בקשת רשות ערעור על מינוי מנהל עיזבון

לאחר שהסתיים ניהול העזבון הגיש הנתבע בקשה לפסיקת שכרו, ובהחלטה מיום 15.1.2019 נפסק כי מנהל העזבון זכאי לשכר בשיעור של 4% משווי העזבון בגין מאמץ מיוחד, ושכרו הועמד על סך של 1,039,201.68 ₪ בתוספת מע"מ. התובעים הגישו ערעור על החלטה זו, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 20.11.2019 נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטה לפיה למנהל העזבון מגיע שכר טירחה בגובה של 4% בתוספת מע"מ (סעיף ד.2 לפסק הדין).

בהחלטת בית המשפט מיום 20.12.2010 נדחתה הבקשה להעברת הנתבע מתפקידו, בזו הלשון: "בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, אני מורה כי דין הבקשה להדחות. לא מצאתי בבקשה סיבה, ולו סיבה אחת, המניחה את הדעת בדבר ביטול מינויו של מנהל העיזבון. שוכנעתי כי מנהל העיזבון פועל בנאמנות ולטובת העיזבון. בנסיבות העניין, אפוא, הבקשה נדחית". אמנם הסעד שהתבקש בבקשת התובע לא היה להורות למנהל העזבון להשכיר את הדירות.

28.5 המבקש נאלץ להיתמודד עם הליכים משפטיים שנקטו נגדו חלק מהמשיבים, כך למשל הגיש המשיב 4 בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט ובקשה לעיכוב ביצוע (רמ"ש 51552-05-13).

28.8 המבקש היתמודד עם מספר עצום וחריג של בקשות שהוגשו ע"י המשיבים בנוגע לניהול העזבון- רמ"ש 6139-02-12- בר"ע שנדחתה , רמ"ש 3731-01-11 בר"ע שנדחתה, עמ"ש 4616-04-12 (ערעור שנידחה), בקשות 64, 69.

...

בנסיבות אלה ובין החלופות שהציג לי בבהירות רבה מנהל העזבון, ולאחר ששמעתי את עמדת כל הצדדים, אני סבורה שהגיעה העת לסיים את ניהול העזבון, לחלק את הזכויות בו באורח מיידי, ואז היורשים יוכלו להחליט בינם לבין עצמם כיצד להמשיך את הפוטנציאל הגלום בזכויות שירשו, אם הם מעוניינים בכך, או שמא הם מעוניינים למכור איש לרעהו את זכויותיהם, והכל כפי שיחייב השכל הישר והאינטרס הכלכלי.

יחד עם זאת מנהל העזבון טען בבקשה שבפני וכן במסגרת בקשה מספר 36 שאין להורות על העברת מלוא זכויות הבעלות בפנטהאוז ע"ש המשיבה 2 אלא יש לפעול בהתאם להסכם מיום 20.05.06 שאושר בבימ"ש זה. לפיכך ונוכח האמור בהסכם בין הצדדים אני נעתרת לבקשתו של מנהל העזבון ומורה לו להעביר את הבעלות בפנטהאוז ברחוב ה' כמפורט בסעיף א לבקשה, באופן ש-50% מהזכויות יירשמו ע"ש ילדי המנוח בחלקים שווים ביניהם (המשיבים 1, 3, 4 ו-5) ו-50% מהזכויות יירשמו ע"ש אלמנת המנוח, המשיבה 2, עם הערת "יורש אחר יורש". בבקשה מספר 59 טען מנהל העזבון כי יש להורות לו על מכירת הדירה ברחוב ב' למר --- [צד שלישי, עה"כ].

בנוסף טען התובע כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט.

אולם, לא מצאתי להורות על סילוק על הסף מטעם זה, שעה שממילא דין התביעות להידחות לעיצומן.

לסיכום: בהתאם לכל אשר פורט לעיל, אני מורה על דחיית שלוש התביעות בהן עוסק פסק דין זה. לנוכח התוצאה וכן בשים לב להתנהלות התובעים כמפורט לאורכו של פסק הדין ובפרט בסעיף 52, וכן תוך שלא נעלם מעיני שלכתחילה נשאו התובעים במלוא שכרם של המומחים שמונו, התובעים ישלמו לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪.

