בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין משכנתא

הגם שהמבקש הדגיש בסיכומים כי התובענה מכוונת לצוו מינוי המשיב ככונס נכסים בהליך למימוש המשכנתא ולא להליך ביצוע השטר, בתובענה שהגיש בתיק זה נאחז המבקש בהחלטות ראש ההוצאה לפועל לעיל בהליך לבצוע השטר.

אז בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק בר"ע 1734/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטת ר' ההוצל"פ שדחתה את בקשתו לביטול הליכי הפינוי מבית המגורים, ונדחה.

חוסר סמכות עניינית סעיף 53 לחוק ההוצל"פ קובע: "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים ייתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למינוי תפקידו". יש טעם בטענת המשיב לפיה, בהנתן שהסמכות למנות כונס נכסים בתיק הוצל"פ ולבדוק את כתב הערובה שהפקיד כונס הנכסים נתונה לראש ההוצאה לפועל, טענות לאי הפקדת ערובה והעדר חותמת על הפקדתה וטענות כנגד נוסח כתב הערובה שמעלה המבקש, היה על המבקש להעלות בפני ראש ההוצאה לפועל או בעירעור על החלטתו.

סמיכות הזמנים של צו הכנוס שהוגש לתיק פנקסי המקרקעין (בהתאם לחותמת נאמן למקור) מיום 24.5.2006 למועד ההחלטה על מינוי המשיב מיום 21.5.2006, כמו גם התוספת בכתב יד "הופקדה ערבות" בתוך חותמת ההוצאה לפועל, מטים את הכף לדחיית הטענה שצו המינוי לא ניכנס לתוקף בשל העדר חתימת "הופקדה ערבות". תמיכה במסקנה זו יש בעותק צו רישום מינוי המשיב ככונס נכסים לגבי נכסים אחרים בהליך ביצוע השטר, מלשכת רישום המקרקעין (סומן כמוצג מב/1).

...

העובדה שבשני מועדים שונים, בשתי עמדות שונות, צווי המינוי שניתנו בתיקים שונים נחתמו באותו אופן, כך שהמילים "הופקדה ערבות" הוספו בכתב יד על גבי חותמת לשכת ההוצאה לפועל, מחזקת את המסקנה שאין ממש בטענת המבקש לכך שצו המינוי לא נכנס לתוקף מאחר והמילים "הופקדה ערבות" נכתבו בכתב יד ולא הוחתמו בחותמת.

מקובלת עלי עדותו של המשיב שהצו היחיד שהוא נדרש לחותמת הוצאה לפועל הוא ללשכת רישום המקרקעין (עמ' 22 שו' 7-11).

עמידת המבקש על כך שהמילים "הופקדה ערבות" יוטבעו בחותמת שעה שהופקדה ערבות, כיתוב זה הוסף על גבי חותמת ההוצאה לפועל ודרישתו מטעם זה להורות כי צו מינוי כונס נכסים לא נכנס לתוקף שעה שהליכי הכינוס הסתיימו והנכס מומש, עולה לטעמי כדי חוסר תום לב. סוף דבר מכל הטעמים שפרטתי התובענה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 1.2.22 (ת"א 64400-01-22, כב' הרשמת הבכירה ח' מאירוביץ') בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן צו עיקול זמני על כספים שהופקדו בקופת הוצאה לפועל בסך 669,752 ₪ בתמורה לעיסקת מכר.

זאת ועוד, הגשת תביעה נגד כונס נכסים בהוצאה לפועל אינה טעונה אישור מוקדם של ראש ההוצאה לפועל, להבדיל מהליכי חידלות פרעון בהם יש לבקש היתר מבית המשפט (ר' עודד מאור ואסף דגני על כונס הנכסים 173-172 (2015) (להלן: "מאור ודגני"), והשוו: רע"א 6731/14 יוסף שאבי נ' חנוך עדי זהב (‏15.1.2015); רע"א 682/21 אברהם תמרי נ' אורן הרא (‏7.2.2021); רע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים נ' שפייזר רות (27.8.2013); ת"א (י-ם) 3283/01 אלן זולברג נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (15.3.2009); ת"א (ת"א) 45948-09-11 זאב זיתוני נ' כונס הנכסים, עו"ד יהודה גרינהויז-לנדאו (23.4.2013)).

המשיב מונה על ידי רשם ההוצאה לפועל לבקשת בנק לאומי בהליך מימוש המשכנתא, המשיב הוא צד להסכם, עליו לקיים את ההסכם על כל חיוביו.

באשר לנושא ההכבדה, המשיבה גילתה דעתה בתגובה לבקשת רשות העירעור שהיא זקוקה לכספים שקיבלה על מנת לרכוש דירה חלופית לה ולילדיה.

...

תגובות המשיבים המשיב טוען כי פעל מתוקף תפקידו ככונס נכסים, אין למבקש עילת תביעה נגדו, על כן דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לבקשה על נספחיהם, הנני סבורה שיש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ולקבלו בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

מטיעוני הצדדים שוכנעתי כי קיים סיכוי סביר שהמבקש יתקשה לגבות את הסכום הנתבע ללא הטלת העיקול.

