בקשת רשות ערעור על החלטת קיום הסכם ביניים בגישור

][] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת איריס לושי-עבודי, בפר"ק 30165-10-20), מיום 6.6.2021, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב 13, כונס נכסים, לאשר היתקשרות שלו עם המשיבות 11-1 (להלן: הקרן) לצורך מימון המשך הליכי הבניה של פרויקט תמ"א 38 שמתנהל ברח' הנביאים 11 ו-13 בבת-ים. העובדות הצריכות לעניין ביום 15.2.2012 נחתם הסכם תמ"א בין המשיבה 12 (להלן: החברה) לבין בעלי הדירות ברח' הנביאים 11 ו-13 בבת-ים, הם המשיבים 48-15 ו-58-53 (להלן: הדיירים) לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין (להלן: הפרויקט).

בהסכם המימון נקבע, בין היתר, כי הקרן, בכפוף לאישורו של בית המשפט קמא, תעניק לכונס הנכסים מימון ביניים לשם גישור על פערי תזרים המזומנים לפרויקט בסך של 5 מיליון ₪ (להלן: המימון).

בהחלטה מיום 3.6.2021 קבע בית המשפט קמא כי על המתנגדים לתניית הפטור המותנה להבהיר: "האם הם מוכנים לקבל את הפיתרון שהושג מול משרד השיכון והבינוי בעיניין הפטור המותנה, לפיו הפטור מתביעות כלפי הנושה המובטחת ינתן אך ורק לגבי עילות כספיות או חוזיות. במסגרת זו ישקלו המתנגדים את הסיכונים והחלופות הקיימות בנסיבות העניין, וביניהן: פקיעת היתר הבנייה, קושי בהסדרת החניות כאמור בבקשת כונס הנכסים, מעבר החברה להליכי חידלות פרעון ובתוך כך אפשרות בעל התפקיד לוותר על חוזה קיים בהתאם להוראת סעיף 67 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח – 2018. כמו כן, יש לתת את הדעת להוראת סעיף 74(א) לחוק זה בעיניין זכויות המתנגדים לפצוי והשבת כספים". ביום 6.6.2021 הגישה המבקשת את תגובתה במסגרתה עתרה "להחריג אותה מכל התניה עד להחלטה אחרת". בהחלטה מיום 6.6.2021 קבע בית המשפט קמא כי על אף היתנגדות המשיבים 52-49, תניית הפטור המותנה תאושר, וזאת בכפוף להסכמות שהושגו עם משרד השיכון והבינוי, כך שהפטור יינתן מתביעות כספיות או חוזיות בלבד.

...

][] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת איריס לושי-עבודי, בפר"ק 30165-10-20), מיום 6.6.2021, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב 13, כונס נכסים, לאשר התקשרות שלו עם המשיבות 11-1 (להלן: הקרן) לצורך מימון המשך הליכי הבניה של פרויקט תמ"א 38 שמתנהל ברח' הנביאים 11 ו-13 בבת-ים. העובדות הצריכות לעניין ביום 15.2.2012 נחתם הסכם תמ"א בין המשיבה 12 (להלן: החברה) לבין בעלי הדירות ברח' הנביאים 11 ו-13 בבת-ים, הם המשיבים 48-15 ו-58-53 (להלן: הדיירים) לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין (להלן: הפרויקט).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

משאישור תניית הפטור היווה תנאי מתלה להסכם המימון, הרי ככל שהאישור יבוטל תוכל הקרן לדרוש את ביטול הסכם המימון והשבת הכספים שהעבירה בגינו – ומנין תיפרע? למעלה מן הנדרש, דין הבקשה להידחות אף לגופה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בסעיף 3 להסכם הביניים נכתב: "הצדדים מתחייבים להמציא למומחה כל חומר רלבאנטי והמומחה יהיה רשאי לבקש כל מיסמך דרוש עם העתק לצד השני. במידה וצד כלשהו לא מעביר מסמכים רלוואנטיים שיידרשו לפי בקשת המומחה לא יהווה הדבר עילה להפסקת התהליך והמומחה ייתן התייחסותו בהתאם למסמכים שנמצאים ברשותו ונמסרו לו ע"י הצדדים או מי מהם תוך היתייחסות של המומחה לעובדה שלא נימסרו מסמכים ומשמעות הדבר לרבות על פי דין". בשנת 2017 ביקשה טיב שתיל להפסיק הליכי גישור והשלמת חוות דעת מומחה שמונה במסגרת הגישור עד שיומצאו מסמכים.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות העירעור ביחס לבקשה מס' 21 (מינוי מומחה לכתב יד) ולקבל בקשת רשות העירעור ביחס לבקשה מס' 22 (גילוי מסמכים) באופן שבו בית משפט קמא יידרש ליתן החלטה בבקשה מס' 22 וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לבקשה מס' 21: השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

...

משאין בהחלטה הכרעה עניינית בנוגע למבוקש ואין כל הנמקה, אין מנוס מהשבת הבקשה לבית משפט השלום לצורך מתן החלטה מנומקת בעניין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור ביחס לבקשה מס' 21.

ב) ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ביחס לבקשה מס' 22 באופן שבו בית משפט קמא ייתן החלטה בבקשה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) בת"א 1136-08 מיום 23.6.2019, בגדרה נקבע כי יש לקיים את הסכם הביניים אשר נכרת בין המבקש לבין המשיב במסגרת הליך גישור.

...

לפיכך, המסקנה היא, כי אף אם נראה בבקשה למתן הוראות שהגיש המשיב כבקשה לאכיפת הסכם הביניים מכוח דיני החוזים, לא היה מקום לקבלה.

סוף דבר: את הבקשה למתן הוראות, בגדרה ביקש המשיב כי בית המשפט המחוזי יורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות הסכם הביניים, ראוי היה לדחות.

לפיכך, הערעור מתקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי המורה לצדדים לפעול בהתאם להסכם הביניים מבוטלת.

בבית המשפט העליון רע"א 4951/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: המשביר 365 בע"מ נ ג ד המשיבה: טורבו טקסטיל בע"מ משיבים פורמליים: 1. המשביר לצרכן בתי כלבו בע"מ 2. רמי שביט בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 17.6.2020 בת"א 46932-07-19, שניתנה על ידי כב' השופט ר' חיימוביץ בשם המבקשת: עו"ד צבי בר-נתן; עו"ד אפרת קלש-משען; עו"ד מאיה נוסבאום-רפפורט בשם המשיבה: עו"ד מיכאל נאור; עו"ד אלון אוסטרוביאק ][]החלטה

עוד לטענתה, בית המשפט המחוזי היה מנוע מלאכוף את ההסכם הדיוני, המהוה הסכם ביניים בהליך הגישור, שכן זה לא הוגש לאישור בית המשפט לפי תקנה 9 לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993.

בתשובתה סומכת טורבו ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי בדין הבחין בית המשפט המחוזי בין סעיף השהיית ההתיישנות לבין יתר סעיפי ההסכם, שכן ברי כי סעיף זה נועד דוקא להליכים שינוהלו מחוץ להליך הגישור.

היתערבות שכזאת, תיעשה אך במקרים שבהם קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק אשר יהיה כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן, או כאשר נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 8552/16 איתי פיננסים א.א השקעות בע"מ נ' יחזקאל, פסקה 6 (10.1.2017); רע"א 2498/19 הרוש נ' הנאמן לנכסי החייבת, פסקה 12 (3.6.2019)).

...

בנסיבות אלה, כך נטען, דין התביעה כולה להידחות מחמת התיישנותה.

אף מטעם זה נטען כי יש לדחות את בקשת הדחייה על הסף.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית.

בהחלטת בית המשפט קמא מיום 30.4.23, נושא רמ"ש זה, נכתב כדלקמן (ציטוט): יש ממש בטענת המבקש, לעניין היתנהלותה של המשיבה 1, אשר לא הודיעה לבית המשפט ו/או לצד שכנגד אודות חתימתה על הסכם שכירות חדש ב- 12/22, אלא בחלוף למעלה מ- 3 חודשים, במהלכם הוגשו אנספור בקשות/ תגובות/תשובות ע"י הצדדים, היתקיים דיון, ואף הוצעו ע"י ביהמ"ש הצעות לסיום/פשרה – או אז, ורק במהלך דיון שני שהתנהל בעיניינם של הצדדים, "עידכנה" המשיבה 1 אודות חתימת ההסכם על ידה.

עד לדיון שיתקיים כאמור, מוצע לצדדים לפנות להליך גישור (בין אם במסגרת הליך מהו"ת, או מגשר שיוסכם ביניהם, או מגשר שימונה ע"י ביהמ"ש).

טענות המבקש בבקשת רשות העירעור להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות העירעור: א. המבקש מבקש לערער על פסיקתו של בית משפט קמא בהחלטה קמא, לפיה לא מצא כי יש להורות על העברת מלוא דמי השכירות המתקבלים עבור הדירה לידי המבקש.

מלשונו של סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עולה כי ככלל יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת העירעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות העירעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור קמא אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

במצב דברים זה סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטה קמא.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.