בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין סכסוך גבולות חקלאיים

לפני תביעה למתן צו מניעה המונע מן הנתבעת 1 להסיג את גבול מיגרש נחלת התובעת, ברמת כינרת (אליפלט), מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1, בעלת הזכויות בנחלה הצמודה לתובעת, נגד הנתבעת 2, האגודה, בה חברות התובעת והנתבעת 1, והנתבעת 3, רשות מקרקעי ישראל.

אף הנתבעת 2 הבהירה כי אין לה כל עניין בסכסוך וכי תכבד כל פסק דין שיינתן (ראה החלטתי מיום 1/6/16).

משמדובר בזכויות מסוג בר רשות, דומה כי ככל שנותני הרשות קבעו את גבולות הנחלות, קביעתם תחייב את הצדדים (השוו: ת"א (צפת) 8149-07-13 אורן פרימוביץ נ' דוד עגיל (9/11/17), ס' 5; תא"ק (אש') 15665-08-16 רחל פלטין נ' מרים שפורן (26/6/20) ס' 50-51, אשר ערעור לגביו נדחה בגדרי ע"א (מחוזי ב"ש) 21520-08-20; ת"א (נצ') 15542-07-09‏ עזבון מלכה קליין ז"ל נ' עזבון מישקה מיכאל בבס ז"ל (14/11/14) הנ"ל, ס' 46).

יודגש, כי אני ערה לנפסק ב-ע"א (מחוזי נצ') 1351-04 אשכנזי מרדכי נ' פרושקובה גדליה (13/12/05), סעיף 27, לפיו: "...הואיל ובעלת הקרקע הנה הקרן הקיימת לישראל, הרי שרק לה שמורה הזכות לשנות את הקף רשות השמוש במקרקעיה, אשר הועמדו על ידה לשימוש תושבי המושב. עצם העובדה כי הוכנה תוכנית מתאר המשנה את גבולות החלקות לצרכי הרישום, ואולי אף נרשמה בלישכת רישום המקרקעין, אין בה כדי ללמד על שינוי הקף ההרשאה להשתמש בקרקע אשר ניתנה לבני הרשות, האוחזין בנחלות." להשלמת התמונה ראו רע"א 462/06‏ ‏מרדכי אשכנזי נ' גדליה פרושקובה (20/7/06) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין.

...

סוף דבר אשר על כן - דין התביעה להידחות.

דין ההודעה לצד ג' שהגישה רמ"י נגד האגודה - להידחות אף היא.

התובעת תשלם לאגודה ולרמ"י הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ לכל אחת, ולנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ד' סלע) מיום 23.4.2020 בהפ"ב 35538-02-19 והפ"ב 72617-02-19 במסגרתו נדחתה בקשת המשיבים לביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבורר, עו"ד משה ביטון (להלן: הבורר), בכפוף להשבת הדיון לבורר בשלושה נושאים.

במהלך בניית בית המגורים היתגלע סיכסוך בין המבקשת לבין המשיבים ובסופו של יום סילקה המבקשת את המשיבים מהמשק.

בהתאם להיתר הבניה, הוסכם כי בית המגורים ישתרע על קומה אחת בלבד, ישמש את המשיבים וילדיהם בלבד וייבנה בגבולות אותם קבעה המבקשת, תוך שמירה על דרכי גישה קיימות, דרך חקלאית, תעלות נקוז, סככות, שמירת מרחק מתעלות ביוב ועוד.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בעינייני בוררות תנתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו הדבר נידרש משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 3374/20 בדעאן נ' רפעאת, פסקה 10 (8.7.2020); רע"א 1930/20 גבאי נ' סאל הצלע בע"מ, פסקה 8 (31.5.2020)).

...

המשיבים דרשו כי המבקשת תשלם את החזר ההוצאות שהוציאו בעבור בניית בית המגורים, ומשסירבה לכך הפעילו את תניית הבוררות בהסכם, והעניין הועברו לבירור לפני הבורר.

לבסוף, ביחס למועד ההשבה שנקבע, לא מצא בית המשפט כי הבורר פסק בניגוד לדין המהותי וגם אם שגה ביישום הדין, לא נגרם למשיבים עיוות דין.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 5644/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: אחמד חמיידה נ ג ד המשיבות: 1. קרן קיימת לישראל 2. משרד החקלאות (רשות המרעה) 3. רשות מקרקעי ישראל 4. מתי מג'ר ינאי – "חוות ינאי" בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט הבכיר ש' אטרש והשופטים א' טאהא ות' נסים שי) בע"א 22290-02-20 מיום 13.7.2020

בדצמבר 2015, החלה הרשות לפעול לשיחזור ולבניית גדר שתוחמת את גבולות שטח הרעייה שהוקצה למשיבה 4 וזאת, כעולה מטענות המשיבות 3-1 (להלן: המשיבות), על מנת לתחום את שטחי הרעייה ולמנוע מחלוקות בין מגדלי הבקר השונים.

כן נטען כי יש ליתן רשות לערער משמדובר בסכסוך שעניינו היחסים שבין רשות מינהלית לבין האזרח.

...

לבסוף, טוען המבקש כי המסקנה המתבקשת ממסכת העובדות שנפרשה לפני הערכאות הקודמות היא כי קיימת לו זכות לעשות שימוש בשטח החורג.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 3534/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: ט.ר. הנדסה אזרחית בע"מ נ ג ד המשיבה: איתן חברה לתמ"א 38 בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 2.3.2023 בת"א 22419-09-22 ות"א 53235-10-22 בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי ][]החלטה

חרף ההסכמה לקיים הליך בוררות, סוגיית זהות הבורר נותרה במחלוקת ובנתיים הסיכסוך בין הצדדים החריף.

