בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעת ספאם

בבית המשפט העליון רע"א 7064/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר המבקש: יהונתן ארד נ ג ד המשיבים: 1. מנקס אונליין טריידינג בע"מ 2. רועי שגן המבקשת להצטרף להליך: אל-ספם בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן) מיום 23.7.2017 ברת"ק 31506-05-17 תאריך הישיבה: כ' בחשון התשע"ט (29.10.2018) בשם המבקש: עו"ד ליעד ורצהיזר בשם המשיבים: עו"ד נועם קוריס בשם המבקשת להצטרף להליך: עו"ד זיו גלסברג; עו"ד אוהד סובול פסק-דין

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות העירעור שלפנינו ובה נטען שיש הצדקה למתן רשות ערעור הן מאחר שהבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית שעניינה סמכות בית המשפט לדחות תביעה מכוח שקולי מדיניות שיפוטית שאינם מנויים בחוק, והן מאחר שבפסקי הדין של ערכאות קמא נפלו כנטען שגיאות משפטיות מובהקות.

...

לשאלה זו חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, ולפיכך החלטנו ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

בעניינו אמנם אין המדובר בארגון ללא מטרת רווח שקיבל הכרה בצו של שר המשפטים אולם כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את הערעור באופן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, תביעת המערער תתקבל והמשיבים יחויבו, יחד ולחוד, בפיצוי המערער בסך של 1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

לפיכך, גם להשקפתי דין הערעור להתקבל כאמור על ידי חברי.

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה ת"ק 60070-12-16 אהרונוביץ ואח' נ' גלוגובר ואח' ת"ק 60070-12-16 ת"ק 64673-12-16 ת"ק 14259-01-17 ת"ק 21105-02-17 ת"ק 60581-12-16 ת"ק 64716-12-16 ת"ק 20892-01-17 ת"ק 11422-03-17 ת"ק 61309-12-16 ת"ק 1238-01-17 ת"ק 28493-01-17 ת"ק 15664-03-17 ת"ק 63640-12-16 ת"ק 1859-01-17 ת"ק 33423-01-17 ת"ק 31726-03-17 ת"ק 64108-12-16 ת"ק 13124-01-17 ת"ק 39768-01-17 ת"ק 90-01-17 בפני כבוד השופט אמיר ויצנבליט התובעים 1. בועז אהרונוביץ' (התובע בת"ק 60070-12-16) 2. אלה אופר (התובעת בת"ק 60581-12-16) 3. שוקי שאוליאן (התובע בת"ק 61309-12-16) 4. נאור ברוך (התובע בת"ק 63640-12-16) 5. דורי פריאור (התובע בת"ק 64108-12-16) 6. ארתור אהרונוב (התובע בת"ק 64673-12-16) 7. שרי עובד (התובעת בת"ק 64716-12-16) 8. מורן רייכמן (התובע בת"ק 1238-01-17) 9. נועם הוד (התובע בת"ק 1859-01-17) 10. גל בלו (התובע בת"ק 13124-01-17) 11. איתמר כהן (התובע בת"ק 14259-01-17) 12. ירון בר (התובע בת"ק 20892-01-17) 13. נתנאל הושיר (התובע בת"ק 28493-01-17) 14. גיא אדרי (התובע בת"ק 33423-01-17) 15. יניב ברנס (התובע בת"ק 39768-01-17) 16. שגיא ברינקר גולדברג (התובע בת"ק 21105-02-17) 17. רועי אסף (התובע בת"ק 11422-03-17) 18. אור סלע (התובע בת"ק 15664-03-17) 19. יבנגי צודיקוב (התובע בת"ק 31726-03-17) 20. ענת שוורץ (התובעת בת"ק 90-01-17) הנתבעים 1.גיל גלוגובר 2.אריאל מדיקל/קינוחים 3. אברהם חיים פירון (נתבע בת"ק 90-01-17) פסק דין

כל התביעות, למעט שתיים, הוגשו בסיוע חברת "ספם-אוף". במשך הזמן תובעים רבים חזרו בהם מהתביעה, חלקם במסגרת הסדר מוסכם וחלקם לא. לבקשות רבות למחיקת התביעה צורפה הודעה מטעם "ספם-אוף" שבה נאמר שלאור פסיקה שניתנה בעיניינה היא מסיימת את ההיתקשרות עם התובעים, לא תידרוש עמלה מהפיצויים שייפסקו בתביעות, וכן הציעה סיוע בהגשת בקשה למחיקת התביעה (ראו, ת"ק (ת"א) 26210-04-16 בוקובזה נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (30.4.2017) (השופטת ש' בן יצחק) (להלן – עניין בוקובזה); ופסק-הדין בעירעור ברת"ק (מחוזי ת"א) 31506-05-17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (23.7.2017) (השופטת א' כהן) (להלן – עניין ארד)).

תובעים אלו יישאו בהוצאות משפט לזכות הנתבע 1 בסך 600 ש"ח. אלו התביעות שבהן ייעשה החיוב בהוצאות: שם התובע מספר ההליך בועז אהרונוביץ' 60070-12-16 אלה אופר 60581-12-16 שוקי שאוליאן 61309-12-16 נאור ברוך 63640-12-16 דורי פריאור 64108-12-16 ארתור אהרונוב 64673-12-16 שרי עובד 64716-12-16 מורן רייכמן 1238-01-17 נועם הוד 1859-01-17 איתמר כהן 14259-01-17 ירון בר 20892-01-17 גיא אדרי 33423-01-17 יניב ברנס 39768-01-17 שגיא ברינקר גולדברג 21105-02-17 יבגני צודיקוב 31726-03-17 ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין תוך 15 ימים מיום קבלתו.

