בקשת רשות ערעור על החלטת כונס רשמי בדבר תשלום חודשי לקופת הנשייה

בבקשתו עותר המבקש למתן רשות ערעור על ההחלטה, לידון בבקשה כערעור ולחילופין לקבל את העירעור ולקבוע שהחלטת הממונה בדבר התשלום החודשי בטלה, היות והנה חורגת מסמכותו שנקבעה בסעיפים 156, 160, ו – 162 (ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח, 2018 (להלן: "החוק") המחייבים אותו לקבוע דמי מחיה בכבוד וזאת על פי תקנות שהתקין השר כך שיתרת ההכנסה העודפת של החייב, תהייה שייכת לקופת הנשייה.

הממונה מפנה לרע"א 366/16 נסאר אחמד נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז חיפה (פורסם בנבו) (להלן: "עניין אחמד") שם נקבע שהחלטה בעיניין תשלום חודשי לקופת הכנוס הנה החלטה אחרת שיכלוה להשתנות בהתאם לשינוי נסיבות ההישתכרות של היחיד, ומכאן השגה על החלטה זו תוגש באמצעות בקשת רשות ערעור ולא על דרך של ערעור בזכות.

...

אני קובעת דיון בבקשת רשות ערעור במעמד הצדדים ליום 14.10.20 בשעה 10:00.

ביום 2.7.2018 הגישו המנהלים המיוחדים שמונו למערער תסקיר, במסגרתו פירטו את כלל נכסיו של המערער שיש בהם כדי להביא לפרעון כלל חובותיו, אך הם הוסיפו וציינו כי המערער צבר מחדלים ביחס לתשלומים החודשיים, אינו משלם דבר לקופת הכנוס, אינו מגיש דו"חות מאז נובמבר 2017 ואינו משתף פעולה עם המנהלים המיוחדים.

טענותיו של המערער בהקשר זה היתמקדו בשני ראשים: ראשית, לגופו של עניין המערער טוען כי נוכח העובדה שהוא מכחיש את החוב, היה על המנהלים המיוחדים להפנות את תביעת החוב להליך משפטי ולא להכריע בה בעצמם; שנית, המערער מעלה טענות לגבי היתנהלותו של אחד המנהלים המיוחדים שהיה מעורב בהליכים אחרים כבא כוחו של המנוח תמיר ז"ל. המשיבים כולם, ובכלל זה המנהלים המיוחדים, הכונס הרישמי, נושיו של המערער וכן יורשי תמיר ז"ל, טוענים כי מדובר בעירעור סרק, שאינו אלא צעד נוסף במסכת ניסיונותיו של המערער לעקוף את החלטות המנהלים המיוחדים ובית משפט קמא, ועוד הם עומדים על כך שהמערער אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהשיג על הכרעה חלוטה בתביעת חוב בדרך של "החרגת חוב". ביום 25.2.2020, טרם הדיון בעירעור, הגישו יורשי תמיר ז"ל בקשה שהתקבלה להוספת שתי החלטות שניתנו לאחר הגשת העירעור בתיק דנן: החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 17.10.2019 הדוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת המנהלים המיוחדים בתביעת החוב שלהם, וכן החלטת רשם בית המשפט העליון, השופט ר' גולדשטיין, מיום 21.1.2020, בה נדחתה בקשת המערער להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטות שהוגשו לעיוננו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.

לפיכך, נשמט גם הטיעון שבו מיקד המערער את טיעוניו בערעור שבפנינו שכן ברי כי ערעור זה אינו יכול לשמש מסלול עוקף להליכי הערעור הקבועים בסדרי הדין לענין הכרעת החוב הנ"ל. אשר על כן, הערעור נדחה.

][ לפניי []בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי) מיום 10.1.2021 בפש"ר 29546-02-16, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש להפחתת גובה צו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת הליכי כנוס נכסיו.

הכונס הרישמי (להלן: הכנ"ר) היתנגד אף הוא לבקשה להפחתת תשלום, מכיוון שלטענתו המבקש מישתכר בסכום חודשי של 13,500 ש"ח, לכל הפחות, מתגורר בגפו וההוצאות עליהן הצהיר גבוהות במיוחד.

ביום 17.12.2020 היתקיים דיון לפני בית המשפט קמא, במסגרתו עידכן המנהל המיוחד כי בחקירת המבקש התברר שיש לו רכוש המצוי בחו"ל. בנוסף, נטען כי השלב הנוכחי הוא מוקדם מכדי לידון בהסדר, שהמבקש ממשיך שלא לשלם לקופת הכנוס במועדים שנקבעו, וכי האמון שניתן לתת בו בעת הזו הוא חלקי ביותר.

מנגד, בא כוח המבקש טען כי עד כה שולמו כמיליון ש"ח לנושה שהגישה את בקשת הכנוס, וכי להערכתו שווי כספיו של המבקש בחו"ל הוא כ-4.5 מיליון ש"ח. ביום 10.1.2021 קבע בית המשפט קמא כי בשלב הנוכחי, ולאור הדיון מיום 17.12.2020, אין לשנות את צו התשלומים החודשי, דהיינו לא להעלותו כפי שבקש המנהל המיוחד ולא להפחיתו כפי שבקש החייב.

לסיום, ראוי להזכיר כי חייב המבקש הקלה בצו התשלומים מחמת ירידה נטענת בהכנסותיו נידרש לשתף פעולה באופן מלא עם נושא התפקיד שמונה לניהול ענייניו, ולספק מידע שלם על נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו – מן הראוי כי המבקש יקפיד על עמידה בתנאי זה, כמו גם על קיום החלטות בית המשפט לעניין משטר התשלומים שנקצב לו. סוף דבר: בקשת רשות העירעור נדחית.

...

עוד יצוין כי טרם ניתנה החלטה בבקשה זו. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

לסיום, ראוי להזכיר כי חייב המבקש הקלה בצו התשלומים מחמת ירידה נטענת בהכנסותיו נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם נושא התפקיד שמונה לניהול ענייניו, ולספק מידע שלם על נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו – מן הראוי כי המבקש יקפיד על עמידה בתנאי זה, כמו גם על קיום החלטות בית המשפט לעניין משטר התשלומים שנקצב לו. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 1826/20 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד גיא הירש - המנהל המיוחד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.2.2020 בפש"ר 8563-04-19 ובפש"ר 11438-04-19, שניתנה על ידי כב' השופט א' נאמן בשם המבקשים: עו"ד מנסור קופטי בשם המשיב 1: עו"ד אסף ברקוביץ' בשם המשיב 2: בעצמו ][]החלטה

כן צוין כי אמנם המבקשים לא הגישו את הדו"חות כנדרש, ברם הם נחקרו על-ידי המנהל המיוחד ומשכך מצבם הכלכלי ידוע לאחרון; וכן כי אמנם לא קיימו את צו התשלומים כסדרו אך כי אין המדובר בזלזול בהליך המשפטי או בנושים.

על רקע האמור, מבוקש בבקשת רשות העירעור כי בית משפט זה יורה על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, ועל מתן פטור למבקש מצו התשלומים; לחלופין מבוקש להורות על השתת תשלום חודשי בסך של 100 ש"ח על כל אחד מהמבקשים החל ממועד מתן צו הכנוס, על הפחתת סכום ריבית הפיגורים, וכן על החובה להגיש את הדו"חות מכאן והלאה.

משכך, ולפנים משורת הדין, אותיר את הצוו הארעי בדבר עיכוב הליכי הוצאה לפועל למשך שלושים יום נוספים, וזאת על מנת לאפשר למבקשים להגיש בקשה חדשה לביטול פסק הדין, בהתאם למתווה ולתנאים שנקבעו בפסק הדין - צירוף אישור המנהל המיוחד בדבר סילוק מחדלי המבקשים בתוספת תשלום לקופת הכנוס של כל אחד מהמבקשים בגין הוצאות ביטול פסק הדין.

...

על רקע האמור, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את פסק הדין בגדרו בוטלו הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקשים.

לצורך כך, אני מורה על הארכת המועד להגשת בקשה כאמור למשך שלושים יום.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בשים לב לאמור בפסקה 16 שלהלן.

ביום 12.4.22 היחידה הגישה בקשה לממונה לפי סעיף 156(ה) לחוק בטענה כי יש לפטור אותה מתשלום חודשי לאור העובדה שהכנסותיה מקורן בהכנסות מוגנות על פי דין ולכן אינן חלק מקופת הנשייה.

היחידה הגישה בקשת רשות לערער בהליך זה על ההחלטה על יסוד הטענות כדלקמן – היחידה לא היתה מודעת לקביעת התשלום החודשי בעיניינה עד לחודש מרץ 2022 ולכן אין לזקוף לחובתה את המועד בו פעלה לראשונה בכדי לשנות את החלטת הממונה.

הנאמן מיתנגד לעמדה זו ובהתייחסותו מיום 4.7.22 טען כי - החלטת הממונה בדבר גובה התשלום החודשי מיום 21.10.20 מופיעה בתיק היחידה מאתר הממונט והועברה לב"כ היחידה בדואר אלקטרוני באותו יום.

ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים, 11.2.20; להלן – הילכת לשצ'נקו) נקבעה הלכה על פיה "במצב שבו לחייב בפשיטת רגל אין כל הכנסה פרט לגימלה חודשית מהביטוח הלאומי, לא ניתן לחייבו לשלם תשלום עתי מכוח סעיף 111 לפקודה; לא ישירות מהגימלה, לא בעקיפין מהכספים המשתלמים לחשבונו" (ראו שם בסעיף 15).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את עמדתם אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית.