בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין הסכם משבצת

בבית המשפט העליון בע"ם 7861/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. "עלמה" – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ 4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 5. רשות מקרקעי ישראל – מחוז צפון והגולן בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ז' הווארי והשופטים י' אברהם וע' עיילבוני) בעמ"ש 39007-02-17 מיום 20.7.2017

בשם המבקשים: עו"ד שמעון שלג בשם המשיבים 1–2: עו"ד דן שגב וימר בשם המשיב 3: עו"ד ברק הלל בשם המשיבה 4: עו"ד מנחם גדרון; עו"ד אילן בלושטיין בשם המשיבה 5: עו"ד איילת עומר ליפשיץ פסק-דין השופט ע' פוגלמן: "חוזה המשבצת" בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והאגודה השיתופית של מושב מסדיר כיצד מעבירים זכויות של בר רשות בנחלה במושב לאחר מותו.

בעניינינו מדובר בהעברת זכות שימוש לפי סעיף 20(ה)(1) לחוזה המשבצת.

...

האם עדיפות זו קיימת גם לעניין העברת זכויות של בר רשות מכוח סעיף 20(ה)(1)? בהינתן הטעמים שעמדתי עליהם, אני סבור שהתשובה חיובית.

הערעור נדחה אפוא.

המבקשים ישלמו את הוצאות המשיבים 1–2 בסך 8,000 ש"ח, את הוצאות המשיבה 4 בסך 8,000 ש"ח ואת הוצאות המשיבה 5 בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י' בכסלו התשע"ט (‏18.11.2018).

עוד נקבע כי פסק הדין בעיניין שטיין עליו התבסס המערער ניתן על פי עמדת רמ"י באותה עת אשר פירשה בדווקנות את לשון ההסכם כך שרק במקרה בו בר-הרשות מורה על "העברת" זכויותיו יחול סעיף 19(ג)(4) אך לא כאשר הוא מורה על "מכירתם". אולם כיום עמדת רמ"י שונה, והיא מצדדת בכך שיש ליתן עדיפות לקיום רצונו של המת וכי אין כל סתירה בין קיום הצוואה לבין הוראות ההסכם גם במקרה שהצוואה מורה על מכירת הנחלה וחלוקת כספי התמורה.

הבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפנינו ובה נטען כי מתקיימים התנאים למתן רשות ערעור הן מאחר ששאלת פרשנותו של סעיף 19(ג) להסכם המשבצת היא סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, והן מאחר שהותרת פסקי הדין דלמטה על כנם תיגרום לחוסר ודאות משפטית.

...

לאחר עיון ושמיעת טענות הצדדים החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת המשיבים והורה על ביצוע האמור בצוואת המנוחה, קרי – מכירת הנחלה וחלוקת כספי התמורה כפי שנקבע בה. צוין כי עניינה של המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה של פרשנות הוראת סעיף 19(ג)(2) להסכם המשבצת וכי פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי בר-הרשות רשאי גם להורות שהמשק יימכר ותמורתו תחולק בין הזוכים על פי הצוואה.

על כן, משהבהירה רמ"י את עמדתה כי הפרשנות המקובלת עליה להסכם מאפשרת לבר-הרשות להורות בצוואתו על דרך העברת זכויותיו בנחלה, לרבות בדרך של מכירה, אין לו למערער, אשר אינו צד להסכם ואינו מחזיק בזכויות מכוחו, כל מעמד או עילה להתנגד לכך (השוו גם ענין אלישע, בעמ' 344).

העולה מכל המקובץ, כי בדין דחה בית משפט קמא את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וכי קיום צוואת המנוחה לענין מכירת זכויותיה בנחלה וחלוקת התמורה בין מוטבי צוואתה עולה בקנה אחד עם פרשנות ראויה להוראות סעיף 19(ג) להסכם.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נדחה את הערעור, וכי המערער יישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסך כולל של 10,000 ₪, ובהוצאות רמ"י בסכום דומה.

בבית המשפט העליון בר"ם 8432/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המבקשת: הועדה המקומית לתיכנון ובניה מעלות תרשיחא נ ג ד המשיבות: 1. מעונה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ 2. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' סגן הנשיא ז' הווארי) בעמ"נ 56608-10-17 מיום 31.10.2018

בשם המבקשת: עו"ד צחי בן עיון בשם המשיבה 1: עו"ד גלית קלנטרוף קליין בשם המשיבה 2: עו"ד רן רוזנברג ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: המשיבה 1 (להלן: המושב) החזיקה כבת-רשות במקרקעין סמוכים למושב (להלן: המקרקעין), לפי הסכם משולש עם המשיבה 2 (להלן: רמ"י) ועם הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: חוזה המשבצת).

בהתאם לכך, המבקשת תכונה "המערערת". השאלה שלפנינו נוגעת, כאמור, לפרשנות התיבה "שימוש חקלאי" בסעיף 21, שלשונו היא כדלקמן: הסכם מיוחד לגבי מקרקעי ישראל (תיקון מס' 24) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 48) תשנ"ט-1999 לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התיכנון והבניה (תיקון מס' 18), תשמ"א-1981.

...

עיון בדברי ההסבר להצעת החוק המתייחסת לנוסחו הנוכחי של סעיף 21 מחזק אף הוא את המסקנה כי תכלית הסעיף היא לפטור חוכר מתשלום היטל השבחה מקום שבו הוא אינו נהנה מן ההשבחה, שכן במצב דברים זה, נשמטת הקרקע מתחת ההצדקה לחייבו בהיטל ההשבחה (דברי ההסבר להצעת החוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999) (מס׳ 2), התשנ״ט-1998, ה"ח 230, 238).

הערעור נדחה אפוא.

המערערת תשלם למשיבה 1 הוצאות בסך 10,000 ₪.

בבית המשפט העליון בע"מ 4532/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית 5. שדה צבי ,אגודה חקלאית שיתופית בע"מ 6. מינהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' פרסקי, ג' לוין ו-י' דנינו) בעמ"ש 58430-11-19 מיום 10.6.2020 בשם המבקשים: עו"ד ליאור רז ][]החלטה

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' פרסקי, ג' לוין ו- י' דנינו) בעמ"ש 58430-11-19 מיום 10.6.2020, במסגרתו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר שבע (השופט א' גביזון) בתמ"ש 50714-04-17, ת"ע 46293-06-17, ת"ע 46703-06-17, תמ"ש 32513-06-17 ותמ"ש 19445-01-18 מיום 28.10.2019.

ערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 10.6.2020 בפסק דין תמציתי, תוך שנקבע כי לא נפלה כל שגגה בקביעותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה, הן באשר למעמדו של המשיב כ"בן זוג" של המנוחה, והן באשר למעבר הזכויות בנחלה למשיב בהתאם להוראות הסכם המשבצת.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי, בה טוענים המבקשים כי הפרשנות הנתנת בבתי המשפט למשפחה למונח "בן זוג" לצורך חוק הירושה אינה אחידה, כאשר יש פסקי דין הסוטים מ"הגישה הפורמלית", בה נקטו בתי המשפט קמא בעניינינו, לפיה "בן זוג" הוא מי שקשור למוריש בקשר נישואין פורמלי, ונקטו ב"גישה מהותית", לפיה אין די בקשר נישואין פורמלי ויש להמשיך ולבחון את מהות מערכת היחסים בין בני הזוג.

...

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' פרסקי, ג' לוין ו- י' דנינו) בעמ"ש 58430-11-19 מיום 10.6.2020, במסגרתו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (השופט א' גביזון) בתמ"ש 50714-04-17, ת"ע 46293-06-17, ת"ע 46703-06-17, תמ"ש 32513-06-17 ותמ"ש 19445-01-18 מיום 28.10.2019.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני שהוגשה לצדה.

] לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעמ"ש 6246-10-21 (השופטות מ' ברנט, ו' פלאוט ו-י' טויסטר ישראלי), מיום 3.3.2022, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בפתח תקוה ) בתמ"ש 39613-10-16 ותמ"ש 4969-01-17 (השופטת נ' גדיש), מיום 5.9.2021, שדחה את טענות המבקשים, כי יש לראותם כבעלי הזכויות במשק במושב ---- וקיבל את טענות המשיבים, כי הם בעלי הזכויות באותו המשק.

לאב המנוח היו זכויות של "בר רשות" במשק חקלאי במושב ---- שנקבעו במסגרת הסכם משבצת בין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: המנהל) לבין האגודה השיתופית בה היה חבר (להלן: האגודה השיתופית).

בעיניינו, לא רק שלא ניתנה הסכמת המנהל להעברת זכויות האב המנוח למבקשים אלא כלל לא ניתן אף אישור האגודה לאותה העברה, אישור שנידרש לפי התקנון, ועם פנייתם לאגודה קיבלו המבקשים הודעה לפיה התיק מועבר לקבלת חוות דעת היועץ המשפטי בשל קיומה של עסקה נוגדת (פסקה 24 לפסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה).

...

והשנייה, בהנחה שניתנה התחייבות לתת מתנה קודמת בזמן, האם היא יכולה לגבור על מתנה שהקנייתה הושלמה בחתימת המתחייב על ייפוי כוח בלתי חוזר ותצהיר העברה ללא תמורה? דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות זאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

במקרה דנן, מצא בית המשפט לענייני משפחה כי דרישת הכתב, ביחס להתחייבות משנת 1987, התקיימה על סמך מגוון ראיות ועדויות: פרוטוקול ועד האגודה השיתופית מיום 6.7.1987 בו נכתב כי הוחלט לאשר העברת המשק מהאב המנוח למשיב וזאת לאור הצהרת האב בפני הוועד; החלטת ועד האגודה השיתופית שנשלחה למשיב בשנת 1987 בעקבות אותו דיון לפני ועד האגודה; ועדות נציג האגודה, לפיה ועד האגודה לא היה רושם את הדברים שנרשמו בפרוטוקול (ההחלטה לאשר את ההעברה) ללא פנייה כתובה מהאב המנוח (בעמ' 63 לפרוטוקול).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.