בקשת רשות ערעור על מתן חופשה לאסיר

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש 1 על ההחלטה הנ"ל, שנסובה על שאלת זכאותם של אסירים בטחוניים לקבל חופשה "רגילה", נדחתה על-ידי חברי, השופט מ' מזוז, מן הטעם שהשגתו זו לא נטענה באופן סדור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, אף אם ניתן, כאמור, ביטוי מסוים לטענה זו במעמד הדיון (ראו: רע"ב 2849/16 אבו-צעלוק נ' שירות בתי הסוהר (17.07.2016) (להלן: רע"ב 2849/16).

חברי השופט ח' מלצר הגיע בחוות דעתו למסקנה כי אמנם ראוי ליתן רשות ערעור בשתי הבקשות אך יש לדחות את הערעורים לגופם, באשר לדעתו צדקו בתי המשפט קמא בפרשנות שניתנה על ידם להסדרים הקבועים בפקודות הנציבות לענין חופשה לאסיר בטחוני, וכי אין גם עילה לפסילתם של הסדרים אלה בהיותם סבירים ומידתיים.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי הן פקודת האסירים הביטחוניים והן פקודות החופשות – כל אחת לחוד, ולא כל שכן שתיהן יחדיו, מלמדות כי למשיב נתון שיקול הדעת להתיר לאסירים ביטחוניים לצאת לחופשות מטעמים מיוחדים בלבד, וכי לאסירים ביטחוניים לא תינתן כלל האפשרות לצאת לחופשות "רגילות". בנוסף, אני מסכימה עם עמדתו של חברי, המשנה לנשיאה ח' מלצר, כי ההסדר השולל, כאמור, מאסירים ביטחוניים את האפשרות לצאת לחופשות "רגילות" הוא הסדר סביר ומידתי, אשר אינו מצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב המוקנה לגורמי המשיב בכגון דא. לבסוף, ובשולי הדברים אציין כי ספק בעיני אם יש מקום להבחין בין חופשה רגילה לבין חופשה מטעמים מיוחדים, בכל הנוגע להיכללותן של אלה בזכויות היסוד המוקנות לאסירים, כאמור בפסקה 47 לחוות דעתו של חברי המשנה לנשיאה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מסכימה עם חברי, המשנה לנשיאה ח' מלצר, כי למשיב נתון שיקול דעת להתיר לאסירים ביטחוניים לצאת לחופשות מטעמים מיוחדים בלבד, וכי עסקינן בהסדר סביר ומידתי.

לפיכך, יש לדחות את הערעורים דנן.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל) אשר ניתנה ביום 28.11.2021 בעת"א 39634-11-21, ובגדרו נדחתה עתירת המבקש לצאת לחופשה בת 12 שעות עבור ארוע בר המצווה של בנו.

בית המשפט העיר כי "לא לחינם סווג העותר לקטגוריה א', שכן מדובר בעבריין מין שפגע בכמה נשים, היתנהגותו חסרת גבולות". בהיתחשב בחוות הדעת ולנוכח מידת הסיכון הנשקפת מהמבקש, קבע בית משפט קמא כי "התמונה כולה קודרת" וכי אין להתערב בהחלטת שב"ס. בית המשפט הדגיש כי שב"ס הוא הגוף הממונה על החזקת אסירים ושחרורם לחופשות וכי שיקול הדעת הניתן לו לשם כך רחב.

...

דיון והכרעה סבורני כי דין הבקשה להידחות על הסף, שכן זו איננה מעוררת שום שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, כנדרש בבר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ע' דרויאן) בעת"א 15268-04-19 מיום 21.5.2019, שדחה את עתירת האסיר שהגיש המבקש.

המבקש מסווג בקטגוריה א' – "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה" בשל העבירות בהן הורשע, בהתאם להוראות פקודת נציבות שירות בתי הסוהר מספר 04.40.00, בעיניין "חופשות אסירים". מזה תקופה מבקש המבקש לצאת לחופשה חריגה או להיות משולב בסבב חופשות, אך המשיב מסרב לבקשתו.

כידוע, רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסירה תנתן רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש (ראו למשל: רע"ב 4265/18 פלוני נ' שירות בתי הסהר מחלקת זימונים, פסקה 5 (1.6.2018)).

...

לאחר בחינת הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 4014/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: עלי תלחמי נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.05.2023 בעת"א 36227-05-23 שניתן על-ידי כבוד השופט ד' ארד-אילון בשם המבקש: עו"ד עוזי אברהם ][]החלטה

עוד צוין כי ממסמכים שצרף המבקש לבקשה, עולה כי "החתונה מבחינה דתית נערכה ביום 17.10.2020 ומשיחה עם איש דת מוסלמי נימסר לרב היחידה כי מקובל לחגוג עד שנה מהכתובה אם כי אפשרי גם כמה שנים מאוחר יותר". עוד הודגש כי מתן חופשה לאסיר הוא בגדר טובת הנאה הנתנת לאסירים שהמשיב סבור שניתן לתת בהם אמון ושאינם מסוכנים לציבור, וכי אין הדבר כן בנסיבותיו של המבקש.

כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי הניתן בעתירת אסיר היא מצמצמת, כך שזו תנתן רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: רע"ב 4151/19 אבו מנה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 9 (19.6.2019); רע"ב 3858/23 שטראוס נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 7 (23.5.2023)).

...

בית המשפט המחוזי המליץ למבקש שלא לעמוד על העתירה, ובסופו של דבר דחה אותה.

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבקשת רשות העירעור, המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט קמא כאשר התיר את יציאת המשיב לחופשה מטעמים מיוחדים בנגוד לעמדת גורמי המיקצוע המוסמכים, כמו גם עמדת משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר, תוך המרת שיקול דעתם המקצועי בדעתו, בנגוד להלכה הפסוקה.

כידוע, ההלכה שנקבעה בבית משפט זה היא כי יש להעתר לבקשה לרשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר באחד משני מקרים: כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך )רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 1980/20 מדינת ישראל נ' אבוטבול, פסקה 11 (3.6.2020)); וכאשר פסק הדין מושא בקשת רשות העירעור משליך על שלום הציבור ובטחונו נוכח מסוכנותו של אסיר, באופן המהוה כשלעצמו עניין בעל חשיבות ציבורית (רע"ב [3045/08]מדינת ישראל נ' פריניאן, פסקה י (11.5.2008); רע"ב 4637/19 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה 13 (18.7.2019)).

...

כידוע, ההלכה שנקבעה בבית משפט זה היא כי יש להיעתר לבקשה לרשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר באחד משני מקרים: כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך )רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 1980/20 מדינת ישראל נ' אבוטבול, פסקה 11 (3.6.2020)); וכאשר פסק הדין מושא בקשת רשות הערעור משליך על שלום הציבור וביטחונו נוכח מסוכנותו של אסיר, באופן המהווה כשלעצמו עניין בעל חשיבות ציבורית (רע"ב [3045/08]מדינת ישראל נ' פריניאן, פסקה י (11.5.2008); רע"ב 4637/19 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה 13 (18.7.2019)).

בהינתן כל אלה, הגעתי למסקנה כי אין זהו מקרה המצדיק מתן רשות ערעור.

לאור המובהר בקשת רשות הערעור נדחית, והחלטת בית המשפט קמא תעמוד על מכונה.