בקשת רשות ערעור על היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל-אביב - יפו (כב' סג"נ השופט טל חבקין) בת"א 51406-10-19 מיום 29.11.21 לפיה נדחתה בקשת המבקשת – נתבעת 2 לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן ביום 3.11.19 מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

נטען כי ההמצאה שבוצעה אינה תואמת את תנאי ההיתר שניתן לתובעת ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין לעניין המצאת כתבי בית דין אל מחוץ לתחום השיפוט.

מטרת בימ"ש קמא הייתה לתת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט נגד המבקשת, זאת ללא כל צידוק, בהיתעלם מהטעמים כבדי המשקל שהמבקשת הציגה ובהתעלם מדרישות הדין.

...

עילת המצאה ועילת תביעה: המבקשת אינה טוענת לגופו של עניין בנוגע להתקיימות התנאים בתקנה 500 (10) לתקסד"א. טענתה מתמצית בכך שלגישתה, מדובר בסעיף סל שיש להימנע משימוש בו. דין הטענה להידחות.

בימ"ש קמא פירט את הזיקות השונות, ציין כי הסכסוך מגלה זיקות לכאן ולכאן, והגיע למסקנה שמרב הזיקות והציפייה הסבירה של הצדדים מטים את הכף לברר את הסכסוך בישראל ואין לומר כי מרב הזיקות נוטות לפלורידה (כטענת המבקשת).

ניתנו תצהירים של השליחים עצמם (עובדי חסרת המסירות) שביצעו בעצמם את המסירות, ועל כן בימ"ש קמא קבע כי ההצהרה של בריאן "אינה מעלה ואינה מורידה". לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

בבית המשפט העליון רע"א 3555/20 - א' לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. DONNA ITALIA AUSTRALIA PTY LTD 2. יורם כהן 3. אלון ידין נ ג ד המשיבה: DONNA ITALIA (INTERNATIONAL) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 15.3.2020 בהפ"ב 32452-04-19 בשם המבקשים: עו"ד יריב שפרונג ][]החלטה

בסופו של דבר לא החלו הצדדים בהליכי בוררות וביום 15.4.2019 פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעדים זמניים ובקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום.

בהמשך, ביום 21.6.2019 הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה למינוי בורר, וביום 10.10.2019 הגישה המבקשת בקשה שכותרתה "בקשה לדחייה על הסף של הבקשה למינוי בורר (המהוה גם תגובה לבקשה למינוי בורר)". במסגרת בקשה זו נטען בין היתר "...שעל פי הוראות החוק האוסטרלי החל על כל הסכם זיכיון בתחום אוסטרליה, תניית הבוררות הכלולה בהסכם הזיכיון בין הצדדים, בטלה מעיקרה, באשר היא נוגדת איסור קוגניטי בדין האוסטרלי לכלול בהסכמי זכיון המבוצעים באוסטרליה תנייה המחייבת את הזכיין לנהל היתדיינות משפטית עם מעניק הזכיון מחוץ לאוסטרליה (דהיינו הדין האוסטרלי אוסר על הכללת תניית שיפוט זרה בהסכמי זכיון)". לבקשה צורפה חוות דעת של מר מארק דילמן כמומחה לדין האוסטרלי, בה חיווה דעתו כי בהתאם לדין האוסטרלי אין לכלול בהסכם זיכיון הוראה המחייבת קיום הליכים בכל תחום שיפוט מחוץ לאוסטרליה, וכי בתי המשפט באוסטרליה לא יכירו בפסק בורר ישראלי או בהחלטה שיפוטית ישראלית בנוגע למחלוקת הנוגעת להסכם, כיוון שסעיף סמכות השיפוט בו אינו אכיף.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה.

ראשית, ולטעמי אף עיקר, סבורני כי המבקשת מושתקת מלטעון טענות ביחס לתוקפה של תניית הבוררות ותחולתו של הדין הישראלי על ההסכם בין הצדדים.

