בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בדחיית ביטול הגבלת רישיון נהיגה

ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אופיר בן יוסף כפרי, מיום 31/05/2021, בתיק הוצל"פ מספר 10-05127-8-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

זאת ביתר שאת, עת כב' הרשמת המלומדת נימקה מסקנותיה בזו הלשון: "מכל מקום, ולענייננו, ולאור עמדת הזוכה כמפורט לעיל לעניין עצם הפריסה, נתתי משקל לא מבוטל, וכפי שיפורט בהמשך ביחס לתנאים להסרת הגבלת הרישיון בתיק, לטענות הזוכה שאינן עומדות במחלוקת למעשה, בדבר נסיבות יצירת החוב, העידר תשלומים כלשהם לאורך השנים על חשבון החוב בתיק, גובה החוב בתיק והתנהלות החייב, אשר ראה להגיש בקשה למתן צו תשלומים, רק עת פקע רישיון הנהיגה שלו. עם זאת, אין מנוס בעיניינו של החייב, מליתן משקל משמעותי מנגד למצבו הכלכלי כפי שעלה מחקירת היכולת. מדובר בחייב שאינו צעיר בן 64, הסובל ממצב בריאותי לא תקין, ללא תמיכה משפחתית כלשהיא, וללא נכסים כלשהם שניתן להפרע מהם. עוד יצוין כי נוכחתי שהחייב על פניו פועל למיצוי פוטנציאל הישתכרותו ביחס לדרגת אי הכושר שנקבעה לו כיום. עם זאת, תו התשלומים שנקבע לוקח בחשבון את הצהרות החייב עצמו, כי עם ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, יהיה ביכולתו להגדיל הכנסותיו". סוף דבר, דין בקשת רשות העירעור להדחות.

...

מכוח סמכותי על-פי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ולאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה וצרופיה, ולאחר שעיינתי בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, נשוא הבקשה, סבורני כי הבקשה אינה מצריכה תשובה, ודינה דחייה מיד.

בנסיבות אלה, יש ליתן משקל להתנהלות החייב עד היום, ואין מקום להיעתר לבקשה ללא הגשמת תכלית ההגבלה – קרי גבייה.

בנסיבותיו של המבקש כאן, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה עד לקיום התנאים שנקבעו בהחלטת כב' הרשמת, הינה סבירה ובדין יסודה.

זאת ביתר שאת, עת כב' הרשמת המלומדת נימקה מסקנותיה בזו הלשון: "מכל מקום, ולענייננו, ולאור עמדת הזוכה כמפורט לעיל לעניין עצם הפריסה, נתתי משקל לא מבוטל, וכפי שיפורט בהמשך ביחס לתנאים להסרת הגבלת הרישיון בתיק, לטענות הזוכה שאינן עומדות במחלוקת למעשה, בדבר נסיבות יצירת החוב, העדר תשלומים כלשהם לאורך השנים על חשבון החוב בתיק, גובה החוב בתיק והתנהלות החייב, אשר ראה להגיש בקשה למתן צו תשלומים, רק עת פקע רישיון הנהיגה שלו. עם זאת, אין מנוס בעניינו של החייב, מליתן משקל משמעותי מנגד למצבו הכלכלי כפי שעלה מחקירת היכולת. מדובר בחייב שאינו צעיר בן 64, הסובל ממצב בריאותי לא תקין, ללא תמיכה משפחתית כלשהי, וללא נכסים כלשהם שניתן להיפרע מהם. עוד יצוין כי נוכחתי שהחייב על פניו פועל למיצוי פוטנציאל השתכרותו ביחס לדרגת אי הכושר שנקבעה לו כיום. עם זאת, תו התשלומים שנקבע לוקח בחשבון את הצהרות החייב עצמו, כי עם ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, יהיה ביכולתו להגדיל הכנסותיו". סוף דבר, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת מ' ברטהולץ, מיום 23.10.19, אשר במסגרתה דחתה את בקשת המבקשת לביטול ההגבלות שהוטלו עליה בתיק ההוצאה לפועל שמנהל נגדה המשיב.

חריג אחד לעניין זה קבעה כב' הרשמת לעניין הגבלת רישיון הנהיגה, אשר לגביה נקבע כי זו תבוטל לאחר הפקדת סכום מסוים (שהמבקשת הפקידה בהמשך, לטענתה – בעזרת הוריה).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בנסיבות שבהן מדובר בתיק שמתנהל מזה כעשר שנים ללא גבייה משמעותית, ובחוב שמגיע למאות אלפי שקלים, נראה לי כי הקביעה שלפיה ניתן לחדש את הבקשה לביטול הגבלות בחלוף שישה חודשים, היא אכן קביעה סבירה.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, גב' אביגיל סלע הקש, מיום 26/6/18 שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 519563-06-16 לפיה הותנה ביטול עיכוב יציאתו של המבקש מהארץ ובטול ההגבלה שהוטלה על דרכונו בתשלום סך של 10,000 ₪ על חשבון החוב בתיק האיחוד, סילוק כל הפיגורים והמצאת ערבות של שני ערבים העונים על התנאים שנקבעו בהחלטה.

טיעון זה נשען על הוראת תקנה 22 (ד) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם – 1979 אשר בהתאם לרישא שלה "לא יהיה תוקף לצוו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו...". לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשמת, לא מצאתי עילה להתערב בה והנני מורה מכוח סמכותי בתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל על דחיית בקשת רשות העירעור, ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיבים.

ב"כ המבקש מפנה להחלטתי ברע"צ 62486-01-18 ומבקש להחיל למעשה את אשר נקבע שם על המקרה כאן, אם כי אותו מקרה עסק בבטול הגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה של החייב, לאחר שהוכרז כמשתמט מחובות, בעוד ההגבלה נשוא ענייננו מקורה בהכרזה על החייב כמוגבל באמצעים.

...

טיעון זה נשען על הוראת תקנה 22 (ד) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם – 1979 אשר בהתאם לרישא שלה "לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו...". לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשמת, לא מצאתי עילה להתערב בה והנני מורה מכוח סמכותי בתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל על דחיית בקשת רשות הערעור, ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיבים.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה.

לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל (הגב' אביגיל סלע הקש) מיום 17/10/18, בתיק הוצל"פ 523721-11-1, האחת דוחה בקשתו של המבקש לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו הנחוץ לו לצרכי עבודתו ואילו האחרת דוחה את בקשת המבקש לקבוע כי סכומים אשר עוקלו ממשכורתו, יזקפו על חשבון התשלום החודשי הקבוע למבקש בתיק ההוצאה לפועל.

...

בהתאם, אני מקבלת את בקשת המבקש למתן רשות לערער על שתי ההחלטות נושא בקשתו של המבקש, דנה בבקשה כבערעור ומקבלת אותו באופן ששתי הבקשות יושבו לדיון לפני רשמת ההוצאה לפועל, כך שתינתן בהן החלטה מנומקת כפי שפורט לעיל.

סוף דבר, בקשת המבקש מתקבלת.

המזכירות תעביר החלטתי ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, ליישום בתיק ההוצאה לפועל הרלבנטי.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשם ההוצאה לפועל בבית שאן, מר שאדי ג'ובראן, בתיקי ההוצל"פ 11-00897-08-4 ו- 11-00390-099, אשר ניתנו בבקשות המבקשת לביטול ההגבלה אשר הוטלה עליה מלחדש רישיון נהיגה (להלן: "הבקשה").

ברם, בקשותיה לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה אשר הוגשו בתיקי ההוצל"פ בבית שאן נדחו על ידי כבוד הרשם בהחלטות מושא ההליך דנן בימים 21.2.16 ו- 20.3.16 (להלן: "ההחלטות").

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, לרבות החלטות כבוד הרשם, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, ומורה למבקשת לפעול בהתאם להחלטות כבוד הרשם.

סוף דבר: לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לרשות ערעור.