בקשת רשות העירעור שלפנינו מכוונת כנגד החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה באשדוד מיום 23.10.2023 שניתנה ב-ת"ע 23409-05-14 בגדרה הורה בית המשפט למבקשים להעביר לידי משיבה 1 סך של 95,487 ₪ המתקבל מן הסך שהייתה זכאית לקבל בגין חלקה בעזבון המנוחים בהפחתת חלקה בשכר טירחת המבקשים שהועמד על 1,513 ₪ עפ"י החלטה קודמת שניתנה ביום 08.08.2023.

לאחר שהוגשו תגובות הדדיות מטעם הצדדים, ניתנה ביום 23.10.2023 ההחלטה נושא הבקשה שלפניי בגדרה נקבע, בין היתר, לאמור: "... בהחלטה מפורטת מיום 31/5/23 נקבע כי הואיל והגב' ...(משיבה 1 – פ.ג.כ) קיבלה עד כה 142,000 ₪, מהם יקוזזו 6,000 ₪ בשל העיכוב במסירה הדירה (כך במקור – פ.ג.כ.), תקבל 97,000 ₪. בהחלטה מיום 8/8/23 נקבע כי לאחר הפחתת שכ"ט מינהלי העיזבון, יעבירו לה חלקה בגובה 95,487 ₪. מהודעת מינהלי העיזבון עולה כי חרף דברים מפורשים אלה, עשו דין לעצמם וביום 12/9/23 העבירו לקופת ההוצל"פ 80,854 ₪, במסגרת תיק הוצל"פ .... אותו פתחה הערייה עצמה (המיוצגת ע"י ... (מבקש 1 – פ.ג.כ) המשמש מנהל עיזבון מטעמה) כאשר החוב בגינו ניפתח תיק זה הוא החוב שאין לגבות לפי החלטת בית המשפט המחוזי... לפיכך אני מורה כי מינהלי העיזבון ידאגו לכך שהגב' ... (משיבה 1 – פ.ג.כ) תקבל חלקה בגובה 95,487 ₪ עד ליום 30/10/23...". המבקשים לא השלימו עם ההחלטה והגישו בקשת רשות לערער עליה, ובד בבד עימה עתרו לעיכוב הבצוע שלה.

בהלכה הפסוקה נקבע, כי ערכאת העירעור לא תיטה להתערב בשקול הדעת של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לפסיקת שכרם של בעלי תפקיד שמונו על ידה אלא במקרים בהם חריגים בהם יצאה תחת ידה שגגה בקביעת העקרונות על פיהם נפסק השכר או באופן יישומם (ראו למשל: ע"א 2886/00 הקרן לטפול בחסויים נ' היועמ"ש, פ"ד נה(5) 62, 70), וראו גם את שנקבע ב- ע"א 6166/07 צחי פלדמן עו"ד נ' א.י.ע יובלים השקעות בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים): "...מטבע הדברים, מירב המידע בנוגע למאמצים שהושקעו, הטירחה שנדרשה והמהלכים שננקטו על ידי בעל התפקיד, מצוי בדרך כלל בידי הערכאה הדיונית... חזקה על ערכאה זו כי היא יודעת טוב יותר מערכאת העירעור מה גודל המאמץ שנידרש מבעל התפקיד והאם אכן מדובר במאמץ חריג המצדיק פסיקת תוספת לשכרו. רק במקרים חריגים, למשל אם התברר כי הערכאה הדיונית היתעלמה מנתונים מסוימים או כאשר פסיקתה חורגת מהסביר, תתערב ערכאת העירעור בקביעותיה של הערכאה הדיונית בעיניין שכרו של בעל התפקיד". בהתאם לעקרונות שהותוו בחקיקה ובפסיקה קביעת שכרו של מנהל העזבון תיעשה על דרך בחינת נתונים שונים הרלוואנטיים לעניין ובראשם הקף העזבון ושוויו ומורכבות הניהול, דהיינו הקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העזבון.

...

ביום 08.08.2023 ניתנה החלטה בבקשה ובה נקבע לאמור: "לאור החלטתי מיום 31.05.2023, מובהר כי מתוך הסכום המגיע לכל אחת משלוש היורשות, רשאים מנהלי העזבון לנכות 1/3 מתוך 4% בצירוף מע"מ. מובהר כי לאור החלטתו המפורשת של בית המשפט המחוזי, אין כל מקום לקיזוז תשלומי ארנונה ו/או מים. הואיל וזכאית לקבל 97,000 ₪, ניתן לקזז מחלקה שכ"ט בסך 1,513 ₪. מנהלי העזבון יעבירו לגב' ...(משיבה 1 – פ.ג.כ) את היתרה בגובה 95,487 ₪, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים". למחרת היום הוגשה ע"י המבקשים בקשה שהוגדרה כדחופה בגדרה עתרו לקיום דיון נוכח ההחלטות השונות שניתנו וכדי למנוע סתירה ביניהן.

לאחר שהוגשו תגובות הדדיות מטעם הצדדים, ניתנה ביום 23.10.2023 ההחלטה נושא הבקשה שלפניי בגדרה נקבע, בין היתר, לאמור: "... בהחלטה מפורטת מיום 31/5/23 נקבע כי הואיל והגב' ...(משיבה 1 – פ.ג.כ) קיבלה עד כה 142,000 ₪, מהם יקוזזו 6,000 ₪ בשל העיכוב במסירה הדירה (כך במקור – פ.ג.כ.), תקבל 97,000 ₪. בהחלטה מיום 8/8/23 נקבע כי לאחר הפחתת שכ"ט מנהלי העזבון, יעבירו לה חלקה בגובה 95,487 ₪. מהודעת מנהלי העזבון עולה כי חרף דברים מפורשים אלה, עשו דין לעצמם וביום 12/9/23 העבירו לקופת ההוצל"פ 80,854 ₪, במסגרת תיק הוצל"פ .... אותו פתחה העירייה עצמה (המיוצגת ע"י ... (מבקש 1 – פ.ג.כ) המשמש מנהל עזבון מטעמה) כאשר החוב בגינו נפתח תיק זה הוא החוב שאין לגבות לפי החלטת בית המשפט המחוזי... לפיכך אני מורה כי מנהלי העזבון ידאגו לכך שהגב' ... (משיבה 1 – פ.ג.כ) תקבל חלקה בגובה 95,487 ₪ עד ליום 30/10/23...". המבקשים לא השלימו עם ההחלטה והגישו בקשת רשות לערער עליה, ובד בבד עמה עתרו לעיכוב הביצוע שלה.

על חלקה של המשיבה 1 בתמורת המכר; כן שגה בקבעו (במסגרת ההחלטה מיום 08.08.2023) כי מחלקה של המשיבה 1 יש לקזז סך של 1,513 ₪ בלבד, שהוא חלקה היחסי בשכר טרחתם, עת עסקינן בשני פרקליטים שמונו כמנהלי עיזבון ומשמשים בתפקידם משך כ – 8 שנים; שעה שהחלטה זו עומדת בסתירה להחלטה החלוטה מיום 15.07.2022 בגדרה נקבע, כי יש להותיר בקופת העיזבון 4% מתמורת המכר של הנכס (שעמדה על 1,035,000 ₪), תוך הותרת האפשרות להגשת בקשה נוספת על ידם לפסיקת תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד נוכח היקף עבודתם בהליך; לדידם, הושקעה על ידם עבודה רבה אגב מילוי תפקידם שהשתרע על פני תקופה בת 8 שנים, ולווה בקשיים שהערימה המשיבה 1 על פינוי הנכס, השיא תמורה נאה עבור הנכס העולה על שוויו באשר נקבע ע"י השמאי מטעם בית המשפט, ניהול שני הליכי ערעור שכללו שלושה דיונים בבית משפט זה – כל אלה מצדיקים, לשיטתם, פסיקת שכר נוסף בגין מאמץ מיוחד, כפי עתירתם בפני בית המשפט קמא ממנה התעלם ולא נדרש לה. דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בתיק המתנהל בבית המשפט קמא ובתיקים שהתנהלו בעניינם בבית משפט זה, ועל יסוד תקנה 138(א)(5) ותקנה 149(2)(א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מצאתי, מהנימוקים שיובאו להלן, לדחות הבקשה בכל הנוגע להוראה על העברת חלקה של המשיבה 1 ביתרת תמורת המכר לידיה, אך לקבלה בכל הנוגע לקביעה בעניין שכר טרחת מנהלי העיזבון ולדון בה כבערעור וליתן ההוראות שתובאנה להלן.