הבקשה נדחית אפוא.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סליש) בת"א 29715-07-17 מיום 22.10.2019, בו התקבלה בקשת משיבה 1 (להלן: המשיבה) לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות מכוח סעיפים 5 ו-6 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) ולביטול היתר המצאה מחוץ לתחום.

עוד טענה המשיבה כי דין היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום להתבטל, שכן המבקשת לא עמדה במבחנים ובתנאים ההכרחיים לקבלת היתר המצאה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כמו גם הוכחת קיומה של עילת תביעה טובה וראויה לדיון.

מעבר לכך מעלה המבקשת מספר סוגיות שהיא רואה אותן כעקרוניות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המצדיקות מתן רשות ערעור לשיטתה: "האם תניית בוררות זרה המופיעה במסמך הזמנת מוצר ספציפי (ו/או בחשבונית) חלה על כל סיכסוך שנתגלע בין צדדים לגבי מערכת היחסים ההסכמית הכללית שהתגבשה ביניהם, הגם שאותו סיכסוך לא נוגע ו/או קשור לאותה הזמנה ספציפית ו/או לאספקת המוצר הספציפי?"; "קביעת פרמטרים לבחינת הסכמה למסירת כל סיכסוך שנתגלע בין צדדים לבוררות, כאשר היא אינה מפורשת ו/או מדעת"; "סוגיית הגבלת זכותו של הטוען להפרת זכות ו/או ביצוע עוולה לפי דיני הקניין הרוחני (ו/או הדינים הנלווים אליהם) להגיש תביעה נגד הצד המפר ו/או המעוול לערכאה השיפוטית המתאימה בישראל"; "קביעת פרמטרים לבחינת סוגיית היות מדינת ישראל פורום נאות או לא נאות לידון בתביעה בעידן הגלובלי כנגד חברה בינלאומית שעסקיה חובקי עולם, לרבות בישראל". מעבר לכך, כנהוג, טענה המבקשת כי נגרם לה עוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.

...

נוכח המסקנה שהתנאים הכלליים מהווים חלק מההסכמות החוזיות בין הצדדים, נבחנה תניית הבוררות שהופיעה בהם ונקבע כי מדובר בתניית בוררות רחבה ומקיפה, המתייחסת לכל מחלוקת או סכסוך בין הצדדים, ביחס לחוזה או להפרתו, על ידי מי מהם.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.12.2021 (השופט ר' חיימוביץ) ב-ת"צ 10812-11-14, במסגרתה נדחתה עתירת המבקשת לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום שניתן למשיבים 1 ו-2 בהליך ייצוגי שהוגש נגדה.

למען שלמות הדיון אביא את נוסחה של תקנה 501 במלואה: בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט (א) לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנימצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.

...

בהמשך המשיבים פעלו לאתר מסלולי המצאה חלופיים והגיעו בסופו של דבר להסדר דיוני עם LG, שעל בסיסו הגישו בקשה חדשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום, הפעם מכוח תקנה 500(10) לתקנות הישנות.

סוף דבר לנוכח האמור ובשים לב לפעולות שנעשו על ידי המשיבים לאורך ההליך, כמו גם הקשיים הכרוכים בהליך ההמצאה להיטאצ'י, אני סבורה כי גם אם אמנם היה שיהוי בהמצאת כתבי הטענות לחברה, אין בו כדי להצדיק את ביטול היתר ההמצאה שניתן.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ארז שני, בתמ"ש 36604-04-16), מיום 14.4.2022, במסגרתה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש לבצע כל דיספוזיציה בכל נכס וזכות שוות כסף, בארץ ובחו"ל .

ביום 22.3.2022 ניתן על-ידי כב' השופט שילה פסק-דין במסגרתו קיבל את בקשת רשות העירעור ואת העירעור לגופו; קבע כי לא בוצעה למבקש מסירה כדין של התביעה; קבע כי לצורך קניית סמכותו של בית המשפט בתביעה שלפניו נגד המבקש על המשיבה היה להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום; וביטל את פסק-דינו של ביהמ"ש קמא עקב העדר סמכות בינלאומית.

