בקשת רשות ערעור על החלטת הפחתת מזונות זמניים

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה (כב' השופטת עינת גלעד משולם) בתיק תלה"מ 59082-11-21 מיום 3.4.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על הפחתת גובה המזונות הזמניים לקטינים שהושתו עליו (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

...

סבורני כי אין מקום לקבל טענה זו, לפחות לא בשלב זה של ההליך קמא, ואפרט.

אני סבור כי מקומן של הטענות לעיל (הן של המבקש והן של המשיבה) להתברר כדבעי במסגרת הליך הוכחות והבאת ראיות, חקירת הצדדים ועדים, אשר יקבע בתיק קמא.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון בתלה"מ 34380-01-20 (כבוד השופטת ח' שירה), מיום 14.11.2021 שדחתה את בקשת המבקש להפחתת מזונות זמניים שנקבעו בהחלטה מיום 25.2.20.

...

בנסיבות אלו, מצא בית המשפט לענייני משפחה: "כי לאחר תשלום המזונות מצוי בידי המשיבה סכום של 6,000 ש"ח. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים המשולמת למשיבה על-ידי המל"ל בסך של 344 ש"ח המגדיר את סך הכנסתה לסך של 6,344 ש"ח. יוצא, אפוא, כי לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-3000 ש"ח לטובת האב – פער אשר אינו מצדיק הפחתת מזונות זמניים". על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במסגרתה טען, כי היה מקום להפחית את המזונות הזמניים שהושתו עליו משעת ניתנה ההחלטה (ביום 25.2.20) טרם נקבעו הסדרי השהות וכיום הצדדים חולקים הסדרי שהות שוויוניים ומשמורת משותפת; המשיבה עברה להתגורר בבית הוריה בעיר אחרת; בקרוב ימלאו לבת הבכורה 6 שנים; המשיבה מסתירה את מלוא הכנסותיה; נפלה שגיאה ברורה ומהותית בקביעת בית המשפט לענייני משפחה את הכנסתו החודשית בסך 12,000 ש"ח על בסיס תלושי השכר ותדפיס חשבון הבנק.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובת המשיבה על נספחיה (לרבות נספח מס' 1 הוא תגובת המשיבה לבקשה להפחתת מזונות שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה), מצאתי כי דינה להידחות.

מקריאת תגובת המשיבה (שכאמור הייתה ממוקדת בטענת המבקש לאותה 'טעות רבתי' שנפלה בקביעת הכנסתו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה) נחה דעתי כי מקרה זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה) בתיק תלה"מ 55376-12-20 מיום 18.5.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להתיר לו להעיד בהוועדות חזותית בשתי ישיבות ההוכחות הקבועות לימים 8.6.22 ו- 9.6.22 (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

ביום 2.11.2021 הגיש המבקש בקשה להפחתת המזונות הזמניים.

ביום 27.12.21 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בבקשה, והעמידה את תשלום המזונות הזמניים על סך של 1750 ₪ לכל קטין, כולל מדור.

...

סבורני כי עדיין לא מאוחר שהמבקש ישקול הצעה זו. 21.

טעם זה מצטרף לטעמים שפורטו לעיל, בגינם אני דוחה את בקשת רשות הערעור דנן.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון), מיום 9.9.2023 בתלה"מ 17951-07-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה דחה את בקשת המבקש להפחתת מזונות זמנית, עד להכרעה בתיק העקרי, עבור קטין בן 14, בנם של המבקש והמשיבה.

...

לטענת המשיבה בתשובתה בבית משפט קמא, יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: לא חל שינוי נסיבות; לדבריה, בניגוד לטענת המבקש, אין בעצם קביעת שיעורי הנכות כדי להצביע על עילה להפחתת המזונות.

מכל האמור ולצורך המשך דיון בתובענה לגופה, ולאור הפסיקה כאמור לעיל, הנני מורה כדלקמן: הבקשה להפחתת דמי המזונות, נדחית.

המבקש צבר חוב מזונות בתיק המל"ל מאחר שלא היה מודע לפסק הדין שניתן בשנת 2014, אך משלם את החוב הזה בתשלומים מול המל"ל. לאור כל האמור לעיל, המקרה דנן חריג ויוצא דופן, ועל ערכאת הערעור להתערב בו. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

והרי "נקבע לא אחת כי הכלל הוא שאין לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש, וזהות הסעדים כשלעצמה מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה, ולו מפני שאין מקום להכריע בהליך העיקרי במסגרת הליך מקדמי" (פסקה 14 לעניין בנק הפועלים).