...

סוף דבר בתביעתה של גב' ענת שוורץ (ת"ק 90-01-17), ישלמו הנתבעים 2-1 לתובעת סך של 1,200 ש"ח. על סכום זה יתווספו הוצאות משפט בסך 300 ש"ח. יתר התביעות נדחות.

מתוך התביעות שנדחות, בתביעות שבהן התובעים התייצבו לדיון, ולא בלי התלבטות, לא ייעשה צו להוצאות.

אלו התביעות שנדחות ללא צו להוצאות: שם התובע מספר ההליך גל בלו 13124-01-17 נתנאל הושיר 28493-01-17 רועי אסף 11422-03-17 אור סלע 15664-03-17 אשר לתביעות שבהן התובעים לא התייצבו, הרי שהתנהלות זו מלמדת על זלזול בהליך המשפטי, וחמור מכך, על זלזול בבעל הדין שכנגד.

מכל האמור לעיל עולה כי לא הוכח כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, ואף אם הייתי קובעת כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק, דא עקא, כידוע, היתנהגות שלא בתום-לב מצידו של נמען, עשויה להשליך גם על הקף הפצוי המגיע לו (רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה י"ג (27.7.2014); רע"א 1954/14 חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים), [פורסם בנבו] פסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (4.8.2014) כך בפרט לגבי תביעות ספם, כאשר הסמכות לפסיקת פיצויים לדוגמא, ממילא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (סעיף 30א(י)(1) לחוק; עניין חזני, פסקה 7).

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים.

...

התובע לא מסר לנתבעת הודעת סירוב כדין, ולכן הוא מוחזק כמי שהמשיך להסכים לקבל ממנה דברי פרסומת ולכן ואך בשל כך דין תביעתו להידחות.

אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט סך של 650 ₪.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בבת ים (כב' הרשם הבכיר מיכאל שמפל) מיום 23.4.23 בת"ק 7247-01-23 לפיו התקבלה במלואה תביעת המשיב- התובע נגד המבקשת – הנתבעת לפיצויים מכוח סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק" או "חוק התיקשורת").

נקבע כי: "בהתאם לדין ולפסיקה (שאף הובאה בכתב התביעה), היה על הנתבעת לאפשר לתובע להיות מוסר מרשימת הדיוור בדיוק באותה הדרך בה הוא קיבל את הודעות הספם, היינו - על דרך מתן אפשרות לתובע להשיב בדיוק לאותו מספר טלפון ממנו נשלחה הודעת הספם ולא על דרך הפנייתו לשלוח בקשת הסרה למספר טלפון אחר לגמרי, כפי שארע במקרה דנן". בימ"ש קמא לא מצא כי עלה בידי הנתבעת לספק הסבר הגיוני מדוע לא הסירה את התובע מרשימת הדיוור חרף העובדה כי הוא דרש זאת ממנה לאחר כל הודעת ספם אותה קיבל.

בית משפט קמא קבע בפסה"ד בפירוש כי הוא מקבל את ההסבר של התובע כי לא רצה לפעול כדרישתה של הנתבעת ולבקש הסרה מרשימת הדיוור על דרך של משלוח הודעת טקסט למספר טלפון שהוא לא מכיר.

...

אני סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן, בימ"ש קמא צדק כאשר קבע כי היה די בהודעות הסירוב של התובע על מנת לענות אחר דרישת חוק התקשורת.

אני סבורה כי התשובה על כך בחיוב.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה נעמה ניר) מיום 24.4.24 בת"ק 18511-06-23 ולפיו התקבלה תביעת המשיבים לפצוי בגין משלוח "דבר פירסומת" כמשמעותו בסעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק" או "חוק הספם").

נטען כי סמוך לאחר מתן פסה"ד הוגשה תביעה דומה נגד המבקשת בביהמ"ש לתביעות קטנות (ת"ק 54177-04-24 שני נ' נייטס אנטרטיימנט) ויש בכך כדי לחזק את הטיעון ולפיו הותרת פסה"ד השגוי תוביל להגשת תביעות נוספות נגד המבקשת על לא עוול בכפה, בגין מסרונים שלא שיגרה, שאינה קשורה אליהם ואינם בשליטתה.

...

כך נלמד מסעיף 5 לפסה"ד: "העובדה לפיה כל ההודעות נשלחו אל התובעים מהאתר אותו מפעילה הנתבעת ולא מהספקים השונים, מצביעה על כך כי פרטיהם של התובעים הוחזקו במאגר הנתבעת, ולא במאגר של אותם הספקים". אולם, בהקשר זה, מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה העובדה שהמסרונים מובילים לאתר המבקשת כשלוחצים על קישור במסרון, אינה מובילה למסקנה שההודעות נשלחו מהאתר שלה.

אינני מקבלתאת טענת המבקשת בבקשת רשות הערעור לפיה פרטי המשיבים לא מצויים כלל במאגר המידע של המבקשת.

בהקשר זה מקובלת עלי קביעת בימ"ש קמא בסעיף 6 לפסה"ד. המבקשת מנסה להסתמך בהקשר זה על הצהרת המשיבים עצמם שטענו כי לא מסרו את פרטים למבקשת; אולם מדובר בטענה מיתממת שאין לקבלה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.