בקשת רשות ערעור על חישוב ריבית פיגורים בהוצל"פ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' שירלי ברק, מיום 6.11.23 בתיק הוצל"פ 508256-07-20 במסגרתה הפחיתה כב' הרשמת מהריבית שנצברה על החוב בתיק וכן הפחיתה משכ"ט עו"ד ב. ראשיתו של הסיכסוך בהמחאה ע"ס 140,400 ש"ח ז"פ 22.5.17 שמסר המשיב (החייב) למבקש (הזוכה), ואשר לא שולמה.

9.3 חוות הדעת שצורפה כנספח ז לבקשת רשות העירעור, אשר נערכה ביום 12.12.23 ומטעם זה לא הייתה בפני כב' הרשמת כאשר ניתנו ההחלטות נשוא קביעת החוב בתיק (ההחלטה דנן וההחלטה מיום 29.11.23 שצורפה כנספח ה לבקשת רשות העירעור) מבצעת חישוב של ריבית פיגורים, אלא שכאמור לעיל, בתקופה שמיום 2.9.20 ועד ליום 29.8.23 לא היה מקום לחיוב בריבית כזו נוכח הוראות החוק והפסיקה כפי שהובאו בהחלטת כב' הרשמת.

למעלה על הדרוש, לצורך מתן הצעה לצדדים לסיום הסיכסוך בפשרה, וכפי שמסרתי לב"כ הצדדים בדיון ופירטתי בהחלטתי מיום 24.3.24 – ערכתי בעצמי חישובי הצמדה וריבית (דבר שאינו דורש מומחיות של רו"ח לצורך ביצועם באמצעות תוכנת המשערכת) והגעתי לסכומים דומים לסכומים אליהם הגיעה גזברות הוצל"פ בתחשיב שערכה (תחשיב שצורף כנספח ו לבקשת רשות העירעור).

...

מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת בהחלטתה, כי נקיטת מספר פעולות גבייה מצומצמות, שעיקרן לחיצת כפתור במחשב ממשרד ב"כ המבקש (הזוכה) – ועיקול חשבון בנק במדיה המגנטית היא בדיוק פעולה מסוג זה, הגם שהביאו לתוצאה הרצויה של תשלום מלוא החוב הפסוק, אינן מצדיקות חיוב בשכ"ט בסכום העולה על הסכום שנקבע בהחלטה.

הפחתת ריבית 9.1 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ בדיון שהתקיים, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת בסוגית הפחתת הריבית המצדיקה התערבות, למעט ביחס לעניין נקודתי אחד.

התוצאה 10.1 אשר על כן, ועל יסוד המפורט לעיל, אני מורה לגזברות ההוצאה לפועל לבצע חישוב נוסף של חיובי הריבית וההצמדה בתיק ההוצל"פ באופן שבגין התקופה שמיום 29.8.23 ועד ליום 12.9.23 לחוב הנכון באותו מועד יש לצרף ריבית פיגורים חריגה, ולא ריבית משפטית רגילה, להגדיל את קרן החוב בתיק בהתאם, להעביר למבקש את סכום ההפרש מתוך הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ, ולהשיב את היתרה למשיב באמצעות ב"כ. 10.2 הואיל והתוצאה אליה הגעתי – ככל הניראה – לא תביא להגדלה משמעותית בחוב הפסוק, אני סבורה כי בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו בגין הליך זה. ניתן היום, כ"א אדר ב' תשפ"ד, 31 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, נועה רגב, מיום 17.12.19, במסגרת תיק הוצאה לפועל 525875-11-19 (להלן:- "תיק ההוצל"פ").

במסגרת החלטה זו נדחתה בקשת המבקש, יבגני פרחיה (להלן:- "המבקש") ולפיה יש לחשב את ריבית הפיגורים בתיק החל מיום 12.5.16, שהנו היום בו תמה תקופת 30 הימים מהיום שבו ניתן פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ. החלטת כב' הרשמת ניתנה על סמך החלטת בית משפט השלום בחיפה במסגרת רע"צ 6375-08-16 עריית חיפה נ' דליה פרקש (3.8.16) (להלן:- "עניין עריית חיפה") המשיב, אולג וסילייב ( להלן:- "המשיב") סומך ידו על החלטת כב' הרשמת וטוען כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור לגופה.

...

כמו כן, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

לכן, הוראת סעיף 20(א) לפקודת הפש"ר יחד עם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.6.16, אשר הורתה למבקש להגיש תביעת חוב מוליכות למסקנה כי המבקש לא יכול היה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בטרם בוטל הליך הפש"ר כנגד המשיב.

