כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על היתר להגשת תביעה לפי סעיף 122 לחוק הירושה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בפני בקשה רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כבוד השופט ג'מיל נסאר) מיום 24.11.15 בת.א. 36811-10-12, לפיה התיר למשיב להגיש תביעה לפי סעיף 122 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 (להלן "חוק הירושה").
...
בכתב התביעה נאמר כי תביעת העזבון מוגשת "באמצעות בנה גאנם עזאם". בכתב ההגנה טענו המבקשים בפתח הדברים כי "בלא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, התובע אינו אישיות משפטית, כשרה לתבוע, ודין התביעה להידחות על הסף. כתב הגנה זה מוגש מטעמי זהירות בלבד". בישיבת יום 2.11.15 חזרה ב"כ המבקשים על טענה זו. ב"כ המשיב טען בתגובה כי עדיין אין צו ירושה וכי הוא מבקש מבית המשפט להתיר לתובע אישור לחתום בשם כל היורשים, בהתאם להוראות סעיף 122(ב) לחוק הירושה.
בהחלטה מיום 24.11.15, לאחר שב"כ הצדדים הגישו טיעונים בענין, החליט בימ"ש קמא כי: "עיינתי שנית בטענות ונחה דעתי ליתן רשות לבן המנוח, גאנם עזאת, לנהל את התביעה בהתאם לסעיף 122(ב) לחוק הירושה". החלטה זו היא נשוא הבקשה בפני.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי ליתן למבקשים רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.
אשר על כן אני מקבלת את הערעור ומבטלת את החלטת בימ"ש קמא מיום 24.11.15 בת.א. 36811-10-12.
המבקש/המערער ישלם למשיבים, באמצעות בא כוחם, שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ ומע"מ. התיק יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שיקבע את המשך הדיון בפניו, בשים לב לאמור בפסק הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת אילה גזית) מיום 3/1/2021 בת.א. 51539-03-20.
תקנה 124 לתקנות הישנות קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה; לא קיים בעל הדין את הצוו, יחולו הוראות תקנה 122, בשינויים המחוייבים". נידרשתי פעם נוספת לתיק קמא ברע"א 33471-12-20 שהוגשה הפעם על ידי המשיבים – הנתבעים על החלטה ולפיה נדחתה בקשתם לסילוק התביעה על הסף בשל היתיישנות.
המשיבים בתשובתם לבקשת רשות העירעור מבקשים לדחותה מהטעמים המרכזיים הבאים: א) הבקשה הוגשה באיחור כיוון שבאופן מהותי ההחלטות מיום 15/7/20 ו- 23/7/20 ניתנו בבקשה מכוח תקנה 124 לתקנות הישנות.
מומחה מטעם המבקשים לא יוכל להשלים חוות דעתו בעיניין המרתף ככל שלא יורשה לו להכנס למרתף.
...
אינני מקבלת טענה זו. הבקשה היא לבדיקת מרתף.
על כן, יש להיעתר לבקשת המבקשים ולאפשר למומחה מטעמם להיכנס למרתף, לבדוק אותו ולהשלים את חוות דעתו.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בתאריך 21.01.2016 המערער הגיש בתגובה "בקשה לעיכוב מתן צו קיום צוואה". כב' הרשמת העבירה את הדיון בבקשה הנ"ל לבית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה, בהתאם לסעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה).
המערער הגיש גם בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנ"ל (בע"מ 5279/16, שנידון בפני כב' השופטים: ע' פוגלמן, צ' זילברטל ו-מ' מזוז).
בתאריך 28.03.2017 סגנית הממונה על המירשם דחתה את בקשות המערער, תוך שקבעה, בין היתר, כי ההכרעה בשאלה האם הצוואות הן הדדיות תדון בפני בית המשפט המחוזי, בהליך התלוי ועומד בפניו (עמ"ש 28871-06-16 הנ"ל).
כמו כן, סגנית הממונה על המירשם ציינה בהחלטתה הנ"ל כי ניתן לערער על החלטתה לפי סעיף 122 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין).
לאחר שהגיש כתב תביעה מתוקן בתאריך 22.05.2018 (מבלי שניתנה לו רשות לעשות כן), המערער ביקש גם: סעד הצהרתי לפיו צוואות הוריו הן הדדיות; סעד הצהרתי לפיו עומדת לו זכות ערעור על החלטת סגנית הממונה על המירשם וסעד הצהרתי לפיו יש לו זכות לתשובה על מה שקבעה הרשמת לעינייני ירושה בחיפה, בהחלטתה להעביר את התיק לבית משפט לעינייני מישפחה בחדרה.
...
באשר לטענת המערער לכך שעמדה לו זכות תשובה בגין החלטת הרשמת לענייני ירושה – לטענה זו אין אחיזה בדין הקיים, שכן אין לבעלי דין זכות קנויה להשיב להחלטות של גורמים שיפוטיים, או מעין-שיפוטיים, ועל כן צדק בית המשפט המחוזי הנכבד בכך שלא נעתר לסעד מבוקש זה. גם טענת המערער על כך שמוקנית לו זכות ערעור על החלטת סגנית הממונה על המרשם – דינה להידחות.
מכאן שניתנה למערער הזדמנות להתייחס לעניין ההוצאות בכתב התשובה שהגיש בתאריך 20.08.2018 לבית המשפט קמא, והוא בחר שלא לעשות כן. נוכח כל האמור – גם טענת המערער ביחס לסוגיית ההוצאות נדחית בנסיבות.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי הערעור ידחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובע ושלמה לוי כלל לא הודיעו לחברה על העיסקה ולא ביקשו את אישור המנהלים למכר המניות ואישור כזה לא ניתן.
לטענת התובע, ניתן לבחון את מעמדו של המבקש כבעל מניות במסגרת ההליך עצמו ואין צורך להדרש להליך נפרד לצורך כך. התובע מפנה לפסקי דין שלשיטתו תומכים בבקשתו ובכלל זאת בש"א 10229/05 (מחוזי חיפה) פריצקר נ' פיליפ (פורסם במאגרים), לרע"א 10301/06 פריצקר נ' פיליפ ואח' (פורסם במאגרים) במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו ולה"פ (ת"א) 914/08 גארד קיו אל בע"מ נ' שריזלי אווה (פורסם במאגרים).
הנתבעים טוענים כי הסעד שהתובע מבקש במסגרת ההודעה שהוגשה על ידו, סעד לפיו יורה בית המשפט על רשומו של התובע כבעל מניות במירשם בעלי המניות כבעל מניות, איננו נכלל במסגרת הסעדים שנתבעו בתובענה.
תביעה לפי סעיף 191 יכול להגיש רק מי שהנו "בעל מניות" בחברה.
יורשיו של מר שמואל לוי כלל לא צורפו על ידי התובע כצד לתובענה שבפני.
...
אני מקבלת את טענת הנתבעים כי, ככלל, אין לפסוק סעד שלא נתבע בכתב התביעה.
לנוכח האמור, אני סבורה כי ככל שהתובע מבקש לתבוע רישום המניות על שמו, שעה שלכאורה המניות רשומות במרשם בעלי המניות על שמו של שלמה לוי המנוח, עליו לנקוט בהליך המתאים, כנגד כל הצדדים הדרושים לבירור טענותיו.
לנוכח האמור, אני מורה על מחיקת התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט י' עמית: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת צ' גרדשטיין) בת"א 16681-05-22, בגדרה נדחתה בקשה לצרוף תובעים להליך.
בספטמבר 2021 הוגשה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) מטעם המשיב 1, בנו של המנוח מנישואיו הראשונים (להלן: המשיב) ואימו של המשיב, גרושתו של המנוח.
בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, בין היתר, כי התביעה שהוגשה לבית משפט השלום קדמה לתביעה שבפניו והיא מיתנהלת פרק זמן לא מבוטל; כי אין להתיר עקיפה של הוראות הנוגעות לצרוף ואיחוד תביעות בדרך של בקשה לצרוף תובעים; כי ניתן יהיה לברר את השאלות העובדתיות המשותפות לשני ההליכים באמצעות הבאת ראיות; כי אי צירוף המשיב ואימו כתובעים לא ימנע מבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בתובענה; וכי העתרות לבקשה כה חריגה צריכה להיות במקרים נדירים, אם בכלל.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות העירעור שלפניי, בגדרה עותרת המבקשת להורות על צירוף המשיב ואימו כתובעים נוספים בתביעת המשיבים המתנהלת בפני בית המשפט המחוזי, ולחלופין, להורות על הקפאת הדיון בתביעה בבית משפט השלום עד לסיום ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.
כבר בהיבט זה, צרופו של המשיב לתביעת המשיבים נראה מוצדק לנוכח סעיף 122(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מכוחו נפסק כי תביעה בשם עזבון צריכה להיות מוגשת על ידי כל היורשים או בהסכמתם (רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון, פסקה 8 (28.05.2012); ע"א 3024/10 ויינר נ' מויאל, פסקה 21 (‏2.4.2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 217-216 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).
...
מכוח סמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
לאחר בחינת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
סוף דבר, שדין הערעור להתקבל, והמשיב ואמו יצורפו להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו