בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר (להלן: "הועדה") לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") [בעיניין זיכיון כביש 6 המקטע הצפוני יקנעם-סומך] תיק ערר מס' 25/5021, לפיו נדחה הערר שהגיש המבקש כנגד חיובו בתשלום סך כולל של 601.59 ₪ (נכון לתאריך 2.3.21) בהתאם לתיק הוצל"פ מס' 505926-11-20 שהגישה כנגדו המשיבה ביום 8.11.20 בגין אי-תשלום ארבע חשבוניות עבור נסיעותיו בכביש הנ"ל, שהוא כביש אגרה.
...
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר (להלן: "הוועדה") לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") [בעניין זיכיון כביש 6 המקטע הצפוני יקנעם-סומך] תיק ערר מס' 25/5021, לפיו נדחה הערר שהגיש המבקש כנגד חיובו בתשלום סך כולל של 601.59 ₪ (נכון לתאריך 2.3.21) בהתאם לתיק הוצל"פ מס' 505926-11-20 שהגישה כנגדו המשיבה ביום 8.11.20 בגין אי-תשלום ארבע חשבוניות עבור נסיעותיו בכביש הנ"ל, שהוא כביש אגרה.
כאמור כבר לעיל, הכלל הוא, שאין ערכאת הערעור מתערבת במִמצא שבעובדה, במיוחד מקום בו התקיים דיון פרונטלי בפני הוועדה, ולא שוכנעתי שקיימות בענייננו נסיבות שיהא בהן כדי להצדיק חריגה מכלל זה.
הסיבה שבגינה הגעתי לכלל מסקנה, לפיה יש לקבל את הערעור חלקית היא הפגם שנפל בהמצאת החשבון ע"ס 40.95 ₪ (חשבונית 920000007200) מיום 17.1.20 בגין פיצוי והחזר הוצאות, נוכח אי-פירעון שלוש החשבוניות הקודמות שנשלחו למבקש בגין אגרת הנסיעה בכביש.
התוצאה מן האמור לעיל היא, שאני מקבל את הערעור באופן חלקי, ומורה שמסכום הקרן של החוב יש להפחית את סכום של פיצוי והחזר ההוצאות בסך 40.95 ₪, ולפיכך סכום קרן החוב יעמוד על 19.69 ₪ בלבד.
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה שעל המבקש לשאת רק בתשלום המגיע בגין שלוש החשבוניות הראשונות שפירטתי לעיל (בסכום קרן של 19.69 ₪) ואילו החיוב בגין פיצוי והחזר הוצאות מבוטל.
