בקשת רשות ערעור על מינוי כונס נכסים בנכס בירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7239/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. א.כ.א הולדינגס לימיטד 2. פורקס אסטייטס למיטד נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אורן הראל 2. הכונס הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.10.2021 בפש"ר 21774-04-14 שניתנה על ידי כב' השופטת איריס לושי-עבודי בשם המבקשים: עו"ד אמיר רוזנברג; עו"ד בן סמואל ][]החלטה

בשנת 2015 ביקשו המבקשות להיתקשר בהסכם שכירות הנכס מול עריית ירושלים, ואולם, באותה העת, העלה חיים ביאלוסטוצקי – חייב בפשיטת רגל (להלן: החייב), טענות לפיהן הוא בעל מניות במבקשות (וכפועל יוצא מחזיק בזכויות בנכס).

על רקע פסק הדין בתביעת הבעלות, הגיש הנאמן ביום 19.4.2021 בקשה לבית המשפט של חידלות פרעון לפסוק לו שכר טירחה בגובה 237,556.65 ש"ח בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות השכר), בגין ניהול שוטף של דמי השכירות בקשר לנכס במשך כארבע שנים – ממועד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.7.2015 ועד למועד ההכרעה בשאלת הבעלות (להלן: הבקשה הראשונה לשכר טירחה).

מכאן בקשת רשות העירעור שלפניי, במסגרתה מלינות המבקשות הן על קביעת בית המשפט קמא על פיה הפיקו המבקשות תועלת מפעולותיו של הנאמן בקשר לנכס, והן על גובהו של שכר הטירחה שנפסק לנאמן.

...

בענייננו, בית המשפט קמא, אשר לו המומחיות בהליכי חדלות פירעון, ליווה את ההליך, וקבע, כעניין שבעובדה, כי המבקשות הפיקו תועלת מפעולות הנאמן, שכן "...הן שאפשרו למשיבות בסופו של דבר לקבל לידיהן מיליוני ש"ח שנצברו ברבות השנים בקופת הנאמנות שנוהלה על-ידי הנאמן". מסקנת בית המשפט קמא מבוססת על התרשמותו הישירה מפעולותיו וממאמציו של הנאמן במשך מספר שנים, ולא מצאתי כי נפלה בהחלטה טעות המצדיקה התערבות.

זאת, משמסקנה זו מבוססת על בחינת בית המשפט את הפעולות שפורטו על ידי הנאמן בטבלה שצירף לבקשתו המתוקנת לשכר טרחה, והיא מקבלת משנה תוקף בהינתן תמיכתו של הכונס הרשמי בפסיקת שכר הטרחה המבוקש, שכן מדובר בעמדה אובייקטיבית ומקצועית הנושאת משקל מיוחד בכל הנוגע לפסיקת שכר טרחתו של בעל תפקיד (רע"א 8909/03 שילר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 3 (11.3.2004); ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' עו"ד חבר, פסקה 13 (19.4.2016)).

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 10077/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: אביתר שרגאי נ ג ד המשיבים: 1. אריאל משה 2. משה אופיר 3. אליהו בר ניסים 4. רומן צם 5. בדרי צאצאשוילי 6. רוני דוידשוילי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.11.2017 בת"א 20219-05-16 שניתן על-ידי כבוד השופטת ח' מאק קלמנוביץ' בשם המבקש: עו"ד עדן ענבר בשם המשיבים 3-1: עו"ד תומר שניאור בשם המשיב 4: עו"ד קיריל שפר בשם המשיבים 6-5: עו"ד אבי אביטל פסק-דין

טענתם העיקרית של המשיבים 4-1 היא שבא-כוחו של המבקש הסכים בישיבת קדם המשפט למינוי כונס נכסים, ועל כן טענותיו של המבקש בבקשה זו מהוות למעשה היתנערות מהסכמה זו. מעבר לכך, המשיבים 4-1 טוענים כי מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים היא נכונה גם לגופה ותסייע באופן הטוב ביותר לפיתרון המחלוקות בין הצדדים.

...

בהמשך לכך, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל.

אינני מקבלת את טענת המשיבים 4-1 לפיה לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בשים לב לכך שהמבקש הסכים בדיון למינויו של כונס נכסים לנכס.

למותר לציין שאינני נוקטת כל עמדה בעניין זה. סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שהחלק בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 27.11.2017 אשר עוסק במינויו של כונס הנכסים מבוטל בזאת.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם גיא סמולרצ'יק מיום 7.1.17, בתיק הוצאה לפועל מספר 03-18095-01-9, (להלן: "ההחלטה"), במסגרתה ניתן צו למינוי כונס נכסים על זכויות החייב בנכס ברחוב טשרניחובסקי 46 ירושלים, (להלן: "הנכס").

לא הוגשה בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו במסגרת המועדים הקבועים בדין, ולא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

...

למרות כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להורות על ביטול ההחלטה המורה על מינויו של עו"ד רוסק ככונס נכסים, לכל הפחות בשלב זה, כמו כן מצאתי לנכון להחזיר את הנושא לבחינתו של כבוד הרשם ולקבלת החלטה מחודשת ואנמק.

בענייננו, כאשר מדובר בחייב שהינו אדם חולה פוליו משותק, בן 87 שהגיע להסדר עם כל נושיו למעט המשיבה, אשתו המתגורר עמו ואינה חייבת הינה חולה סיעודית, כאשר עולה מנסח הטאבו של הנכס כי קיימת אפשרות למינוי כונס על חלק מהנכס באופן שיוביל לפגיעה פחותה בחייב מאשר מינוי כונס נכסים על הדירה כולה ומכירתה כתפוסה, הרי אני סבורה כי בטרם יקבל כבוד הרשם את ההחלטה המורה על מינוי כונס נכסים יש מקום כי תוגש חוות דעת מלאה המפרטת את הזכויות בנכס ואת האפשרויות השונות בנוגע למימוש הנכס כולו או חלקו.

נוכח האמור אני מורה על ביטול החלטת כבוד הרשם, אני מורה כי בטרם יחליט כבוד הרשם בנוגע למינוי כונס נכסים בדירה תוגש לתיק חוות דעת שמאי המפרטת את הזכויות בנכס ואת העסקאות הפוטנציאליות נוכח הזכויות המפורטות בנסח.

בבית המשפט העליון רע"א 2270/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. עו"ד יניב אינסל 2. עו"ד רונית אדהאן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. כל בו יבוא ושיווק סטוקים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 20115-04-16 מיום 24.3.2019, שניתנה על-ידי כב' השופטת י' בלכר בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיב 1: עו"ד אסף ברקוביץ' בשם המשיבה 2: עו"ד עודד נשר; עו"ד אריאל פריש ][]פסק דין

נכסי החייב כוללים, בין היתר, 25 אחוזים מן הזכויות בבניין המצוי ברחוב בר-אילן 6 בירושלים (להלן: הנכס), כאשר שלושת אחיו של החייב מחזיקים כל אחד ב-25 אחוזים מהזכויות הנותרות בנכס.

המבקשת 2 (להלן: המבקשת) מונתה ככונסת נכסים מטעם רשות המיסים על מלוא הזכויות של החייב ושל שלושת אחיו בנכס – וזאת לשם מימוש הנכס במסגרת תיק ההוצאה לפועל המתנהל מאז שנת 2004 בגין חוב חלוט בסך של 4,249,401 ש"ח לטובת רשות המיסים (להלן: הליך ההוצל"פ).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

לאור האמור, אני מורה על קבלת הערעור.

בהחלטה נדחתה בקשת המבקש מר יעקב מזרחי (להלן: "יעקב") להורות על מינוי כונס נכסים על נכס חלופי שבבעלותו המלאה ברחוב הרצוג 3 ירושלים (להלן: "הנכס החלופי"), במקום על הנכס שבכינוס (נכס ברחוב הרצוג 2 הידוע כגוש 30025 חלקה 188 תת חלקה 7 ולהלן: "הנכס") (רער"צ 29043-04-23).

בהחלטה נשוא בקשת רשות העירעור שהגיש יעקב, דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשתו להורות על מינוי כונס נכסים על הנכס החלופי בבעלותו המלאה.

...

סבורני כי תוספת שכר טרחה בסך 36,316 ₪, וסה"כ 81,900 ₪, מאזנת נכונה בין זכויות הצדדים ונסיבות העניין בכללותן.

טענת המשיבה וכונס הנכסים בנוגע לקיומם של חובות אחרים של המבקש יעקב, שמכוחם מן הראוי להותיר מינויו ככונס נכסים על הנכס, דינה להידחות.

מנימוק דומה, דין טענת המשיבה וכונס הנכסים ביחס לזכות הטיעון של המציע שזכה בהתמחרות להידחות.

סוף דבר: ככל שהמבקש יפקיד בקופת ההוצאה לפועל תשלום בסך 70,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור שכר טרחת כונס הנכסים (81,900 ₪), ובנוסף סכום של 19,734 ₪ בגין הוצאות הכונס (סה"כ 101,634 ₪), וזאת תוך 20 יום, יבוטל הליך הכינוס ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.