בנסיבות אלו מצאתי כי מדובר במקרה בו יש לקבל את הבקשה, לתת למבקש זכות ערעור, לדון בערעור לגופו ולהורות כי בנסיבות העניין יש להורות על חיוב בריבית פיגורים מיום 12.5.16.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' השופט ג' ארנברג), מיום 28.12.15 במסגרת תיק ברע"צ 49394-05-15 -(להלן: "ההחלטה"), ולפיה קיבל באופן חלקי ערעור, על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם ד' דמביץ) מיום 10.5.15.

בהחלטתו קבע הרשם, כי יש לחשב את הריבית באופן הבא: ריבית לפי סעיף 5(א) ממועד פתיחת התיק ועד ההחלטה בעירעור (לגבי חברי עמותה שהפקידו את הסכום שנקבע לצורך עיכוב הליכים) לאחר מכן ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) עד המועד בו נתן הבורר צו מניעה.

...

במסגרת הליכי הערעור נקבע כי כל בית אב אשר ירצה בעיכוב הליכי ההוצל"פ כנגדו יוכל לעשות כן, וזאת בכפוף להפקדת סך של כ- 26,500 ₪ בגזברות ביהמ"ש המחוזי בי-ם. ביום 6.5.09 נדחה הערעור, תוך חיוב המערערים בהוצאות.

דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה, בהחלטת בית משפט קמא ובהחלטת כב' הרשם, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב –יפו (כב' השופט אריאל צימרמן) מיום 24.6.18 בת"א 4542-01-18 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק התובענה על הסף, וכן נדחתה בקשתם לביטול צו מניעה אירעי שניתן ביום 2.1.18.

תמצית טענות המבקשים בבר"ע בנוגע לבקשה לסילוק על הסף: בימ"ש קמא אפשר למשיבה בנגוד לדין "לנצל" פתח צר וטכני שנקבע בהחלטה בהסכמה בבר"ע, של בחינה ע"י לישכת ההוצל"פ האם חוב המשיבה למבקשים בתיק ההוצל"פ כולל חישוב ריבית פיגורים למועד שלפני 28.4.13 כדי להעלות שוב טענות שנדחו במסגרת ההחלטה בטענת פרעתי, בפסה"ד בעירעור ובהליך במחוזי.

...

רע"א 8076/16 יוסף בטאט ואח' נ' דיור ב.פ. בע"מ ואח' (5/2/17) בפסקה ח' וכן רע"א 4729/17 שמעון אליעזר דוד לוי נ' סילביאן אברג'ל ואח' סעיפים 16-17 (22/5/18), שם הודגש כי הסיכוי שבסופו של דבר יתברר כי נוהל הליך מיותר, אינו מצדיק במקרה שכזה סטייה מהעיקרון הכללי ולפיו ערעור יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק הדין אלא רק במקרים יוצאי דופן.

אני סבורה כי יש בנימוקים שניתנו בהחלטת בימ"ש קמא על מנת להצדיק אי סילוק התביעה על הסף בשלב זה, ואני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא נכונה לגופו של עניין.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט משה סובל- שלום), מיום 20.8.17 ברע"צ 65650-06-17, ולפיה דחה את בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל (הרשם שרון קרן), מיום 6.6.17, במסגרתה קבע כב' הרשם, כי אין לקבל את תחשיב החוב שהגיש המבקש בתיק וכי החישוב שהציגה המשיבה 1 ביום 26.4.17, הוא התחשיב הנכון.

לפיכך, בהנתן קביעותיו, דחה הוא את התחשיב המוצע על ידי המבקש ובהיעדר תחשיב חילופי מטעם המבקש המתייחס לאפשרות חלופית של חישוב על פי ריבית פיגורים, קיבל הוא את תחשיב המשיבים בנידון, לפיו, החוב בתיק יעמוד על סך של 1,877,748 ₪.

אשר לחישובים עצמם, קיבל בית המשפט קמא את קביעת ראש ההוצל"פ בנידון וקבע, כי בהיעדר תחשיב מטעם המבקש, אשר סותר את אופן חישוב שיעור הריבית כפי שהוגש על ידי המשיבים, אין הצדקה ליתן רשות ערעור, ובהתאם דחה את בקשת המבקש.

...

לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן.

משהגעתי למסקנה זו, לא ראיתי לנכון להעמיק בסוגיית האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור על אף שעל פניו סבורה אני כי אין בה ממש.

לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי ליתן רשות ערעור ועל כן הבקשה נדחית.