בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בדבר ביטול הגבלת רישיון נהיגה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, גב' מ. ברטהולץ, שניתנה ביום 8.1.18, במסגרת תיק איחוד מס' 502277-06-17 המתנהל בלישכת ההוצל"פ בעכו.

בחודש דצמבר הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 21.6.17 ובהחלטתה מיום 8.1.18, היא ההחלטה העומדת בבסיס בקשת רשות העירעור, קבעה כב' הרשמת כי על החייב לעמוד בתשלום סכום חד פעמי בסך של 7,500 ₪ לביטול ההגבלה.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

מנגד יש לזכור כי אי עמידה בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד יכולה להביא בעתיד לפיזור תיק האיחוד ולחידוש ההגבלה על רישיון הנהיגה מכוח סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ. על כן, מאחר ועפ"י ההחלטה הראשונה, עליה לא הלין המבקש, נקבע כי תקופה של שנה הנה תקופת הזמן בה תבחן עמידתו בתשלומים חודשיים, אני מורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת מיום 8.1.18 ועל ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, זאת בכפוף לכך שהמבקש עומד עד היום (עד וכולל חודש מרץ) בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד וכנגד הקדמת התשלומים החודשיים עבור החודשים אפריל ועד יוני (כולל).

...

כשלעצמי, אני סבורה שקיימת חשיבות לעצם העמידה של החייב בתשלומים החודשיים באופן סדיר ולא רק לגובה הסכום המשולם עקב עמידה זו ואולם רציונאל זה אינו בא על סיפוקו עם התנאת הביטול של ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת.

מנגד יש לזכור כי אי עמידה בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד יכולה להביא בעתיד לפיזור תיק האיחוד ולחידוש ההגבלה על רישיון הנהיגה מכוח סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ. על כן, מאחר ועפ"י ההחלטה הראשונה, עליה לא הלין המבקש, נקבע כי תקופה של שנה הינה תקופת הזמן בה תיבחן עמידתו בתשלומים חודשיים, אני מורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת מיום 8.1.18 ועל ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, זאת בכפוף לכך שהמבקש עומד עד היום (עד וכולל חודש מרץ) בתשלומים החודשיים בתיק האיחוד וכנגד הקדמת התשלומים החודשיים עבור החודשים אפריל ועד יוני (כולל).

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת מ' ברטהולץ, מיום 23.10.19, אשר במסגרתה דחתה את בקשת המבקשת לביטול ההגבלות שהוטלו עליה בתיק ההוצאה לפועל שמנהל נגדה המשיב.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

חריג אחד לעניין זה קבעה כב' הרשמת לעניין הגבלת רישיון הנהיגה, אשר לגביה נקבע כי זו תבוטל לאחר הפקדת סכום מסוים (שהמבקשת הפקידה בהמשך, לטענתה – בעזרת הוריה).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בנסיבות שבהן מדובר בתיק שמתנהל מזה כעשר שנים ללא גבייה משמעותית, ובחוב שמגיע למאות אלפי שקלים, נראה לי כי הקביעה שלפיה ניתן לחדש את הבקשה לביטול הגבלות בחלוף שישה חודשים, היא אכן קביעה סבירה.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, גב' אביגיל סלע הקש, מיום 26/6/18 שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 519563-06-16 לפיה הותנה ביטול עיכוב יציאתו של המבקש מהארץ ובטול ההגבלה שהוטלה על דרכונו בתשלום סך של 10,000 ₪ על חשבון החוב בתיק האיחוד, סילוק כל הפיגורים והמצאת ערבות של שני ערבים העונים על התנאים שנקבעו בהחלטה.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

ב"כ המבקש מפנה להחלטתי ברע"צ 62486-01-18 ומבקש להחיל למעשה את אשר נקבע שם על המקרה כאן, אם כי אותו מקרה עסק בבטול הגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה של החייב, לאחר שהוכרז כמשתמט מחובות, בעוד ההגבלה נשוא ענייננו מקורה בהכרזה על החייב כמוגבל באמצעים.

...

טיעון זה נשען על הוראת תקנה 22 (ד) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם – 1979 אשר בהתאם לרישא שלה "לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו...". לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשמת, לא מצאתי עילה להתערב בה והנני מורה מכוח סמכותי בתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל על דחיית בקשת רשות הערעור, ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיבים.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, מיום 26.4.18, בתיק הוצל"פ מספר 10-08220-97-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

לא מצאתי כל בסיס, בחוק או בפסיקה, לטענת המבקש, כאילו די בעצם פתיחת תיק האיחוד והכרזתו כמוגבל באמצעים, כדי להביא לביטול ההגבלה הנ"ל. וראה רעצ (ת"א) 32663-06-12 סלומון פלס נ' מירס תיקשורת בע"מ,מפי כב' השופט משה סובל: "בקשתו של המבקש לבטל את הגבלת הנהיגה, הגבלה שהוטלה לא במסגרת הכרזתו בתור חייב מוגבל באמצעים אלא ההגבלה הוטלה בהחלטה קודמת מכח סעיף 66 א', לחוק ההוצל"פ. במצב דברים זה ביטול ההגבלה כפוף להוראות סעיף 66 ד. (ב) לפיו רשאי הרשם להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו. הרשמת הנכבדה קבעה פרק זמן של שישה חודשים בהם יעמוד המבקש בתנאי התשלום, כתנאי לשקילת הבקשה לביטול". הינה כי כן, אין די בעצם פתיחת תיק האיחוד ויש לבדוק האם היתקיימו תנאי סעיף 66ד לחוק הנדרשים לצורך ביטול ההגבלה: ברי כי התנאי שנקבע בסעיף 66ד'(א) לא היתקיים שכן החוב טרם נפרע.

