בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה נגד משטרת ישראל

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 29186-08-21 משטרת ישראל/ מחוז ת"א נ' יפת לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת - משטרת ישראל – מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אריאל אררט פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי המשיב - אלעד יפת ע"י ב"כ עו"ד נתי לב החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופטת ליעד שגב) מיום 28/7/21 בת"ק 25667-05-21 ולפיו התקבלה בחלקה תביעת המשיב – התובע כנגד המבקשת – הנתבעת.

תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור: בימ"ש קמא שגה כאשר קבע כי התובע זכאי לפצוי בגין נזק שניגרם לחומרי המחשב שנתפסו ע"י המישטרה.

לעניין השלכות הרוחב האפשריות של פסק הדין, אציין כי פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות אינו מהוה תקדים מחייב וניתן הניח כי במידה וסוגיה זו תעלה בשנית בפני ערכאה דיונית, תוכל המבקשת להניח בפני המותב את מכלול הראיות המלא אשר נחוץ לצורך הכרעה נכונה.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהנימוקים כדלקמן: באשר לטענה בעניין הפיצוי בגין הנזק שנגרם למכשירים האלקטרוניים – מדובר בערעור על ממצא עובדתי שקבע בימ"ש ביחס לנזק.

לסיכום לאור האמור, דין בקשת רשות הערעור להדחות.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 2500 ₪.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באילת שניתן על ידי כב' השופטת ליאורה אדלשטיין במסגרת תיק ת"ק 27426-07-21, בתאריך 25.04.2022.

בבקשה למתן רשות ערעור, המבקש עתר לביטול פסק דינו של בית משפט קמא, להורות על דחייתה על הסף של התביעה שהוגשה נגדו ולחייב את המשיבים בהוצאות משפט.

בתמצית שבתמצית נציין שברקע הדברים, המבקש טען שנגד המשיב 1 מתנהלים הליכים משפטיים רבים בערכאות שונות, גם של בעלי דירות במיתחם הנוגעים להתנהלותו הקלוקלת לשיטתו של המשיב 1 וכן תלונות שהוגשו נגדו במשטרת ישראל.

ענייננו בבקשה למתן רשות ערעור ולא בזכות הקנויה לבעל דין נוכח הוראת סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, הקובעת:   "פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי....". בהקשר זה כבר נאמר:   "המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעיקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני ערכאה גבוהה יותר" (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015)).

...

המבקש השיב לבית המשפט "אולי טעיתי ופירקתי, אבל לא שברתי ולא הרסתי, הכל שקר וכזב". לאחר שבחנתי ושקלתי את נימוקי הבקשה למתן רשות ערעור, את פסק דינו של בית משפט קמא על רקע כתבי הטענות ונספחיהם ופרוטוקול הדיון, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

על כן ולאור אמות המידה המחמירות המצדיקות מתן רשות ערעור הנני סבורה שנסיבות העניין שלפנינו, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ועל כן הנני דוחה את הבקשה.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בעכו (כב' הרשמת הבכירה לינא בולוס עואד) שניתן במסגרת ת"ק 48333-12-21 ביום 29.09.22, ובמסגרתו נדחתה התביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה.

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות הנני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקש הגיש לבימ"ש קמא תביעה קטנה על סך 33,500 ₪ נגד המשיבה במסגרתה נטען כי נציגה ומנהליה של המשיבה בחרו באופן שיטתי ומתמשך להסב לו סבל ועוגמת נפש, תוך שהם משתמשים בכוחם לרע ונוקטים נגדו צעדים פוגעניים הגורמים לו נזק נפשי וממוני.

בד בבד טען המבקש כי פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה נגד המשיבה ומר סמיח בגין היתנכלות ונטילת כספים שלא כדין.

...

המבקש טען כי ביום 17.12.19 ולאחר שהצליח להוכיח כי אינו מתגורר בשטחה של המשיבה, נעתר מר סמיח לבקשה והעניק לאשתו הנחה בתשלום הארנונה.

בימ"ש קמא קבע בפסק דינו כי דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

מכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 65087-05-22 משטרת פתח תקווה - תביעות פלילי נ' שילוני תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הלית סילש מבקשת מדינת ישראל – משטרת פתח תקווה משיב יפתח שילוני פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, כבוד השופטת אלדר, מיום 12.5.2022 בת"ק 67312-08-21 במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיב לחיוב המבקשת בפצוי בשל עיכוב ומעצר כמו גם חדירה לטלפון סלולרי.

לשיטת המשיב פעלה המבקשת בחוסר סבירות, ואף עשתה דין לעצמה וכל זאת מקום בו הוחלט על ידי המישטרה כי אדם אשר אינו נושא סממני מחאה, מצהיר כי אינו מתכוון למחות, הוא אזרח שיש לראות כמסוכן לבטחונו של אדם או לציבור ועל כן יש לפעול כנגדו על דרך של אלימות קיצונית אשר כללה שלילת חירותו והחרמת רכוש במשך למעלה משבוע.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לנימוקי בקשת רשות העירעור ולתשובה, לטיעוני הצדדים במסגרת הדיון ולפסק דינו של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן למבקשת רשות ערעור, וכי דין בקשת רשות העירעור להיתקבל באופן חלקי, טעמיי להלן; אקדים ואציין כי בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת העירעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל , ברורים ועולים מתוך הפסק.

...

בכתב ההגנה טענה המשיבה כי דין התביעה להידחות עת לא ניתן להורות כי המבקשת פעלה בחוסר סבירות או בניגוד להוראות הדין.

לשיטת המבקשת, הוראות הדין כמו גם פסיקתו של כב' בית המשפט העליון, מכוונים כולם למסקנה על פיה דין תביעתו של המשיב לדחייה.

הנקודה היחידה אשר ביחס אליה מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, הינה זו אשר עניינה תפיסת מכשיר הטלפון הסלולארי של המשיב, והשבתו לידיו רק בעבור מספר ימים.

" סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת ופסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל וזאת בכל הנוגע לחיוב המבקשת בפיצוי המשיב בגין נזקיו בשני האירועים נשוא ההליך.

חלף שיעור הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט קמא, תשלם המבקשת למשיב את הסך של 3,000 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 5770/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: ירון דורון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש׳ דותן), מיום 29.5.2023 בע"א 5008-02-22 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

במסגרת פסק הדין נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבת ים (השופט א' הקר), מיום 4.11.2021 בתאד"מ 35279-02-19, בו נדחתה תביעת המבקש נגד משטרת ישראל.

...

הנה כי כן, סבורני כי מהאמור לעיל ניתן להתרשם כי בית משפט השלום לא הקל ראש כלל וכלל ביחס לפגמים שנפלו בהתנהלותו של השוטר עבאס.

בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי גם מסקנתו של בית משפט השלום כי אין מקום לפסוק בנסיבות העניין דנן פיצויים עונשיים.

סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות.