בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה בדבר מינוי מנהל זמני לעזבון

בבית המשפט העליון רע"א 4197/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשות: 1. בסמה אבו ריא קסום 2. נבילה טרביה 3. פאטמה גנאים 4. נסרין סייד אחמד נ ג ד המשיבים: 1. תאופיק חסן 2. עלי נמר אבו ריא 3. כונס הנכסים הרישמי בחיפה 4. עו"ד נפתלי נשר - המנהל המיוחד 5. עואד אבו ריא 6. עלי אבו ריא 7. מוחמד אבו ריא 8. מאזן אבו ריא 9. מוטלק אבו ריא 10. אסמעיל אבו סאלח 11. רשות המיסים - משרד מע"מ טבריה 12. מדינת ישראל - לישכת רישום המקרקעין נצרת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.5.2019 בת"א 30373-09-14, שניתנה על ידי כב' השופטת ת' שרון-נתנאל בשם המבקשות: עו"ד רפי אמסלם בשם המשיב 1: עו"ד מחאג'נה מוסטפה בשם המשיב 2: עו"ד דן זוהר בשם המשיב 4: בעצמו בשם המשיבים 9-5: עו"ד ג'אסר אבו ריא בשם המשיב 10: עו"ד מוחמד סולימאן בשם המשיבות 12-11: עו"ד חגית שפיצר ][]פסק-דין

[]בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) בת"א 30373-09-14 מיום 22.5.2019, בגדרה נדחו בקשות המבקשות והמשיב 2 לעיכוב הדיון בתביעה המתנהלת נגד עיזבון המנוח נימר עלי אבו ריא ז"ל (להלן בהתאמה: התביעה והמנוח), וזאת עד להכרעה סופית של בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות בנוגע לזהות יורשי המנוח.

לפיכך, נדמה כי על בית המשפט המחוזי לשוב ולשקול האם יש מקום למינוי מנהל זמני לעיזבון המנוח – מינוי אשר ייתר, כאמור, את הצורך לעכב את המשך הדיון בתביעה עד להכרעה בנוגע לזהות היורשים.

סוף דבר: העירעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

סוף דבר: הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רצ"פ 21067-09-21 יגאל תבורי נכסים והשקעות בע"מ נ' דן עו"ד ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת: יגאל תבורי נכסים והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסף וינראוך המשיבים: 1. גיל דן עו"ד (ב"כ כלל חברה לביטוח)- כונס נכסים ע"י ב"כ עו"ד גיל דן 2. אברהם נזרי עו"ד – מנהל העיזבון- כונס נכסים ע"י ב"כ עו"ד אברהם נזרי 3. יצחק מיידר ז"ל באמצעות מנהל העיזבון הזמני עו"ד אברהם נזרי החלטה

לפני בקשת רשות ערעור "בגילגול שלישי" על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופט עמית יריב) מיום 25.8.21 ברער"צ 34911-08-21 ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 28.7.21 בתיק הוצל"פ 510693-05-18.

בבקשת רשות העירעור נטען כי החלטות הערכאות הקודמות פותחות פתח לאי קיום הוראות רישמי ההוצל"פ שניתנו לכונסי נכסים עם מינויים וההחלטות פוגעות בפקוח של ההוצל"פ על פעילות כונסי נכסים.

הליכי המימוש הסתיימו באופן סופי בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 21.8.21, אז ניתנה הוראה לגזברות ההוצל"פ להעביר יתרת הכספים מתיק ההוצל"פ לחשבון מנהל העזבון לצורך חלוקתם לנושי החייב לפי הוראות הדין וכפוף להחלטת בימ"ש לעינייני מישפחה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן ברשות ערעור ב"גילגול שלישי" אשר ניתנת במשורה במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להגרם למבקש, אם תידחה בקשתו עוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).

ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן ברשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תדחה בקשתו עיוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).

ביקשתי תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור על מנת לוודא שאין זה המקרה שבו ההחלטה גורמת ל"עיוות דין" המצדיק הידרשות לטענות ונחה דעתי מתשובתם כי אין כך הדבר.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בבית המשפט העליון בע"ם 5453/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלונית 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.7.2020 בעמ"ש 69046-11-19 שניתן על-ידי כבוד השופטים ס' ג'יוסי, ח' שרעבי ו-מ' דאוד בשם המבקשים: עו"ד רפי אמסלם ][]החלטה

בתום הדיון ניתנה החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה לפיה "ההתנהלות הדיונית של המבקשות ושל יורשי המנוח כולם, אינה מניחה את הדעת, בלשון עדינה". בית המשפט לעינייני מישפחה הורה על ביטול צוי המניעה שניתנו על-ידו ועל מינוי מנהל עזבון זמני וציין כי צפוי להנתן צו ירושה מתוקן על בסיס תמצית רישום מירשם האוכלוסין.

כמו כן, ביום 17.11.2019 הגישו המבקשות 3-1 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה מיום 10.11.2019, אך משניתן פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת בקשת רשות העירעור וציין כי על המבקשות 3-1 לכלול את טענותיהן בנוגע להחלטה זו בעירעור על פסק הדין (רמ"ש 37892-11-19, השופט ג'יוסי).

מצב דברים זה, כך נקבע, מעורר "תחושה לא נוחה לפיה מדובר בניסיון לדחות את הקץ". על כן, בית המשפט המחוזי דחה את העירעור בהתאם לסמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

ביום 27.11.2018, נתנה הרשמת לעינייני ירושה צ' סולומון-דרמר לבקשת המשיבים צו למינוי מנהל עזבון זמני והמשיב 2 – בנו של המנוח – מונה לתפקיד זה. המבקשים מצידם הגישו בקשה למינוי מנהל עזבון זמני "ניטרלי" ועם היוודע החלטת הרשמת, הגישו על החלטה זו ערעור לבית המשפט לעינייני מישפחה.

ביום 22.1.2019, קיבל בית המשפט לעינייני מישפחה את העירעור וכשבוע לאחר מכן ניתן צו המורה כי המשיב 2 והמשיבה 8 (להלן: המנהלת הזמנית), ימונו למשך 6 חודשים כמנהלי עזבון משותפים זמניים לעזבון המנוח.

ביום 21.2.2019, הגישו המבקשים לבית המשפט לעינייני מישפחה "בקשה דחופה למינוי מינהלי העזבון הזמניים כמנהלי עזבון קבועים" וזאת, לאחר שהתברר להם כי כשבוע קודם לכן, ביום 14.2.2019, ניתן צו לקיום צוואת המנוח ללא הוראה בדבר מינוי מנהל עזבון קבוע.

בכל הנוגע לטענת המבקשים כי יש להורות על מינוי מנהל עזבון קבוע לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין שיינתן בגדרי הליך הבוררות, קבע בית המשפט כי לרשות המבקשים עומדים האמצעים המתאימים במסגרת הליך הבוררות עצמו, בתנאים הקבועים בהקשר זה בדין.

כידוע, רשות לערער ב"גילגול שלישי" תנתן במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר המנעות ממתן רשות ערעור תיגרום למבקש עוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 536/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (23.2.2020)).

...

בכל הנוגע לבקשה למנות מנהל עיזבון קבוע, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה אין הצדקה להיעתר לבקשה.

מסקנה זו רלוונטית גם באשר לטענות המופנות לדחיית בקשת העיון.

לבסוף, טענות המבקשים המופנות לדחיית הבקשה לחקירת המצהירים מכוונות למעשה לאופן שבו מצא בית המשפט לענייני משפחה לנהל את ההליך שלפניו – וככאלו לא מצאתי שיש בהן כדי להצדיק בירור נוסף לפני ערכאה זו (ראו והשוו: בע"ם 7322/18 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (18.10.2018); בע"ם 8310/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (1.12.2011); רע"א 3174/10 סלים נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 2 (27.4.2010)).

הבקשה נדחית אפוא.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת ענבל קצב-קרן) שניתנה ביום 26.4.2023 בתיק ת"ע 49767-09-20 (להלן בהתאמה: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא"), אשר חייבה את המבקשים, כיורשיה של המנוחה א', להשיב כספים לקופת עיזבון המנוחה ל. ל, והכל כפי שיפורט להלן.

א' וקרן רוטרי ערערו על פסק הדין קמא בבית משפט זה (עמ"ש 27682-06-21), ובדיון בעירעור שהתקיים ביום 21.10.2021 ניתן פסק דין לאחר שהצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט כדלקמן: א' התמנתה כמנהלת עזבון המנוחה לתקופה קצובה של שלושה חודשים מיום מתן פסק הדין בעירעור, ובמסגרת זו נימסרו לה מלוא הסמכויות לשם ניהול העזבון בתקופה זו. מינויה של א' כמנהלת עזבון היה בתנאים שקבעה המנוחה במסגרת צוואתה, למעט עניין תקופת המינוי שהייתה זמנית כאמור ולמשך שלושה חודשים מיום מתן פסק הדין בעירעור.

ודוק – חרף קביעותיו של בית משפט קמא בדבר הקשיים שעוררה היתנהלותה של א' ז"ל בכל הקשור לחיפזון בו פעלה להעברת יתרת הכספים מהעיזבון לידיה, דחה בית משפט קמא את בקשתו של מנהל העיזבון להשבת מלוא הסכום שבקש, כ- 3,200,000 ₪; סך זה היוה, לטענת מנהל העיזבון, את סך הכספים שנמשכו בטרם עת על ידי א'.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובות המשיבים ובתיק קמא, שוכנעתי ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור באופן חלקי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

כשלעצמי, ולאחר קריאת טענות הצדדים בנדון, לא שוכנעתי כי ההוצאות הצפויות לעזבון, לרבות שכר טרחתו של מנהל העזבון, יגיעו לכדי סך של מיליון וחצי ₪, כפי שפסק בית משפט קמא.

במצב דברים זה, לאחר שעיינתי בכל החומר שהובא לפניי, מצאתי להורות על הפקדת סך של 750,000 ₪ (סך הכל) בחשבון העזבון, תחת הסכום שקבע בית משפט קמא, אשר ישמשו את מנהל העזבון לביצוע הפעולות הנדרשות לטיפול בדירות ברח' .

, לרבות בחינת הצורך בפיצוי מר ד', ולתשלום שכר טרחתו של מנהל העזבון, וכך אני מורה.

טענות אלה טרם נטענו, וממילא לא הוכרעו, בבית משפט קמא ולכן לא יתבררו במסגרת הליך זה. אני מורה כי עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 19.7.2023 מבוטל בזאת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת בקשת רשות הערעור דנן בחלקה, כאמור בסעיף 29 לעיל.