לפניי בקשת החייב לעיון חוזר בפסק הדין מיום 18/3/18 שניתן על ידי בעירעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב שהגישה גרושת החייב בגין חוב מזונות; שלפיו נדחה העירעור והכרעת המנהל המיוחד, אשר אישר את תביעת החוב בסך של 507,549 ש"ח בדין קדימה, נותרה על כנה (עש"א 778-10-18, להלן: פסק הדין או פסק הדין בעירעור).
נקבע כי:
"6. ... ברי כי אין להלום מצב שבו המבקשת, אשר לא השיגה על ההחלטה הראשונה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, 'עוקפת' הלכה למעשה את המועדים הקבועים בדין באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה שעליה היא מבקשת לערער, כשנה לאחר ההחלטה ...".
כך גם החלטת כב' הש' מינץ ברע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל (19/7/18):
"10. אמנם, הבקשה מופנית לכאורה כלפי החלטת בית המשפט מיום 14.5.2018 שלא להעתר לבקשת מבקש לעיון מחדש בהחלטה להורות על מימוש דירת המגורים על מנת לכסות את חובותיו. ואולם, הלכה למעשה, הבקשה מיועדת לתקוף את ההחלטה המקורית שהורתה על מימוש דירת המגורים, שניתנה עוד ביום 23.4.2017, ולכל המאוחר ביום 24.2.2018. זאת אין להלום. המסלול הדיוני שהיה על המבקש לנקוט היה הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המקורית ... במועד הקבוע לכך בדין. לא ניתן לרפא או לעקוף את אי הגשת הבקשה לרשות ערעור במועד בדרך של הגשת בקשה 'לעיון חוזר' בהחלטה אותה מבקשים לתקוף למעשה ... ואציין, כי דברים אלו נכונים גם בהיתחשב בסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט לפשיטת רגל לפי סעיף 181 לפקודה לעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל. במקרה זה גם לא חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה המקורית ואין מדובר במצב בו טעה בית המשפט טעות טכנית ברורה, המהוה מקרה המצדיק אף הוא עיון מחדש בהחלטה שאינה בגדר 'צו בפשיטת רגל'..."
על פי הפסיקה שלעיל, לבית המשפט של פשיטת רגל שיקול דעת רחב יחסית בשאלה האם לאפשר עיון חוזר בהחלטה, אך בהפעלת שיקול הדעת יש לתת את הדעת לעיקרון סופיות הדיון.
...
לפניי בקשת החייב לעיון חוזר בפסק הדין מיום 18/3/18 שניתן על ידי בערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב שהגישה גרושת החייב בגין חוב מזונות; שלפיו נדחה הערעור והכרעת המנהל המיוחד, אשר אישר את תביעת החוב בסך של 507,549 ש"ח בדין קדימה, נותרה על כנה (עש"א 778-10-18, להלן: פסק הדין או פסק הדין בערעור).
כמו כן, אף שהסמכות לעיון מחדש בהליך פש"ר היא רחבה יותר מאשר בהליך אזרחי רגיל, אין לאפשר לעקוף את הדרישה שערעור על החלטה כזו או אחרת או בקשת רשות ערעור, יוגשו תוך תקופה מסוימת, באמצעות בקשה לעיון חוזר בהחלטה (לוין וגרוניס פשיטת רגל, מהדורה שלישית, תש"ע - 2010 ס' 59 בעמ' 124).
נקבע כי:
"6. ... ברי כי אין להלום מצב שבו המבקשת, אשר לא השיגה על ההחלטה הראשונה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, 'עוקפת' הלכה למעשה את המועדים הקבועים בדין באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה שעליה היא מבקשת לערער, כשנה לאחר ההחלטה ...".
כך גם החלטת כב' הש' מינץ ברע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל (19/7/18):
"10. אמנם, הבקשה מופנית לכאורה כלפי החלטת בית המשפט מיום 14.5.2018 שלא להיעתר לבקשת מבקש לעיון מחדש בהחלטה להורות על מימוש דירת המגורים על מנת לכסות את חובותיו. ואולם, הלכה למעשה, הבקשה מיועדת לתקוף את ההחלטה המקורית שהורתה על מימוש דירת המגורים, שניתנה עוד ביום 23.4.2017, ולכל המאוחר ביום 24.2.2018. זאת אין להלום. המסלול הדיוני שהיה על המבקש לנקוט היה הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המקורית ... במועד הקבוע לכך בדין. לא ניתן לרפא או לעקוף את אי הגשת הבקשה לרשות ערעור במועד בדרך של הגשת בקשה 'לעיון חוזר' בהחלטה אותה מבקשים לתקוף למעשה ... ואציין, כי דברים אלו נכונים גם בהתחשב בסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט לפשיטת רגל לפי סעיף 181 לפקודה לעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל. במקרה זה גם לא חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה המקורית ואין מדובר במצב בו טעה בית המשפט טעות טכנית ברורה, המהווה מקרה המצדיק אף הוא עיון מחדש בהחלטה שאינה בגדר 'צו בפשיטת רגל'..."
על פי הפסיקה שלעיל, לבית המשפט של פשיטת רגל שיקול דעת רחב יחסית בשאלה האם לאפשר עיון חוזר בהחלטה, אך בהפעלת שיקול הדעת יש לתת את הדעת לעקרון סופיות הדיון.
סוף דבר
מכל אמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.