בקשת רשות הערעור הוגשה אך ביום 26.10.2023 ובחלוף המועד הקבוע לכך בדין, ודי בכך כדי לדחותה ככל שהיא נוגעת להוראה זו. למעלה מן הצורך וגם לגוף העניין דינה להידחות, היות שמעיון בכתבי הטענות של הצדדים בכלל ומפסק דינו של בית משפט זה בערעור המשיבה 1 (שניתן, כאמור, בהסכמה, ביום 22.02.2023) בפרט, עולה בבירור, כי הרציונל שבבסיסו הוא הבחנה ברורה בין חובות המשיבה 1 (נוכח השימוש שעשתה בנכס) ובין חובות העיזבון ומניעת טשטוש הגבול שנוצר ביניהם ועבר כחוט השני לאורך ההליך ועד להכרעה בערעור המאוחר מבין השניים שהתבררו בבית משפט זה, כאמור.

שוכנעתי, כי נסיבות המקרה דנא באות בגדר המקרים החריגים בהם מוצדקת התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית הן באשר לגובה השכר שנפסק למנהלי העיזבון והן באשר לאופן בו הוא נפסק.

על יסוד האמור לעיל באתי למסקנה, כי יש לבטל רכיב ההחלטה בעניין גובה שכר טרחת מנהלי העיזבון באשר נפסק ולהשיב ההליך לבית המשפט קמא על מנת שיקבע אחת משתיים: ככל שכוונתו הייתה כי מנהלי העיזבון זכאים לשכר טרחה בשיעור המקסימלי, הכולל גם תשלום עבור מאמץ מיוחד ועומד על 4% משווי העיזבון, יבצע החישוב הנכון ויבהיר הסכום לו הם זכאים תוך מתן הוראות מתאימות; ככל שכוונתו הייתה לפסיקת שכרם בשיעור אחר, יידרש לבקשת מנהלי העיזבון, ייתן החלטה מתאימה ומנומקת המלווה גם בתחשיב עליו היא מבוססת – הכל בהתאם לשיקול דעתו.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 29999-07-23 מ' (המנוח) ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון לפני כבוד השופטת אספרנצה אלון מבקשים 1. עזבון המנוח מ' ע"י מנהל העזבון – עו"ד א. ד. 2. עזבון המנוח נ' ע"י מנהל העזבון – עו"ד מ. א. 3. ש' – יורשת המנוחים 4. א' – יורש המנוחים משיבים האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בת"ע 7535-06-20 שניתנה ביום 14.06.2023 (להלן: "בית משפט קמא"), ולשונה כך: "1. אומנם ניתן צו המאשר פורמלית את המכר, אולם לא ניתן להורות על מחיקת העיקולים משהתברר כי ישנם עיקולים רבים הרובצים על הנכס לטובת צדדים שלישיים.

הן עזבון המנוח והמנוחה כללו את המקרקעין מושא בקשת רשות העירעור שלפניי.

לאחר פטירת המנוחה ומינוי מנהלת עזבונה הוגשה בקשה נוספת ביום 02.12.2020 לאישור מכר המקרקעין בהסכמת היורשים וביחס לשני העזבונות, בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר.

...

בכך מנע בית משפט קמא תאונה משפטית שעלולה להתרחש, וטוב עשה משלא נעתר לבקשת מנהלי העזבון.

כבוד השופט הנדל עמד על ההיגיון והקושי הטמון בכל אחת מן הגישות, ובסיכומו של דבר בחר לאמץ את זו הראשונה, הרואה בסעיף 34א' לחוק המכר כהוראה הקובעת תקנת שוק במקרה של מכירה על ידי רשות.

פסק דין מקיף נוסף בנוגע לסעיף 34א' לחוק המכר הינו ע"א 3086/22 פרץ סבן נ' סם אייסוי (נבו 17.10.2023), אשר ביסס כי יסוד נוסף לצורך שכלול סעיף 34א' לחוק המכר הינו יסוד הרישום, כדלקמן: "לבד מיסודות תום הלב והתמורה, מתאפיינות רובן של תקנות השוק ביסוד שלישי: שכלול הקניין על-ידי הקונה", וכן: "התמונה המתקבלת מסקירת הפסיקה היא שתנאי שכלול הקניין הריהו, ככלל, אחד משלושת התנאים העוברים כבריח התיכון של תקנות השוק כולן, בצד תום לב ותמורה", וכן: "לדידי, ישנם מספר טעמים המצדיקים להוסיף ולצעוד בדרך שהתווה בית משפט זה, ולדרוש את שכלול הקניין על ידי הקונה בדרך של רישום המקרקעין על שמו, כתנאי לתחולת תקנת השוק שבסעיף 34א'", וכן: "תקנות השוק הפזורות במשפט הישראלי דורשות את שכלול הקניין על ידי הצד השלישי; טעמים של הרמוניה חקיקתית וקוהרנטיות בקרב הסדרי תחרות הזכויות, מצדיקים לפרוש את מצודתו של עקרון שכלול הקניין גם על סעיף 34א'", וכן: "באנו אפוא לכלל מסקנה, כי לצורך תחולת תקנת השוק הקבועה בסעיף 34א' ביחס למקרקעין הנמכרים בהליכי הוצאה לפועל, על הקונה המאוחר להשלים את קניינו ברישום." המסקנה העולה היא כי סעיף 34א' לחוק המכר הינו בגדר "תקנת שוק" נוספת השייכת למשפחת תקנות השוק בחקיקה הישראלית, הדורשת התקיימותם של שלושה יסודות: הם יסוד תום הלב, יסוד התמורה ויסוד הרישום.

סוף דבר: אל מול זכותה של הרוכשת ניצבות זכויות נושי עיזבון המנוח, המובטחים ברישום עיקולים על המקרקעין.

מכל המקובץ, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

היחיד עתר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חוי טוקר) מיום 11.05.23 בחדל"פ 8820-06-21.

בחלוף כשנה, ביום 19.10.22 פנה היחיד, בעצמו, לבית המשפט בבקשה "לעצור את כל התיק". במסגרת הבקשה טען היחיד כי במסגרת הליך משפטי המתנהל כנגדו וכנגד אחיו על ידי אחת מנושיו שהיא חברה זרה, בו ביקשה אותה נושה למנות מנהל עזבון זמני לעזבון אימם המנוחה, הצטרף עו"ד מיכאלי כמנהל נכסי היחיד בישראל להליך בנעליו של היחיד.

בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר, כשלבקשה יצורף תצהיר של בעל התפקיד המפרט על ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב; וכן עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר, או מיסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את נהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר, ובהיעדר מסמכים אלו, ראיה אחרת המהוה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר (סעיף 300 לחוק).

...

המועד להגשת ערעור על החלטות אלו עבר זה מכבר, ומטעם זה בלבד דין הערעור להידחות.

לאחר הגשת הבקשה, יבחן בית המשפט כי אכן מדובר בהליך זר (עיקרי או משני) וכי מגיש הבקשה הוא בעל תפקיד זר. אם מצא בית המשפט שתנאים אלו מתקיימים, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או משני (סעיף 301).

ובפרט, מקום בו היחיד עצמו המשיך ליטול חלק בהליך והכיר בקיומו של ההליך גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההכרה, מבלי שהעלה טענה כלשהי בעניין זה. בשים לב לכל האמור, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 1491/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. גיל גבאי 2. אורנה גבאי 3. אייל גבאי 4. עיזבון המנוח בכור שמול ז"ל נ ג ד המשיבים: 1. יעל קפיטולניק 2. אילנה סטרניק 3. שלמה שמול בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 28519-10-22 מיום 24.12.2023 שניתנה על ידי כב' השופטת ע' ברקוביץ בשם המבקשים: עו"ד בנימין לוי בשם המשיבים: עו"ד דן אלדד; עו"ד משה פרץ; עו"ד אלון לוונשטיין ][]פסק-דין

זאת מאחר שבית המשפט הורה למשיבים לעדכן עד ליום 30.9.2024 לגבי המצאת צו קיום ירושה, צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עזבון; והתיק נקבע לתזכורת פנימית ביום 1.10.2024.

...

מהו דינו של פסק דין חפצי שניתן בלא שצורף צד נחוץ לדיון, או מבלי שקוימו הדרישות הפרוצדורליות שנקבעו על ידי המחוקק? במקרה כזה, אין מנוס מקביעה לפיה פסק הדין ניתן בחוסר סמכות במובן הפרוצדורלי, שהרי הוא ניתן בהיעדר צד הכרחי לדיון, ו"פסק המוגבל בתוקפו לצדדים הישירים הינו חסר משמעות בנסיבות [של פסק דין חפצי], ולכן לא יכול לעמוד" (רע"א 9041/05‏‏ "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל, פסקה 9 (6.9.2007).

זאת מאחר שכפי שיובהר להלן, אני סבורה כי בהנחה שיוכחו העובדות המופיעות בכתב התביעה, המשיבים הוכיחו קיומה של עילת תביעה לכאורית שעשויה לעמוד להם.

סוף דבר; דין הערעור להידחות.