במצב דברים זה לא מצאתי מתום בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) מיום 14.12.2023 בתיק תלה"מ 19061-07-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה דחתה את בקשת המבקש לידון בהפחתת המזונות לקטינים, שהועמדו על 7,000 ₪ לחודש, כפי שיתואר להלן.

בצד חוות הדעת הגיש המבקש בקשה כי "בית המשפט יעיין בחוות הדעת כולה, וכעת, כאשר המפה הכלכלית פרוסה לפניו, כאשר טענות האשה כולן קרסו זו אחר זו, כאשר הכל כתוב שחור על גבי לבן, יבחן בית המשפט בשנית את גובה המזונות הזמניים אשר פסק לאיש, סך של 7,000 ,₪ כאשר הגדול, התגייס לצבא, -3 קטינים כולם מעל גיל 6 ויביא להפחתה במזונות הזמניים". ביום 14.12.23 נתן בית משפט קמא את החלטתו, נשוא בקשת רשות ערעור זו, להלן חלקה הרלבנטי: "1. לאחר שעיינתי בדוחות אותם הגיש המבקש וכן בתגובת המשיבה נקבע כך:

...

עוד נקבע בהחלטה הנ"ל כי "למען הסר ספק יצוין פעם נוספת: מעיון בנתוני ההכנסה של האיש שהינו שותף בשני עסקים (צורפו נתונים חלקיים בלבד והחשבונות העסקיים המלאים לא הוצגו), נמצא כי רב הנסתר על הגלוי. לא שוכנעתי בשלב זה כי הכנסות האיש נמוכות כפי שנטען על ידו. לא מן הנמנע כי היעדר הפרשת משכורת מאותם העסקים אינו נובע בהכרח מהמצוקה אליה נקלעו עסקיו, כטענתו. יתר על כן, האיש הצהיר כי לאחרונה העסק המצוי בבעלותו רכש משאית חדשה, דבר המצביע דווקא על איתנות כלכלית מסויימת ולא מצוקה כספית. מנגד, האישה משתכרת סכומים זעומים ביותר, אם בכלל, מעבודתה ב-'..' ". ביום 4.12.23 ניתנה החלטה בתיק קמא, לפיה "ההחלטה מיום 28.11.2023 ביטלה את כלל ההחלטות הקודמות, ובין היתר את ההחלטה אשר הורתה על משיכת סך של 2,500 ₪ מהחשבון המשותף". ביום 6.12.23 הגיש המבקש כאן בקשה בתובענה למזונות זמניים, במסגרתה ביקש בין היתר כי בית משפט קמא "ישלים את החלטתו בה קבע כי לאחר קבלת דוח רווח והפסד ישקול נושא המזונות ולהפחיתם לשיעור ריאלי (800 ₪ לקטין) במצב בו מדובר בשלושה ילדים, מעל גיל 6 כאשר הצדדים גרים באותו בית, האב מטפל בקטינים וישנן הלוואות על הלוואות". ביום 7.12.23 הגיש המבקש את חוות דעת האקטואר לתיק קמא, במסגרתה נקבע כי המבקש מרוויח כ-15,000 ₪ לחודש.

בצד חוות הדעת הגיש המבקש בקשה כי "בית המשפט יעיין בחוות הדעת כולה, וכעת, כאשר המפה הכלכלית פרוסה לפניו, כאשר טענות האישה כולן קרסו זו אחר זו, כאשר הכל כתוב שחור על גבי לבן, יבחן בית המשפט בשנית את גובה המזונות הזמניים אשר פסק לאיש, סך של 7,000 ,₪ כאשר הגדול, התגייס לצבא, -3 קטינים כולם מעל גיל 6 ויביא להפחתה במזונות הזמניים". ביום 14.12.23 נתן בית משפט קמא את החלטתו, נשוא בקשת רשות ערעור זו, להלן חלקה הרלבנטי: "1. לאחר שעיינתי בדוחות אותם הגיש המבקש וכן בתגובת המשיבה נקבע כך:

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

סבורני כי מזונות זמניים בסך של 7,000 ₪ לחודש, בעבור שלושה קטינים ובגיר צעיר אחד הסמוכים על שולחן הצדדים, איננו סך חריג בנסיבות התיק קמא, בין היתר לנוכח פערי ההשתכרות כמפורט לעיל.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל אני מורה על דחיית הערעור.