בקשת רשות ערעור על חובות עו"ד כלפי לקוח שערך צוואה

ערעור זה, שעניינו בשומת מע"מ שהוצאה למערערת, מעורר שאלות הנוגעות למהות הייצוג בידי עורכי דין, חובות עורך דין כלפי לקוח וכלפי בית המשפט, וכן את השאלה האם רשאי עו"ד לתת שירותים משפטיים לפלונית, בעודו מייצג את פלמונית באותו סיכסוך.

עו"ד שגב מספר בחקירתו מדוע שלח את עו"ד ארליך ממשרדו לחו"ל לנסות ולהבין מה עלה בגורל צוואת 86 המקורית (דף 3 להודעה מיום 3.8.08, ש' 25-29): "אני שלחתי עו"ד שלי בשם ארליך שהקליט את העו"ד השויצרי שערך את הצוואה, וגם לעו"ד שמייצג את ארווין איזנברג קראו ארליך, והעו"ד השויצרי שחשב שהוא מדבר עם העו"ד של ארווין, סיפר שהמקור נילקח ע"י האב" מי שהעלה בזמן אמת טענה זו לפיה עו"ד ארליך נשלח בגלל זהות השמות, היה דוקא ארווין, בתצהיר שהגיש בתגובה לבקשה למתן צו ירושה.

מכל מקום, ליז עצמה מפנה למסמך האמור, מיום 16.6.16, כאל טיוטה של ההסכם הנטען בעל פה. יש להדגיש כי לאחר בוררות וינוגרד, הן בבוררות הנשיא שמגר, הן בהליך הפלילי, הן בעירעור, לא חזר עוד עו"ד שגב או מי מטעם המערערת על הטענה בדבר הסכם שלישי זה. בהמשך בוררות וינוגרד, היתייחס עו"ד וינרוט, בתצהיר שהגיש במסגרת הבוררות, לאותו נספח 12 שהגישה ליז, אותה טיוטה לפיה יתחלקו לאה ליז ואמילי בכל מה שיתקבל בחלקים שוים, כאשר עוה"ד שגב ווינרוט יחלקו יחדיו שכ"ט בשיעור 5% ממה שיתקבל בידי שלושתן.

..כמפורט בהסכם; והואיל ולאחר חתימת ההסכם התברר כי העבודה והמאמץ הנדרשים ממשרדכם רבים הרבה יותר מאלה שהיו צפויים בעת חתימת ההסכם; והואיל ולטיפולכם המשפטי התווספו פעולות והליכים לא צפויים, לרבות חקירות מצהירים בעיניין אובדן הצוואה, הליכים במסגרת בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון, טפול בעקבות פעולות שננקטו ע"י אימי ואחותי אמילי פורמן בקשר עם ההסכמים שנחתמו עימן לרבות ניהול בוררות, תביעה נגדית בעקבות הטענה החדשה של ארווין איזנברג בעיניין המניות הפנמיות, ופעולות רבות נוספות; הסכמתי בעבר בע"פ, ולמען הסדר הריני להסכים בכתב עתה, להוסיף לשכר הטירחה, כפי שהתחייבתי לשלם למשרדכם במסגרת ההסכם, כפי שיפורט להלן: סכום המינימום שיקבל משרדיכם בכל מקרה של סיום הטיפול המשפטי, בין במקרה של פס"ד בו אזכה לקבל חלק מן העזבון ו/או סכומים ו/או נכסים המגיעים לי מאימי ו/או במקרה של פשרה שאסכים לה, יהיה סך בשקלים השווה ל-3 מיליון דולר כולל מע"מ. מועד תשלום הסכום הנ"ל או כל חלק ממנו יהיה במועד בו אקבל את השיפוי בגין הוצאותי המשפטיות מאמי, והוא ישולם לי בכפוף לכך שאקבל סכום לפחות בגובה הסך הנ"ל מאימי.

...

לאור האמור לעיל אני סבורה כי לא היה מחדל חקירתי או התנהלות אחרת מצד המדינה המחייבים לשנות את מסקנתי לעיל.

בענייננו מצאנו קצת מזה וקצת מזה.

" סוף דבר לאחר ששוכנעתי כי הטיפול המשפטי של המערערת בנוגע לסכסוך הירושה במשפחת אייזנברג, ניתן לגב' ליז הרדי ז"ל, וכיון שבליז הרדי ז"ל, לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, כיון שהייתה תושבת ישראל, אני דוחה את הערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3521/11 ע"א 3615/11 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם המערערים בע"א 3521/11 והמשיבים 11 ו-14 בע"א 3615/11: 1. עו"ד **** וגנר 2. איילון חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים בע"א 3521/11 ובע"א 3615/11: 1. מזל עבדי 2. שמעון עבדי 3. אליהו עבדי 4. בתיה עבדי 5. משה עבדי 6. דבורה עבדי 7. עמיר בראל 8. רון זבולון המשיב 9 בע"א 3521/11 והמערער בע"א 3615/11 9. בנק לאומי למשכנתאות 10. פורמאלי רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל 11. פורמאלי פקיד שומה תל אביב המשיב 12 בע"א 3521/11 והמשיב 1 בע"א 3615/11 12. בנק דיסקונט בע"מ המשיב 13 בע"א 3615/11: משרד המשפטים – רשם המשכונות ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 17.03.2011 בת"א 1051/01 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' גדות בשם המערערים בע"א 3521/11 והמשיבים 11 ו-14 בע"א 3615/11: עו"ד נפתלי קפשוק בשם משיבים 1-6 בע"א 3521/11: עו"ד דוד זיסמן בשם משיב 9 בע"א 3521/11 והמערער בע"א 3615/11: עו"ד אלון מגן בשם משיב 12 בע"א 3521/11 והמשיב 1 בע"א 3615/11: עו"ד ע' רקובר; עו"ד מ' אופק ][]פסק-דין

הם ביקשו כי עו"ד וגנר יערוך עבורם חוזה מכר, לפיו בראל ירכוש מבני הזוג עבאדי את הדירה, ובקשה למתן פטור מתשלום מס שבח.

לפני שנכריע בשאלה הראשונה - האם קמה חובה ביחס למעשים אלה - נעמוד בקצרה על השיקולים המעצבים את קיומה של חובת זהירות שחב עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו.

כך למשל, ניתן להגדיר כניזוק פרטי אדם שמקבל עצה משפטית מעורך דין שלא מייצג אותו, ולפיה נותר לו עוד זמן רב להגשת ערעור על פסק דין שניתן לפני חודש במהלך מפגש חברתי (יש המפרידים גם בין שני הניזוקים שהובאו בדוגמהות לפי קיומו של ניגוד אינטרסים בין הניזוק הפרטי לבין לקוחו של עורך הדין; ראו: גלעד, גבולות האחריות, בעמ' 855-864; עניין שרמן, בעמ' 471).

דוגמה נוספת היא עורך דין שמטפל בצוואה שהשאיר לקוחו.

ודוק: כבר נפסק כי "בין שני נתבעים בתביעת נזיקין האחראים שניהם כמעוולים, אין בדרך כלל, צורך במשלוח הודעת צד שלישי... שהרי סעיף 84 לפקודת הנזיקין מסמיך את בית-המשפט לחייב כל נתבע להישתתף בתשלומיו של נתבע אחר או לשפותו; והעילה למשלוח הודעה לצד ג' נולדת רק כשהחייב בהישתתפות או בשיפוי אינו נתבע במשפט הנזיקין או חדל מלהיות נתבע" (ע"א 477/85 בוארון נ' עירית נתניה, פ"ד מב(1) 415, 423; בר"ע 92/76 לה-נסיונל חב' ישראלית לביטוח בע"מ נ' טוב, פ"ד ל(3) 305; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 444 (2009)).

...

מהי, אם כן, התועלת בדיון בשאלת התרשלותו של עו"ד וגנר כלפי בנק לאומי בנושא זה, כאשר המסקנה הסופית היא כי הוא לא חב חובת זהירות כלפי הבנק? דומה, כי התשובה לקושיה זו ברורה מאליה.

השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בחר לפתוח את הדיון בשאלת ההתרשלות והגיע למסקנה כי הוכחה התרשלות מצידו של עו"ד נחום.

נשאלת השאלה, מדוע היה צורך לקבוע כי עו"ד נחום התרשל, כאשר המסקנה אליה הגיע השופט ריבלין היא כי הוא אינו חב חובת זהירות לניזוק, והטלת אחריות עליו אינה מוצדקת והוגנת, בנסיבות העניין.

בבית המשפט העליון בר"ש 1180/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המבקש: הוועד המרכזי של לישכת עורכי הדין בישראל נ ג ד המשיב: אמנון אברהמי עו"ד בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמל"ע 9069-05-11 מיום 11.1.13 מפי השופט דרורי בשם המבקש: עו"ד ד"ר משה עליאש בשם המשיב: בעצמו ][]החלטה

עניינה של הפרשה חובותיו של עורך דין כלפי לקוח שערך צוואה והלך לעולמו.

העירעור היתקבל (עמל"ע 9069-05-11 מיום 11.1.13 מפי השופט (כתארו אז) דרורי), והמשיב זוכה מהעברות שיוחסו לו. נקבע, כי אין לעורך דין חובות אתיות כלפי הלקוח החתום על הצוואה לאחר מותו של הלקוח.

...

הכרעה לאחר העיון, ולא בלי התלבטות, החלטתי שלא להיעתר למבוקש, אך ורק כיון שאין מקום בנסיבות לגלגול דיוני נוסף, והדברים נאמרים בכפוף להערות הקצרות שלהלן במישור העקרוני, התומכות ברוח הבקשה ובית הדין המשמעתי הארצי.

בנידון דידן שקלתי אם אין מדובר בשאלה עקרונית שבשלה יש מקום לדיון בערכאה זו. ואולם, נוכח שפעת ההליכים העצומה בנושא זה, הסאגה הבלתי נלאית, הן בבתי המשפט האזרחיים והן בהליכים המשמעתיים, החלטתי שלא להיעתר לבקשה – אך לציין להיכן נוטה דעתי בבירור, גם אם איני נוטע מסמרות עד תום.

בנסיבות ובכפוף לאמור אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

ב]בית המשפט העליון[ רע"א 5058/99][ בפני: [כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערערים: [1. אילנה כספי 2. אבי גורדון המשיב: [מנחם דויטש, עו"ד ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.3.99 בתיק ע"א 4469/98 שניתן על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור, מ' גל תאריך הישיבה:]י' בסיון תש"ס (13.6.2000) בשם [המערערים]: [עו"ד סיגל כסיף בשם [המשיב]: [בעצמו פסק-דין

השופט י' אנגלרד: לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי, אשר ביטל פסק דין של בית משפט השלום.

עו"ד דויטש כתב ליורשים כי בידי מרשו צוואה שערך המנוח חודשיים לפני פטירתו, בה הוא הקדיש את הדירה לישיבה אותה מנהל השוכר.

במכתב צויין כי "אתה נושא באחריות אישית לתשלום דמי שימוש ראויים מ5.10.94- ועד מסירת הדירה בפועל לידי שולחי. הזכויות בנידון מצויות בידי שולחי (רישום בפנקס המקרקעין) כל עוד המסמך הקרוי צוואה לא קויים אתה מחזיק שלא כדין בדירה ונושא באחריות אישית לדמי שימוש ראויים". יצויין כי עו"ד דויטש לא הגיב על מכתב התראה זה. כעבור כחמשה חודשים, ביום 2.7.95, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הבקשה של ישיבת "מרכז הרב" לבטל את צו הירושה.

בעקבות הסרוב לדרישות הכספיות הגישו היורשים תביעה בבית משפט השלום בירושלים נגד השוכר ונגד עו"ד דויטש, לתשלום דמי שכירות, דמי שימוש ראויים וחובות שוטפים עבור הדירה בסך כולל של 42,856 ש"ח. לאחר הגשת התביעה הגיעו היורשים לידי הסדר עם השוכר, לפיו הוא ישלם 20,000 ש"ח לסילוק חובו, בתוספת 3,000 ש"ח הוצאות משפט.

אילו לדוגמא היה השוכר דנן, לקוחו של המערער, פונה אל [היורשים] ומודיע להם, כי למרות שמסר את המפתח לידי המערער, הוא מחזיר אליהם את ההחזקה בדירה על-פי חוזה השכירות, כמדומה שלא ניתן היה לטעון, שאין די בכך למלא אחר אקט החזרת ההחזקה בשלמותה לידיהם.

...

לאחר ששמענו השלמת טיעון, החלטנו ביום 13.6.00 לראות את הבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות.

התוצאה היא כי עו"ד דויטש חב חבות אישית בנזיקין כלפי היורשים בשל הסגת גבול בדירתם, והוא מחויב בתשלום פיצויים בשל נזק הממון שנגרם להם בצורה של דמי שימוש ראויים.

התוצאה היא כי הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל ופסק דינו של בית משפט השלום מושב על כנו, תוך כדי שינוי התקופה בגינה אחראי עו"ד דויטש לתשלום דמי שימוש, כמוסבר לעיל.

כן ישלם המשיב למערערים שכר-טירחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח והוצאות משפט על-פי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-.

מספר חודשים לאחר פטירתו של מר יגאל כהן ז"ל ולאחר שלא ניתן צו קיום צוואה ולא התברר מעמד היורשים – עוכב על ידי ההליך בהחלטה מיום 17/11/2021.

המחלוקת בקליפת אגוז פתיח והתייחסות לקשרים עיסקיים ואחרים בין הצדדים במשך למעלה משלושים שנה - בתמצית ייאמר שהנתבע היה עורך דינו של מר יגאל כהן ז"ל (התובע 1 בתביעה המקורית ובן זוגה של התובעת 1 כאן) וכן עורך דינם של התובעות 2 ו-3 שהיו בשליטתו של מר יגאל כהן ז"ל. יחסי הלקוח – עו"ד בין הצדדים וכן הקשרים בכלל, החלו אי אז בשנת 1985 והמשיכו לפחות עד שנת 2017.

בהתאם לטענת יגאל כהן ז"ל (סעיף 37 לתצהירו, כל ההדגשות במקור) – "למיטב זכרוני, במועדים הרלוואנטיים הנתבע ציין בפני כי כחלק מהליך פשיטת הרגל ומטעמים פרוצדוראליים בלבד, יש לערוך מיסמך לפיו ברגע שיפסק לו (לנתבע) שכר טירחה כבעל תפקיד – ולא כעורך דין בפרטי, קרי, במסגרת הליך פשיטת הרגל, יוכל כבעל תפקיד לקזז את שכר טירחתו כנאמן, אבל בכל מקרה לא מדובר בקיזוז כשכר טירחה כעורך דין פרטי – בשום צורה ודרך. כלומר, הכוונה היתה קזוז משכר טירחה שיקבל בכובעו כבעל תפקיד במסגרת הליך פשיטת רגל ולא בייצוג הפרטי". ובכך טען יגאל כהן ז"ל שאמנם התחייב בהסכם מיום 28/4/2008, אך אינו חייב לעמוד בהתחייבותו.

ראשית, הנושא נדון כבר במסגרת הליכי פשיטת הרגל – ור' עמדת הכונס הרישמי במסגרת הליך ערעור בתיק פשיטת הרגל - הובהר שאין כל מניעה או פסול בגביית בחוב על ידי הנתבע הכונס הרישמי היתייחס לטענות התובעים כנגד גביית חובם על ידי הנתבע.

שלישית, היתייחסות להחלטת בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי על החלטת בית המשפט המחוזי הנזכרת בסעיף 9.3 לעיל, הוגשה רשות ערעור במסגרת רע"א 1548/19, יגאל כהן נ' עו"ד דרור יהודאי (מיום 28/3/2019, הש' ע' גרוסקופף).

גם בתצהיר זה היתה אמירה כללית לפיה ידוע לרו"ח שטרסנוב שיגאל כהן ז"ל היה "אדם ישר והגון, אדם עם לב טוב ורחב, נדיב ונדבן גדול". במסגרת התצהיר, בן שש הפסקאות, נטען שבמשך שנים נעשה "יישור קו" בתום כל שנה וכי "לא סביר ולא הגיוני שנצבר חוב כה גדול בסך מאות אלפים כלפי עוה"ד יהודאי". · מעבר לכך שתצהירו של רו"ח שטרסנוב לא נתמך בשום ראיה, הרי רו"ח שטרסנוב הודה שלא ליווה את עסקי יגאל כהן ז"ל כבר משנת 2004 וכלשונו (ע"מ 43, שורות 30-33): עו"ד בר : הבנתי.

...

זאת על מנת שניתן יהיה להגיש תביעה נוספת שעניינה הוא "תביעה נזיקית ולשון הרע". אין מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.