מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בדבר הארכת רשיון שהייה

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 1169/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.1.2018 בעמ"ן 18578-01-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' כהן-לקח בשם המבקש: עו"ד מירב בן זאב בשם המשיבה: עו"ד הדס ערן ][]החלטה
כמו כן, ציין בית הדין לעררים כי בשלב זה לא עומד על הפרק פיתרון כולל עבור עשרות אלפי מבקשי המקלט השוהים בישראל שמוצאם באריתריאה וסודאן, וכי שר הפנים אף הודיע על כוונתו לבחון את בקשות המקלט שהגישו באופן פרטני ולא להעניק רישיונות ישיבה למבקשי מקלט מחבל דארפור על בסיס הומניטרי, כפי שנעשה בעבר.
המשיבה ציינה כי הוגשו על ידה 55 ערעורים לבית המשפט המחוזי כנגד החלטות שניתנו על-ידי בית הדין לעררים, בעיניינם של 112 עררים שהגישו מבקשי מקלט שהם יוצאי חבל דארפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול (החלטות שהורו על מתן רישיונות מסוג א/5 עד להכרעה בבקשות המקלט של הנוגעים בדבר).
עוד נימסר כי מתוך 55 ערעורים שהוגשו 44 מהם טרם הוכרעו, ובאשר לאחרים – 7 ערעורים התקבלו ובהמשך לכך ב-5 מתוכם תלויות ועומדות בקשות רשות ערעור בבית משפט זה, 3 ערעורים נמחקו בהסכמה לאחר שנימצא כי המשיבים באותם הליכים עמדו בקריטריונים לקבלת מעמד א/5 מטעמים הומנטאריים, וערעור אחד נמחק לאחר שנדחתה בקשת המשיבה לקבל ארכה להגשתו.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את הדברים, ולא בלי התלבטות, החלטתי לדחות את הבקשה.
החלטתי זו אף מייחסת משקל לכך שהעניין העקרוני שעומד ביסוד הבקשה דנן נדון בעתירה התלויה ועומדת בפני בית משפט זה, שבה אף הוצא צו על-תנאי, כמפורט לעיל בפסקה 5.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 1283/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. טל כרמי 2. Modhavadiya Deviben Parbatbhai נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 15.2.2022 בעמ"ן 24991-01-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד רון אובוז בשם המשיב: עו"ד יעל קולודני ][]החלטה
בית המשפט המחוזי קבע כי אין להאריך את רישיונה של המבקשת, בין השאר מכיוון שאין מקום להסדיר את מעמדה של מי שפנתה לעשות כן רק עם מעצרה.
בית המשפט המחוזי קבע בעיניין זה כי הדרישה להצגת תעודה מזהה נעשתה כדין, לפי הוראות סעיף 13ה לחוק הכניסה לישראל, לפיהן ניתן לידרוש זאת מאדם "שיש יסוד להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי חוק זה". להשלמת התמונה יצוין כי המבקשת שוהה כעת בביתה של המטופלת, וזאת לאחר שהתנהל הליך מקביל לביטולו של צו המשמורת.
בקשת רשות העירעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנזכר בפתח הדברים.
...
ראשית, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שזו אינה עומדת באמת המידה הנדרשת למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", כמו גם מחמת אי-ניקיון כפיים של המבקשת.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 5147/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. Sinan Guler 2. Benli Oruc 3. Tamer Karakoc 4. Eracil Bayram נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.6.2019 בעמ"ן 42870-06-19 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' כדורי בשם המבקשים: עו"ד מיכל תג'ר, עו"ד עלא ח'אטר בשם המשיבה: עו"ד רן רוזנברג ][]החלטה
בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה את הבקשה, תוך הבחנה בין מי שטרם חלפו 63 חודשים מאז ניכנס לארץ (היא התקופה הנקובה בסעיף 3א(ג) לחוק הכניסה לישראל) לבין מי שכבר שוהה בישראל תקופה כזו ויותר.
תגובתה המשלימה של המשיבה הוגשה אך ביום 23.12.2019 לאחר שקבלה מספר ארכות לעשות כן. בשלב זה התברר כי אין צפי קונקריטי לסיומה של חקירת המישטרה.
בעקרו של דבר, אני סבורה כי בעת הזו יש להורות על "הקפאת" המצב על כנו במובן זה שרישיונות העבודה שניתנו למבקשים 2-4 ייוותרו בעינם ויוארכו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בתום הדיון בעירעור, בנוסף לכך שהצו הארעי עליו הוריתי בעיניינו של המבקש 1 ייוותר בעינו גם כן עד להכרעה בעירעור, כפי שהסכימה המשיבה.
...
בעיקרו של דבר, אני סבורה כי בעת הזו יש להורות על "הקפאת" המצב על כנו במובן זה שרישיונות העבודה שניתנו למבקשים 2-4 ייוותרו בעינם ויוארכו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בתום הדיון בערעור, בנוסף לכך שהצו הארעי עליו הוריתי בעניינו של המבקש 1 ייוותר בעינו גם כן עד להכרעה בערעור, כפי שהסכימה המשיבה.
אשר למבקש 1, אני סבורה כי בנסיבות העניין, לנוכח התמשכות החקירה, כמו גם העובדה שהמשיבה מאשרת כי ישנם עובדים בענף הבניין שמצויים בישראל יותר מ-63 חודשים, ראוי בעת הזו להותיר לו לשהות בישראל.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור מתקבלת ובהמשך לכך הערעור מתקבל באופן חלקי כאמור בפסקה 8.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 6601/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: GALINA FURMAN נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 14.8.2023 בעת"ם 36718-06-23 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' דראל בשם המבקשת: עו"ד יוליה באיולה, עו"ד אלכס זרנופולסקי בשם המשיבה: עו"ד מתן שטיינבוך ][]החלטה
בצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על מתן רישיון ישיבה אירעי למבקשת עד להכרעה בעתירה, או לחלופין להורות על חידוש תוקפה של אשרת התייר בה היא החזיקה, ומתן אשרת חוזר (בהתאם לסעיף 5 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952) אשר תאפשר לה לצאת מהארץ לצורך טיפולים רפואיים ברוסיה ולחזור.
המשיבה טענה כי המבקשת שוהה בישראל ללא אשרה, ועל כן קבלת הבקשה תוביל לשינוי המצב הקיים ותהיה בגדר מתן "צו עשה". עוד נטען כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן ממילא אין כל מניעה שהיא תשוב לרוסיה לצורך קבלת הטיפול הרפואי ותישאר בה עד להכרעה בעתירה.
בעקבות זאת, ביום 26.11.2023 הגישה המשיבה לבית משפט זה בקשה להארכת המועד להגשת התשובה לבקשת רשות העירעור, ובהקשר זה טענה כי היא פועלת לגיבוש הנחיות מעודכנות בעקבות פסק הדין וכי דרוש לה פרק זמן נוסף על מנת לבחון את השלכותיהן על עניינה של המבקשת.
למעלה מן הצורך אוסיף כי יש לקוות ששני הצדדים יעשו את המרב על מנת להביא את בירור עניינה של המבקשת להכרעה במהירות האפשרית, בשים לב לזמן הרב שחלף מאז שהגישה המבקשת את בקשתה לקבלת מעמד ולריבוי ההליכים במקרה זה. סוף דבר: בקשת רשות העירעור נמחקת.
...
בתגובתה מיום 13.8.2023 טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות.
למעלה מן הצורך אוסיף כי יש לקוות ששני הצדדים יעשו את המרב על מנת להביא את בירור עניינה של המבקשת להכרעה במהירות האפשרית, בשים לב לזמן הרב שחלף מאז שהגישה המבקשת את בקשתה לקבלת מעמד ולריבוי ההליכים במקרה זה. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נמחקת.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 10.4.2024 (עת"ם 61159-02-23, השופט א' רון).
בית המשפט המחוזי קבע כי הנוהל המתוקן במתכונתו הנוכחית חורג ממיתחם הסבירות, והורה לשר הפנים לבחון את הנוהל המעודכן בשים לב לקשיים שפורטו (ובהם מאפייניהם הייחודיים של המתנדבים באירגון) – על דרך של תיקון הנוהל או "מהלך משלים אחר". בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי על המשיבה להנחות את המתנדבים ביחס להגשת בקשה להארכת שהותם בישראל בהתאם לאמור בפסק הדין, וכן על עיכוב הליכי הרחקה נגדם עד אשר ימצו את ההליכים בנושא.
לגופם של דברים, הטעימה המשיבה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הורה לה לפעול בשתי דרכים חלופיות: תיקון הנוהל או מתן מענה משלים אחר, וכי מענה זה ניתן עם מתן ההחלטה על הארכת רישיונותיהם של כלל מתנדבי האירגון.
...
בתגובתה מיום 18.12.2023 טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.
כפי שציינתי בהקשר אחר "שורדי השואה הם כיום כולם אנשים מבוגרים, ולמעשה מבוגרים מאד. ככל שיש מקום להיענות לנזקקותם, וכן לצורך בהכרה נוספת מצדה של מדינת ישראל, היענות זו אינה יכולה להידחות ליום המחר" (ראו: רע"א 2334/18 עפרוני נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, פסקה 79 לפסק דיני (10.3.2019)).
סוף דבר: הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו