בקשת רשות ערעור על מינוי מומחה לתיעוד בנייה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט אודי הקר) מיום 2/7/19 בת"א 36057-02-19 במסגרתה נקבע, בין היתר, כי ימונה מומחה מטעם בימ"ש לצורך תעוד הציוד המצוי במקרקעין והבניה במקרקעין.

...

ג) אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה ההחלטה הנוספת שניתנה ביום 5.5.19 לאחר שניתן פסה"ד מלמדת כי פסה"ד כולל גם את בקשת המשיבה לעריכת תכנית AS MADE.

פסה"ד ברור ומדבר בעד עצמו, וממילא איני סבורה כלל כי מסקנה זו עולה מקריאת ההחלטה מיום 5.5.19.

אני סבורה כי לא היה מקום לחייב המבקשים בהוצאות התיעוד.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל לגופו, באופן שהמילים "ואת הבניה במקרקעין" בשורה 5 להחלטה מיום 2/7/19 ימחקו מפסה"ד. כמו כן, המשיבה היא זו שתישא בשכר טרחת המומחה והצלם, ככל שיידרש צלם.

בדיון שהתקיים ביום 24/12/18 הודיע בית משפט קמא לצדדים כי בכוונתו למנות מומחה מטעמו לצורך בדיקת התעוד החשבונאי של ההיתקשרות וכן בדיקת תחשיב התובעת – המשיבה לעניין אבדן הכנסות.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתשובה המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ספק בעיני אם ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, שכן צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: "הצוו") קובע בסעיף 1 (4) כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור כאשר ההחלטה היא "שהדיון יישמע במפוצל", ולא בכל החלטה שנוגעת לפיצול דיון.

ד) לעניין סמכותו של בית משפט למנות מומחה מטעמו והתערבות ערכאת ערעור, יפים דברי כב' השופטת וילנר בהחלטה שניתנה בימים אלו: רע"א 520/19 ד"ר תורג'מן נ' עו"ד עמית שגב( 31/1/19) בסעיף 6: "ככלל, ערכאת העירעור תמנע מלהתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך ולסדרי הדין, וביניהן החלטות הנוגעות למינוי מומחה, אשר מצויות בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, למעט במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עוות דין לצדדים או מקפחת את זכותו של מי מבעלי הדין (רע"א 5528/10SF WING OVERSEAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD נ' אמנון יניב, פסקה 8 (26.7.2010); וכן ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 204-203 (מהדורה שלישית, 2012))...". ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב גם בהחלטות בנוגע למינוי מומחה מטעם בית משפט, גם אם היא סבורה שראוי היה לנקוט בדרך דיונית אחרת, וראה לעניין זה: רע"א 4382/08 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה דרום השרון נ' ד"ר מיכל רוטשילד (גוטסמן) סעיף 16 (30/4/09).

...

הסיכוי שבסופו של דבר יתברר, כי בירור שאלת הנזק היתה מיותרת לאור דחיית טענות בנוגע לחבות הוא סיכוי קיים בתיקים רבים, ובכל זאת, ככלל לא מפצלים בירור בין שאלת אחריות לשאלת נזק בדרך שבשגרה, ואף סיכוי זה אינו מצדיק סטייה מהעיקרון הכללי ולפיו ערעור על החלטת ביניים מתאפשר במסגרת ערעור על פסק דין.

אף אני לא שוכנעתי כי לבנק – הנתבע תיגרם מעמסה כבדה ביותר ממימון חלקו בשכר טרחת המומחה.

בנסיבות אלו, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.10.2018 בת"א 66407-06-17 (השופטת מ' עמית-אניסמן)http://www.nevo.co.il/case/5659119, במסגרתה נקבע כי המבקשים נדרשים להעביר לידי המשיבה העתק מתיעוד ביקור המומחה שמינה בית המשפט.

"בעניינינו סבורתני כי תעוד ביקוריו של המומחה בנכס מושא התובענה הנו רלוואנטי למחלוקות בין הצדדים, שהנן כאמור ליקויי הבניה בנכס, ומשכך יש בהמצאת התעוד [למשיבה] כדי לאפשר דיון הוגן בתובענה". מכאן הבקשה שלפנַי.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בענייננו, ברי כי לתיעוד ביקורו של המומחה בדירות הבית המשותף, עשויה להיות רלבנטיות להליך המשפטי המתנהל בין הצדדים, ולפיכך סבורני כי יש להעבירו למשיבה.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא מתייתר הצורך בבקשה שהוגשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 26647-07-23 פלוני נ' עזמי מסיס לבנייה והשקעות בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט ערפאת טאהא המבקשים 1. פלוני 2. המוסד לביטוח לאומי המשיבות 1. עזמי מסיס לבנייה והשקעות בע"מ 2. רחמני ד.א.מ. עבודות עפר בע"מ 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שאן (כב' השופטת ודאד יונס גנאים), שניתנה ביום 6.6.2023 בת"א 27768-07-20, בגדרה הורה על פסילת חוות דעתו של פרופ' גרינולד שמונה כמומחה מטעמו בתחום האורולוגי ומינה תחתיו את פרופ' יוזה חן. רקע עובדתי ביום 16.7.2013 נפגע המבקש מס' 1 (להלן: "התובע") בתאונת עבודה עת עבד אצל המשיבה מס' 1 באתר עבודה של המשיבה מס' 2.

בחוות דעתו הראשונה מיום 30.7.2021 (הוגשה לתיק ביום 26.8.2021) קבע פרופ' גרינולד כי התובע סובל מנכות זמנית בשיעור של 70%, בגין פגיעה בתיפקוד של מערכת השתן התחתונה וכי נכות זו קשורה לתאונה, בין היתר מאחר שלא נמצא בתיקו הרפואי של התובע תעוד של תלונות בתחום זה עובר לארוע התאונה.

לטענתן, לאחר שהתקבלה בידיהן חוות הדעת המשלימה והועברה להתייעצות עם מומחה מטעמן ולאחר בחינה מדוקדקת של המסמכים הרפואיים בתחום האורולוגי התברר להן כי פרופ' גרינולד טיפל בתובע בעת שהותו בבית חולים רמב"ם, והוא אף חתום על מספר מסמכים הנוגעים לטפול ולייעוץ שניתן לו במהלך הטיפול שם. בנסיבות אלה ונוכח האיסור הקבוע בתקנות על מינוי מומחה שייעץ או טיפל בתובע, יש לפסול את חוות הדעת בשל קיומו של חשש מובנה לניגוד עניינים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיבות ובנספחיהן ובתיק בית המשפט קמא, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבות 2 ו- 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה, בסכום כולל של 7,500 ₪.

בקשת רשות העירעור בתמצית, לעניין חלקה הראשון של ההחלטה, המבקש טען כי לא ניתנה הסכמה מפורשת וברורה, כפי שנידרש לעמדתו, לשם מינוי בשארה כ'מומחה מכריע'.

בהמשך לכך, ביום 04.12.2023 הגישו המשיבים "הודעת עידכון דחופה" במסגרתה נטען כי במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע הטעיה המבקש את בית המשפט, בכך שלא טרח להזכיר את החלטת בית משפט קמא מיום 29.03.2023 בגדרה נקבע, בין השאר, כי "כל עוד לא הסתיימה הערכת השווי וכל עוד לא הושלמה העברת המניות, כל הצדדים הם עדיין בעלי הזכויות בחברה והם כמובן גם חייבים לפעול לטובת החברה ולפעול ככל שצריך לסילוק חובות החברה". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות ללא צורך בתשובת המשיבים.

שכן, אם נכונה היא קביעת בית משפט קמא כי אכן הוסכם על מינוי 'מומחה מכריע', הרי שבשים לב לאמת המידה המצומצמת להתערבות בשקול דעתו של מומחה שכזה – יש מקום להתיר חקירה נגדית מוגבלת בלבד, הנוגעת אך ורק לטענות ביחס להתנהלות בשארה שלא בתום לב, תוך חריגה מסמכות או בנגוד לכללי הצדק הטבעי (עניין בוכריס, בפיסקה 17; ע"א 1168/07 יפה נוף – תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר, פסקה 24 (01.02.2009)); שכן, חקירה נגדית שאינה בקשר עם טענות מעין אלה, ממילא תהא בלתי-רלוואנטית (ראו והשוו: רע"א 6821/21 דהרי נ' לדרמן, פסקה 39 (21.02.2022); רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תיקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תיקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26, 35 (1998)).

בעת בחינת אומד דעת הצדדים, ובראי ה'פן החוזי' שבמתווה המוסכם, יש להדרש לדברי באי כוח הצדדים שתועדו בפרוטוקול הדיון מיום 20.09.2022 עובר להסכמה אליה הגיעו, כמו גם להתנהלותם לאחר מכן (ראו והשוו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 11, (20.11.2019); ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 312-311 (1995)).

...

בהתאם לכל האמור לעיל, סבורני כי דין טענת המבקש ביחס לחלקה הראשון של החלטת בית משפט קמא, להידחות אף לגופם של דברים.

כפי שציינתי לעיל, בהתאם למסקנה לפיה בשארה מונה כ'מומחה מכריע', דומה כי היפרדותם של הצדדים קרובה לבוא.

סוף דבר: בכפוף לכל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור – נדחית בזאת.