בדיון שהתקיים בתובענה ביום 9.12.2021 חזרו הצדדים על הסכמתם למינוי הבורר להכרעה במחלוקות ביניהם, ובהתאם לבקשתם ניתן להסכמה זו תוקף של פסק דין.

כלל הוא כי רשות ערעור בעינייני בוררות תנתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נידרשת היתערבות משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין חמור (ראו למשל מיני רבים לאחרונה: רע"א 3139/23 צנברי בע"מ נ' פלטרין של מלך, פסקה 9 (11.5.2023); רע"א 4914/22 שפירא נ' קבוץ עינת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פסקה 6 (11.5.2023); רע"א 1408/23 א.ד.א תמיר יזמות ובניה בע"מ נ' שתית בע"מ, פסקה 6 (9.5.2023)).

הא ותוּ לא. מה גם, ברור לחלוטין שהסכם הבוררות שנחתם כחודש וחצי לאחר הסכמות נובמבר 2021 קובע את גבולות סמכות הבורר ובכלל זה לתת צו זמני, ולא הסכמות נובמבר 2021.

...

דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו, אין כל מקום לטענה זו. הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5033/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: קבוצת אינטלקט הפקה והוצאה לאור בע"מ נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – מנהל מס רכוש וקרן פיצויים באגף מס הכנסה ומס רכוש במשרד האוצר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת י' טייב), מיום 23.3.2023, בע"מ 10925-09-21 בשם המבקשת: עו"ד תמיר חזז בשם המשיב: עו"ד נסים עזרא ][]פסק-דין

בפסק הדין נושא הבקשה, היתקבל ערעור על החלטותיה של ועדת הערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן: ועדת הערר או הועדה) מיום 27.1.2021 ומיום 6.5.2021, שבגדרן נפסק לטובתה של המבקשת פיצוי בגין נזק עקיף שניגרם לה בעקבות מבצע "צוק איתן". בקשת רשות ערעור זו מעוררת שתי שאלות מרכזיות: האחת, בהגדרת הניזוקים הזכאים לפיצויים בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מילחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן: הוראת השעה), כיצד יש לפרש את התיבה "למעט מי שעסקו אינו מצוי באיזור המיוחד"? השנייה, האם בסמכותה של ועדת הערר לחרוג מהנוסחאות לחישוב פיצוי בגין נזק מילחמה עקיף, הקבועות בהוראת השעה? לשם בהירות הדברים, תחילה תוצג המסגרת הנורמאטיבית הנדרשת להבנת הסיכסוך בין הצדדים, ורק לאחר מכן יוצג הרקע העובדתי הדרוש לעניין.

כמו כן, טוען המנהל כי המבקשת לא גילתה את דבר קיומו של הנספח להסכם העקרי בעת שהגישה את תביעתה לפיצויים, באופן המעורר ספק רב ביחס לתום ליבה וניקיון כפייה, שהנם שיקולים חשובים בבחינת בקשות כגון דא. עוד טוען המנהל כי המבקשת לא צרפה לבקשת רשות ערעור זו מסמכים חשובים, לרבות את ההסכם העקרי שנחתם מול החברה הכלכלית, את הנספח להסכם העקרי (אליו לא התייחסה גם בתאור התשתית העובדתית בבקשתה), וכי גם היתנהלות זו עולה כדי חוסר ניקיון כפיים, ואף גובלת בהטעיה, המצדיקה, כשלעצמה, את דחיית הבקשה על הסף.

זאת, בשים לב לכך שזכות העירעור לבית המשפט המחוזי על החלטות ועדת הערר, מוגבלת מראש לבעיה משפטית בלבד, לפי תקנה 12א(א) לתקנות מס רכוש, ובבחינת קל וחומר כך הוא בכל הנוגע לבקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי" (רע"א 1942/12 רהיטי עמק איילון בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פסקה 14 (14.5.2012)).

כך, למשל, סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר את המונח "עסק" כדלקמן: "'עסק' – לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה". הגדרה עמומה זו פורשה לא אחת בפסיקה, במסגרתה נקבע כי שיבוץ פעולה כלכלית כזו או אחרת במשבצת של "עסק" תיגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה על פי מכלול מרכיביה של אותה הפעולה, תוך יישומם במבחנים שונים שנקבעו בפסיקה (ע"א 615/85 פקיד השומה חיפה נ' א.ה.א. גולדשטיין בע"מ, פד"א י"ח 424, 427 (1990) (להלן: עניין גולדשטיין)).

...

סבורני כי בנסיבות העניין דנן, צדק בית המשפט קמא גם בקביעתו זו. בפסיקת ועדות הערר ובתי המשפט המחוזיים נקבע כי, ככלל, הוועדה אינה רשאית לחרוג מהנוסחאות הקבועות בדין, אולם לצד האמור הוכרה האפשרות לערוך התאמות בנוסחת החישוב של מסלול המחזורים, במקרים חריגים, כדי להימנע מעיוות ולעמוד על הפרש מחזור העסקאות כדבעי.

סבורני כי ככלל, על הוועדה להיצמד לנוסחאות הקבועות בדין, וכי חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות על מנת שתותר סטייה מאופן חישוב הפיצוי כפי שנקבע בדין, ובפרט בעניין מסד הנתונים שעל בסיסו יש לקבוע את שיעור הנזק העקיף.

סוף דבר: אם דעתי תישמע, נדון בבקשה שלפנינו כבערעור; ונדחה את הערעור.