לדבריו, בסעיף 51 לתגובה: "בכל מקרה מלוא סכום התביעה מצוי בקופת ההוצאה לפועל, בהסכמת כונס הנכסים, ולכן יסוד ההכבדה בהקשר זה לא מתגבש". אשר על כן, דין הערעור להתקבל.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט) ברע"א 42614-07-20 מיום 10.8.2020 בגדרה התקבלה בקשת המבקש לעיכוב הליך מימוש המשכנתא בכפוף להפקדת סך של 200,000 ש"ח והסדרת תשלום האגרה.

בהקשר זה ציין בית משפט זה כי: " המבקשים עושים כל שלאל ידם כדי לעכב את ההליכים שנוקט כלפיהם המשיב. לשם כך המבקשים אף מנצלים לרעה את זכות הגישה לערכאות בכך שהם נוקטים בהליכים שונים כדי לחזור על טענות שכבר נדחו במסגרת הליכים קודמים שנקטו, ואף שאין בהן לחדש מאום. כפי שציינתי בהחלטתי ברע"א 4198/14, היתנהלות זו של המבקשים גובה מחיר מן הציבור כולו, ומציבור המתדיינים בפרט, באשר יש בה להכביד על מערכת המשפט וליטול ממנה משאבים שהם מוגבלים ממילא. אין באמור כדי להקל ראש במשמעות הליכי ההוצאה לפועל עבור המבקשים, כשמדובר במימוש בית מגוריהם, אך כפי שפורט לעיל, למבקשים ניתנו הזדמנויות רבות לטעון ולהשיג על הליכים אלה, אך טענותיהם נדחו פעם אחר פעם, ועל כן אין מקום לשוב ולהציף את בתי המשפט בהליכים המבוססים על טענות שנדחו בהחלטות מפורטות" (ראו: רע"א 1109/15, פסקה 7).

...

המבקש הגיש ערעור על החלטת הרשמת לבית משפט השלום בפתח תקווה, וערעורו נדחה.

משכך, נקבע כי כל הליך שמטרתו להביא לתוצאה אופרטיבית שונה מהכרעת בית משפט זה – דינו להידחות.

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

בעקבות התנהלות זו אף הוטלו על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ש"ח. סוף דבר: הבקשה נדחית.

ההחלטה מושא הבקשה דנן הבקשה דנן היא בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם אריאל לנגה מלשכת ההוצאה לפועל ירושלים, מיום 8.5.2022 בתיק הוצאה לפועל 03-21953-00-9 (להלן - תיק ההוצאה לפועל) - החלטה הדוחה את בקשת החייבים (בני הזוג חזן) מיום 26.1.2022 "להקטין את החוב בתיק, ולבטל את כל הריביות וההצמדות מתאריך 22.10.2005, זאת בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל (כתוארו אז) עאסי עבאס מיום 22.03.2006 ובהסתמך על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת בנקי) בת.א. 60703-09-16". תולדות תיק ההוצאה לפועל תיק ההוצאה לפועל ניפתח ביום 20.9.2000 לשם מימוש משכנתה שהיתה מוטלת על בית מגורים צמוד קרקע שהיה בבעלות המבקשים בישוב צור הדסה.

משניתנה ביום 25.1.2021 החלטה המעדכנת את החוב רשאים היו החייבים לתקוף את אותה החלטה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור - אולם לא עשו כן. ביום 7.9.2017 הגישו החייבים בקשה לתיק ההוצאה לפועל בעיניין הפחתת החוב - וזנחו אותה.

...

סבורני כי הפרשנות שהמבקשים-החייבים מנסים לייחס לאותה החלטה, כהחלטה מכוננת אשר מתווה את דרך (אי) התפתחות החוב מאז ועד עולם - תלושה מנוסח ההחלטה.

אם טוענים החייבים שאין לעשות את פסק הדין פלסתר, הרי שממנו נמצאנו למדים שאין הגיון בבקשתם.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת יעל ממן) מיום 12.07.22 בדבר מינוי כונס נכסים על זכויות המבקש בנכס המקרקעין הידוע כגוש 3022, חלקה 45, תת חלקה 1 והמשמשת כיום כדירת המגורים של המבקש ובני ביתו.

ביום 03.03.22 ניתנה החלטת כב' הרשמת לפיה פורטו החובות הרובצים על המערער, עמדת ב"כ המשיבה 1, עמדת החייב ובת זוגתו באשר לבקשה לכנוס הכנסים.

לטענתה על פי שאלון שהגיש המערער לתיק האיחוד (ראה נ/1) סך ההוצאות של התא המשפחתי של המערער עומד על סך של 17,050 ₪ ומתוכם 5,200 ₪ הולך לתשלום משכנתא.

...

טענות הצדדים: לטענת המערער דין הערעור להתקבל, שכן ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים על הבית מושא ההליך אינה מידתית וסותמת את הגולל על הנושים האחרים הלא מובטחים לגבות את חובם.

באשר לטענת המערער כי יש לקבוע לבת הזוג כבר בשלב זה, מסגרת של דיור חלוף אינני מקבלת.

ובשל כך, לא מצאתי לנכון להורות על קבלת הערעור וביטול החלטת מינוי כונס הנכסים מיום 12.07.22 ודין הערעור להידחות.

סוף דבר, דין הערעור להידחות ואני מחייבת את המערער לשלם למשיבים 3-ו11 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם ולמשיבה מספר 1 סך של 5,000 ₪.