מנהל העזבון טען כי צירף לבקשת רשות העירעור תחשיב מטעמו לגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל ועתר כי ערכאת העירעור תידון בבקשתו להפחתת גובה החוב, תיתן החלטה באשר לגובה החוב הנכון, כך שמנהל העזבון יוכל להגיש בקשה בפני בית המשפט לעינייני מישפחה, להעביר כספים מקופת העזבון אל תיק ההוצאה לפועל.
זאת ועוד, הדעת אינה נוחה מהתנהלות מנהל העזבון אשר ביכר שלא לציית להחלטת רשמת ההוצאה לפועל ולהעביר הכספים אל קופת ההוצאה לפועל בהתאם להוראותיה ותחת הגשת תחשיב רואה חשבון מטעמו או לחשוף את נכסי העזבון, ביכר מנהל העזבון להגיש בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר נדחתה.
עוד קבעה הרשמת הנכבדה כי הכספים אשר גבה עד כה מנהל העזבון תוך מימוש נכסי העזבון, יישארו בנאמנות בידיו עד להחלטה בעירעור אשר הוגש על ידו על החלטה מיום 4/6/23 והחלטה בבקשה בעיניין גובה החוב לאשורו בתיק ההוצאה לפועל.
...
לטענת המשיבים, רשאית רשמת ההוצאה לפועל לפנות בבקשת הבהרה ולא ערכאת הערעור ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור של עזבון החייבת המנוחה.
משנדחו טענותיו אלו של העיזבון, הרי שיש לדחות אף בקשת רשות ערעור זו וכך אני מורה.
בקשת רשות הערעור נדחית.