"כידוע, סמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל נקנית באמצעות המצאת כתבי טענות לידי הנתבע... כאשר הנתבע הזר אינו נמצא פיזית בארץ, הדרך להמצאת כתבי טענות לידיו היא בקבלת היתר המצאה מבית המשפט בישראל אל מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500...הדרישה לקבל היתר המצאה כאשר הנתבע הזר נמצא מחוץ לשטח המדינה היא דרישה מהותית. היא נובעת מההבנה שקניית סמכות בינלאומית במצב דברים זה אינו מהלך מובן מאליו שכן יש בו משום הרחבת "ירעת השיפוט" הריבונית אל מעבר לטריטוריה של המדינה" (רע"א 8204/16 סיגלית נאורי גלמור נ' אריה בר לב (24.6.18).

הראייה לכך היא שבפתח בקשתה להיתר המצאה מחוץ לתחום שאותה הגישה לביהמ"ש קמא ביום 6.4.2022 ציינה כי "בקשה זו מוגשת לשם הזהירות, ועל יסוד פסה"ד של בית המשפט המחוזי שבערעור (רמ"ש 18012-02-22 מיום 22.3.2022) כי נידרשת המצאה מחוץ לתחום השיפוט. יצויין כי המבקשת שוקלת הגשת בר"ע לבית המשפט העליון, עם זאת, וכל עוד פסק הדין של בית המשפט המחוזי עומד על כנו, הרי יש צורך בהיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט" (ס' 1 לבקשה.

...

משאין חולק כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק-דינו של כב' השופט שילה מיום 22.3.22 ומשביהמ"ש קמא נעתר לבקשת המבקשת ונתן בידה ביום 6.4.2022 היתר המצאה, נשאלת השאלה מכוח מה רכש ביהמ"ש קמא סמכות בינלאומית בדיון שהתקיים שבוע לאחר מכן, ביום 14.4.22? בתשובתה לבקשת רשות הערעור מסבירה המשיבה, כי עוד טרם שהתקיים הדיון וטרם שניתן צו המניעה ניתן על-ידי ביהמ"ש קמא היתר ההמצאה (כאמור, ביום 6.4.2022) וכי המבקש ידע על הדיון שנקבע ובחר שלא להתייצב לדיון (ס' 19 לתשובה).

בנסיבות אלו, מקובלים עליי דבריה של חברתי השופטת אסתר נחליאלי-חיאט בת"א 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft ( פורסם בנבו, 21.6.2011): "החלת 'כלל הידיעה' ככלי לקניית סמכות בניגוד לפרוצדורה שנקבעה בתקנות סדר הדין אינה נכונה כלל ועיקר ואני סבורה כי טעות היא. כאמור, קניית סמכות בינלאומית היא שאלה מהותית ואין מקום לקבוע כי הסמכות הזו נקנית באמצעות 'כלל הידיעה' (כך פסקה 7 לפס"ד קווי אשראי; פסקה 15 לת"א (מחוזי נצ') 656/07 בש"א 2897/07 בורקס נ' Moriah United Corporation (לא פורסם [פורסם בנבו]  2.3.2008); פסקה 17 לבר"ע 850/09 שרייבר נ' בן יצחק (לא פורסם [פורסם בנבו]  17.5.2009)) [בהתייחס להמצאה לשטחים המוחזקים הרי, שלכאורה, הדין יהיה שונה, כך לאור מה שנקבע בפסיקה בהתייחס לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל 1969].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני סבור כי אין מנוס מלקבל את הבקשה ואת הערעור לגופו ולקבוע כי החלטת ביהמ"ש קמא מיום 14.4.22 ( לרבות הפסיקתא שנחתמה מכוחה באותו היום) מבוטלת שעה שניתנה טרם רכש ביהמ"ש קמא סמכות בין-לאומית על המבקש.