בקשת רשות ערעור על הסרת צו איסור פרסום

בבית המשפט העליון בש"פ 1039/19 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: הוצאת עתון הארץ בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שופטת אלמונית 2. עו"ד פלונית 3. עו"ד אפרים נווה 4. משטרת ישראל 5. גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיקים ע"ח 61407-01-19 ו- 62309-01-19 שניתן ביום 4.2.2019 על ידי כבוד השופט ציון קאפח תאריך הישיבה: כ"ח באדר א התשע"ט (5.3.2019) בשם המבקשת: עו"ד טל ליבליך בשם המשיבה 1: עו"ד אופיר סטרשנוב ועו"ד מתן עמוס בשם המשיבה 2: עו"ד עדי כרמלי ועו"ד מורן נר-גאון בשם המשיב 3: פטור מהתייצבות בשם המשיבה 4: עו"ד לינור בן אוליאל ועו"ד רפ"ק עודד אררה בשם המשיבה 5: אין התייצבות ][]החלטה

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קאפח) מיום 4.2.2019, בה נדחה ערר שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מסארוה) מיום 23.1.2019, בה הורה על הארכת תוקפו של צו איסור הפירסום המתייחס לפרטי המשיבות 2-1.

בהחלטה נקבע כי הנזק העלול להגרם למשיבות כתוצאה מהסרת צו איסור הפירסום הוא בבחינת "נזק חמור". בנוסף, בית המשפט בחן את חומר הראיות שנאסף בתיק, ולשם כך ביקש מהגורם המשפטי המלווה את החקירה להציג חוות דעת בנושא, וזאת לצד הצגת חומר הראיות העדכני.

...

אילו עצרנו את הילוכנו בנקודה זו, הרי שדין הבקשה היה להידחות.

לסיכום: אינני מפחית בחומרתו של הנזק הצפוי מהפרסום, אך שורה של נימוקים מושכים במקרה דנן לכיוון הסרת איסור הפרסום, ובראשם עניין ציבורי מיוחד בשל מהות העניין ומיהות החשודה, והעובדה שחלוף הזמן והתקדמות החקירה לא הפיגו את החשדות.

לסופו של דבר, ועל רקע השיקולים המפורטים לעיל, מצאתי להבחין בין שתי המשיבות, ולקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת למשיבה 1, בשל מעמדה הציבורי כשופטת מכהנת.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.4.2019 בע"ח 2471-04-19 (השופט א' סטולר – סג"נ), בגדרה נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, לפיה נדחתה בקשת המבקשים להסיר את צו איסור הפירסום החל על חלק מן החומרים הקשורים לפרשת הרפז.

...

אשכנזי הוסיף וטען, כי בחינה פרטנית של השיחות המבוקשות מוליכה לאותה מסקנה.

סוף דבר 'המקור' באו לפנינו בשם עקרונות יסודיים וחשובים במשפטנו: קידום שיח ציבורי ביקורתי ומימוש זכות הציבור לדעת, לצד חשש מהגבלות לא מידתיות על חופש העיתונות, אשר יצננו את פעילותם של גופי התקשורת.

בנדון דידן, איזון בין הערכים המתחרים הביאני לכלל מסקנה, כי אין הצדקה לצמצם את צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל, ולפרסם את השיחות שביקשו 'המקור'.

אני מסכים אפוא עם קביעתו של חברי, השופט סולברג, כי דין הערעור מושא הבקשה לרשות ערעור להידחות.

] בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין הצבאי לערעורים (להלן: בית הדין לערעורים או בית הדין) בב"ש/96/20 מיום 13.12.2021, אשר ניתנה על ידי נשיא בית הדין, האלוף ד' פיילס, ובה נעתר בית הדין לבקשת המשיב 1 (להלן: המשיב) לפירסום פרטיו המזהים של המבקש.

כמו כן טוען המבקש כי יש מקום לקבוע אמות מידה ו"דרישות בסיס" לדיון בבקשות להסרת צוי איסור פירסום, וזאת על מנת למנוע "מצב בלתי סביר" שבו בעלי עניין יפנו לבתי המשפט שוב ושוב בבקשות להסרת צוים כאמור, ומושא הצוו יידרש להעמיד עצמו לבדיקות "ללא כל מיגבלה, וללא כל חזוק ראייתי בסיסי". לצד זאת טוען המבקש כי אף שסוגיית איסור הפירסום נדונה בעבר בבית הדין הצבאי המחוזי וכן בבית הדין לערעורים, בקשתו של המשיב לפירסום פרטיו המזהים הוגשה לבית הדין לערעורים "כערכאה ראשונה". לפיכך סבור המבקש כי בית הדין לערעורים דן בבקשה "כערכאה דיונית", והלכה למעשה "אין המדובר בהחלטה שניתנה על ידי ערכאת ערעור. שכן, ערעור על החלטתו של בית הדין הצבאי המחוזי, בשאלת איסור הפירסום, מעולם לא הוגש ומעולם לא נדון" (פסקות 29 ו-31 לבקשה).

...

דין הבקשה להידחות על הסף.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם טענותיו של המבקש, אשר ציין כי "אין המדובר בהחלטה שניתנה על ידי ערכאת ערעור" אלא בהחלטה שניתנה על ידי בית הדין "כערכאה דיונית". אם כן, משאין מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור, הסוגיה אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט העליון ולא היה מקום להגשת הבקשה שלפניי.

השאלה האם וכיצד יש ביכולתו של המבקש להעלות השגות על החלטת בית הדין מיום 13.12.2021, חורגת מגדרי ההליך שלפניי ולא ראיתי מקום להידרש לה. אשר על כן, הבקשה נדחית על הסף, ומשכך מתייתר הצורך להכריע בבקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין.

בבית המשפט העליון רע"א 7567/19 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. צעד קדימה, העצומה לחינוך וישקום באמצעות גישת החינוך 2. הראל חברה לביטוח 3. איילון חברה לביטוח בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"א 023736-05-19 שניתן ביום 23.10.2019 על ידי כבוד השופטים ש' דברת, א' ואגו וי' דנינו, ובקשה להסרת צו איסור פירסום בשם המבקש: עו"ד יגאל זנדר ][]החלטה

...

ממילא, אין מקום להידרש לטענות העקרוניות שהושמעו בהקשר זה. ולבסוף, הגם שאינני מקל ראש בקשייו של המבקש, אין מקום להיעתר לבקשתו כי עניינו יוכרע על פי מידת הרחמים בלבד.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור מתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקסד"א. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

הבקשה להסרת צו איסור הפרסום נדחית אף היא, הואיל ולפי סעיף 70ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 היה על המבקש להגישה לבית המשפט שנתן את הצו, ובענייננו – בית משפט השלום בבאר שבע.

בבית המשפט העליון רע"פ 3304/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: חברת החדשות הישראלית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט י' שפסר) בעבא"פ 54603-03-24 שניתנה ביום 08.04.2024 תאריך הישיבה: י"ח בסיון התשפ"ד (24.06.2024) בשם המבקשת: עו"ד ישגב נקדימון; עו"ד דקלה בירן; עו"ד נוי הדר בשם משיב 1: עו"ד ציון אמיר; עו"ד ניר לזר בשם משיבה 2: עו"ד עדי שגב; עו"ד חלי אמיתי-גרינשטיין ][]פסק-דין

אלא מאי, שביום 19.02.2024, הגישה המבקשת, חדשות ערוץ 12 (להלן: חברת החדשות או המבקשת), בקשה להסיר את צו איסור הפירסום האמור, זאת לצורך שידור תחקיר בעיניינה של הפרשה.

בתוך כך, המשיב סבור כי משמעותה של העתרות לבקשת רשות העירעור תהא, הלכה למעשה, "הפיכת כל הליך בנוגע לאיסור פירסום לגלגול שלישי בזכות", זאת משום שמטבעם של הליכים אלה, כרוכים הם בזכותו של הציבור לדעת.

יודגש, כי לא אחת פסקנו כי כלל זה כוחו יפה אף כאשר הבקשה למתן רשות ערעור נוגעת לצוו איסור פירסום (שם, בפיסקה 36; בש"פ 5257/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.09.2022), והאסמכתאות הרבות שם).

...

בהתאם לזאת, סבורני גם כי שגה בית משפט קמא באופן ביצוע מלאכת האיזון שבין הנזק שעלול להיגרם למשיב ולקרוביו מהפרסום ובין העניין הציבורי שכרוך בו; זאת, בפרט, נוכח גישת הפסיקה לפיה החריג שבסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט – מפורש על דרך הצמצום.

סוף דבר נוכח כל האמור, הערעור מתקבל בזאת, במובן זה שהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 17.03.2024 תושב על כנה, וצו איסור הפרסום שניתן בהחלטת בית משפט קמא – יבוטל.

יחד עם זאת, החלטתי זו תיכנס לתוקפה רק מקץ שבעה ימים מהיום, וכך רק החל מיום 07.07.2024 שמו של החשוד וכן פרטים מזהים אודותיו יהיו מותרים בפרסום.