בעיניין זה ראה רע"צ (נצ') 34995-02-12 שרה יעקובי נ' נושים אח': "המבקשת טוענת, כי היא עומדת בצו התשלומים ולדבריה יש בכך כדי להצדיק את בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. איני מקבלת טענה זו. ביום 4.12.11 הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים והושת עליה תשלום חודשי בסך של 200 ₪, במסגרת תיק איחוד. עוד באותו חודש, ביום 20.12.11, ולאחר שהמבקשת עמדה בתשלום הראשון של צו התשלומים, הוגשה בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. סבורני, כי אין בזמן הקצר אשר חלף בין המועד בו הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ועד למועד בו הוגשה בקשתה, ואף עד למועד בו נדונה הבקשה שלפניי, בכדי ללמד על כך שעמידתה של המבקשת בתשלום החודשי אשר הושת עליה מצדיקה את ביטול ההגבלות שהוטלו עליה. במועד בו הגישה המבקשת את בקשתה לביטול ההגבלות היא שילמה תשלום אחד בלבד, על סך 200 ₪. ברי, כי אין באמור בכדי ללמד, כי לא קיימת סכנה שהמבקשת לא תשלם את חובה וכי אין צורך בהטלת ההגבלות.". יודגש כי באותו עניין אף אישר ביה"מ את החלטת כב' הרשם שם, על פיה באופן דומה למקרה שבפני תבוטל ההגבלה על רישיון הנהיגה בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪.

...

בעניין זה ראה רע"צ (נצ') 34995-02-12 שרה יעקובי נ' נושים אח': "המבקשת טוענת, כי היא עומדת בצו התשלומים ולדבריה יש בכך כדי להצדיק את בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. איני מקבלת טענה זו. ביום 4.12.11 הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים והושת עליה תשלום חודשי בסך של 200 ₪, במסגרת תיק איחוד. עוד באותו חודש, ביום 20.12.11, ולאחר שהמבקשת עמדה בתשלום הראשון של צו התשלומים, הוגשה בקשתה לביטול ההגבלות המוטלות עליה. סבורני, כי אין בזמן הקצר אשר חלף בין המועד בו הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ועד למועד בו הוגשה בקשתה, ואף עד למועד בו נדונה הבקשה שלפניי, בכדי ללמד על כך שעמידתה של המבקשת בתשלום החודשי אשר הושת עליה מצדיקה את ביטול ההגבלות שהוטלו עליה. במועד בו הגישה המבקשת את בקשתה לביטול ההגבלות היא שילמה תשלום אחד בלבד, על סך 200 ₪. ברי, כי אין באמור בכדי ללמד, כי לא קיימת סכנה שהמבקשת לא תשלם את חובה וכי אין צורך בהטלת ההגבלות.". יודגש כי באותו עניין אף אישר ביה"מ את החלטת כב' הרשם שם, על פיה באופן דומה למקרה שבפני תבוטל ההגבלה על רישיון הנהיגה בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪.

העובדה שההגבלה הוטלה בעבר (ועל כך לא הלין המבקש),היא המעידה כי המבקש לא נהג לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו ויש בכך לחזק את המסקנה כי ההגבלה עדיין נדרשת, בשלב זה, כדי להבטיח כי המבקש יעמוד בצו התשלומים שהושת עליו ובכך לא לסכל את החזרת החוב לנושיו .

לסיכום הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' מירי ברטהולץ, מיום 5.12.17 בתיק הוצל"פ (עכו) 513397-09-15, שהנו תיק איחוד שניפתח למבקש.

על כן, בהחלטותיי מיום 19.12.17 ומיום 5.1.18 (בק' מס' 1) הוריתי למבקש לצרף את ההחלטה החסרה, וכן להבהיר מדוע לא חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמיתית עליה הוא מבקש לערער, קרי: ההחלטה בה נקבע שתנאי לביטול הגבלת רישיון הנהיגה שלו הוא בתשלום הסך של 5,000 ש"ח, ההחלטה מיום 30.10.17.

הואיל וכך טוען המבקש כי פעל, אין לי אלא להגיע לאחת משתי מסקנות: או שרישיון הנהיגה אינו דרוש למבקש באופן דחוף כטענתו – ומכאן שאין כל יסוד לביטול ההגבלה מטעם זה, או שדבר מתן ההחלטה מיום 30.10.17 נודע למבקש בסמוך לאחר שניתנה, ועל כן במועד הגשת בקשת רשות העירעור שלפניי (19.12.17) כבר הפכה החלטה זו לחלוטה ולא ניתן לבקש לערער עליה עוד.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו ע"י המבקש ושקלתי טענותיו, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו להידחות.

אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה.