובות ארנונה מיום 26.4.99 ועד לשנת 2003 בלבד, וזאת בהתאם לקביעת השטח לחיוב בארנונה לפי 93 מ"ר. המשיבה תישא בהוצאות המבקש, בגין ניהול ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 55491-01-19 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' עריית טירת הכרמל לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא המערערת נצבא החזקות 1995 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד כץ, גבע, איצקוביץ המשיבה עריית טירת הכרמל ע"י ב"כ עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' פסק דין
בקשת רשות ערעור על פסק הדין בעירעור השני נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 11/11/2015 (בר"מ 6031/15).
עוד נספר כי בעקבות המדידות וההבהרות שנמסרו על ידי המערערת למשיבה, הסכימה המשיבה להפחית שטח של 2,922.89 מ"ר מהשטחים המחויבים בארנונה, אולם קבעה כי הפחתה זו תחל רק מיום 01/01/2015.
פסק הדין המרכזי הוא פסק הדין בע"א 9368/96 מליסרון בע"מ נ' עריית קרית ביאליק, פ"ד נה(1) 156 (1999), בו קובע בית המשפט כי "רחוב" לצורך הגדרת נכסים בסעיף 269 לפקודת העיריות הוא נכס שהנהנה העקרי מן השירותים הניתנים לו על-ידי הרשות המקומית הוא הציבור הרחב (עמ' 166) (ראו גם בר"מ 3878/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מנהלת הארנונה של עריית קרית ים (04/10/2010); עמ"נ (ב"ש) 8590-08-10 רכבת ישראל בע"מ נ' עריית קרית גת (28/10/2011); עמ"נ (חי') 812-10-09 רכבת ישראל בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור (20/05/2010); עת"מ (ת"א) 249/08 רולדין בע"מ נ' עריית תל-אביב - יפו (03/01/2011); עת"מ (חי') 714/02 א.מ.י תלפיות בע"מ נ' עריית חיפה (11/04/2006)).
הערה לפני סיום המערערת מנהלת שנים רבות מאבקים בעיניין חיובי הארנונה שהושתו עליה בגין ההחזקה במיתחם.
...
טענה זו דינה להידחות.
גם טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור עד כה, אני דוחה את הערעור, למעט לעניין סיווג השטחים הריקים כמפורט בפסקה 49 לעיל.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 3049/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. שרעבי מרים 2. שרעבי נחשון 3. שרעבי אלעד יוסף 4. שרעבי אסף 5. שרעבי ליפז נ ג ד המשיב: מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.2.2018 בעמ"ן 47461-12-16 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא צ' צפת בשם המבקשים: עו"ד גלי הררי, עו"ד ארנון שצמן בשם המשיב: עו"ד קרן מלר החלטה
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.2.2018 (עמ"ן 47461-12-16, סגנית הנשיא צ' צפת).
בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור המבקשים הגישו גם בקשה למתן צו ביניים לפיו יעוכבו ביצוע פסק הדין וכן כל הליכי הגבייה הנוגעים לנכס מושא ההליך.
לשיטת המבקשים, בקשתם מעוררת שאלה עקרונית שעניינה אופן הסדרתם של חיובי הארנונה בעת שהם נגבים לראשונה, באזורים כדוגמת כפר שלם המיועדים בסופו של דבר לפינוי-בינוי.
התרשמתי כי בית המשפט המחוזי בחן את טענותיהם של המבקשים בהקשר זה באופן יסודי, ואף החליט להפחית את התשלום שבו הם חבים משיקולים של חיוב רטרואקטיבי, וזאת חרף העובדה שהם לא השיגו מפורשות על עניין זה. על כן, איני סבורה שיש מקום להתערב בכך במסגרת בקשת רשות ערעור בגילגול שלישי.
...
בסיכומו של דבר, המשיב טוען כי המבקשים מנסים להיבנות מחוסר הבהירות הקיים בכל הקשור לכתובות בכפר שלם, וכי כך נהגו לאורך ההליך כולו.
אציין כי זמן קצר לפני סיום העבודה על התיק הונחה על שולחני בקשה מטעם המשיב להגיב לטענות אלה של המבקשים, אולם בשלב זה לא ראיתי מקום להיעתר לה. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעומקן אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
נותר אך לקוות כי הצדדים ישכילו לפעול ברוח זו. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 31103-06-21 ניסן נ' עריית קרית גת תיק חצוני: לפני השופטת דינה כהן המבקש שמואל נפתלי ניסן המשיבה עריית קרית גת החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריית גת מהתאריך 03.06.2021, שניתן במסגרת ת"ק 56055-12-20, על ידי כב' השופט אבישי זבולון.
המבקש- התובע בבית משפט קמא, הלין בתביעתו נגד חיובי הארנונה המושתים עליו על ידי המשיבה- עריית קרית גת. המבקש עתר להתערבות בית המשפט בהחלטות המשיבה, ובקש להורות על הפסקת הליכי הגביה שהמשיבה נוקטת נגדו בגין תשלומי ארנונה שלשיטתו אינו חייב בהם.
" עם זאת, נוכח ההסדר הנוגע לחיובי ארנונה והמסלול הייחודי שהותווה לכך בחוק, יש ממש בעמדת המשיבה כפי שהועלתה בכתב ההגנה בבית משפט קמא, לפיה החלטת רשות לעינייני ארנונה מצויה בסמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים.
המבקש טען בדיון בבית משפט קמא שהוא נכון לשלם "אבל שיורידו את כל העיקולים ואת כל מכתבי ההתרעה". בית המשפט ציין בפסק דינו עוד ש"עולה מדברי התובע, כי הנו מושך תובענה זו לכדי "קרדום לחפור בו" כאשר מבקש הוא לחייב באמצעות תובענה זו את הנתבעת להחזיר את סכום העיקול אשר הוטל עליו תוך שהוא מבקש להפחית את הוצאות המשפט בגין מכתבי התראה אשר נשלחו לו, ככל הנראה".
...
לאחר ששקלתי את טענותיו של המבקש ובחנתי את כתבי טענותיהם של הצדדים ואת פסיקתו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור, להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו