צאלה פרוינד
מדינת ישראל – ניתן פסק דין
בנק הפועלים בע"מ – ניתן פסק דין
פסק דין
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופטת פנינה נויבירט) מיום 1.11.21 בת.א. 36068-08-17 ולפיה התאפשר לנתבעת 3 - המשיבה 1 להגיש הודעת צד ג' נגד המבקש באיחור (בקשה מס' 96).
בדיון שהתקיים ביום 1.11.21 נקבע:
"על אף שהדעת אינה נוחה ממשלוח הודעה לצד שלישי בשלב מיתקדם זה של ההליך, לאחר הסכם הפשרה שנכרת, אני מתרשמת כי יש מקום להורות על מתן ארכה למשלוח ההודעה לצד שלישי כמבוקש. אמנם נכון הוא, כי במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי סכום התביעה יופחת, וכי ינוכה הסך ששולם בגין חלקו של עו"ד שילנסקי בפרשה, ואמנם הסכמה זו, כך יש לשער, נועדה לייתר כל מעורבות של עו"ד שילנסקי בהליך, לרבות במסגרת הודעה לצד שלישי. אך הסכמה זו להפחתת סכום התביעה נעשתה ללא עירובה של המבקשת, הנתבעת 3. הנתבעת 3 לא היתה שותפה להערכת חלקו של עו"ד שילנסקי בפרשה, ולכימותה בסכום הפצוי ששולם, היא גם לא היתה שותפה לרצון הצדדים לייתר את מעורבותו של עו"ד שילנסקי בבירור ההליך מכאן ואילך. במיצוי טענותיה של התובעת כלפי עו"ד שילנסקי אין, לפיכך, בהכרח משום מיצוי טענותיה של המבקשת כנגדו. החלטה זו ניתנת על אף ההחלטה שניתנה בעיניין פלונית, בשים לב לאופי הסכם הפשרה שהוגש במסגרת הליך זה, שלא עשה הבחנה בין שעורי החבות של כל הצדדים המעורבים בפרשה, כי אם הגדיר סכום פיצוי לתשלום, שלא על דעתה של הנתבעת 3. בכתב התביעה הוגדרה מעורבותו של עו"ד שילנסקי בפרשה כמרכזית, כמפורט, בין היתר, בסעיף 125 לכתב התביעה. כתב התביעה לא ייחס לעו"ד שילנסקי אחריות בגין ארוע ממוקד כזה או אחר, כי אם הציגו כשותף וכאחראי לחלק ניכר מהמעשים והמחדלים שנעשו כמכלול.
סעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ותקנה 22 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 שחלות בעניינינו מאפשרות שלא להגיש הודעת צד ג' בין הנתבעים לבין עצמם כאשר יש מספר נתבעים.בית המשפט העליון ברע"א 309/09 ד"ר זמברג ואח' נ' אמזל (להלן: "עניין זמברג") קבע כי בית משפט יכול להכריע בשאלת ההישתתפות בין נתבעים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, אך לא כאשר אחד מהנתבעים נמחק מהתובענה.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) יש בהחלטת הביניים כדי להשפיע מהותית על זכויות מי מבעלי הדין ואף להוביל לניהול הליך שגוי ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים כבר בשלב זה.
ראה לעניין זה גם החלטת כב' השופט גרוסקופף בעיניין רשות הספנות בסעיף 12.
...
אך אני מקבלת את טענתה, כי רק כעת, משנגרע כנתבע מההליך, יש מקום להתיר משלוח ההודעה במועד זה.
בנסיבות אלה, ועל מנת שיהיה למבקשת יומה בבית המשפט, אני מוצאת להיעתר לבקשה כמבוקש.
ג) אני סבורה, כי במקרה דנן קופחה זכותו של המבקש.
יפים לעניין זה דבר כב' השופט גרוסקופף בסעיף 19 בעניין רשות הספנות:
"האפשרות להגיע להסדר פשרה עם חלק מהנתבעים, באופן המשחרר אותם לא רק מהמשך ההתדיינות מול התובע, אלא גם מהסיכון כי יאלצו להמשיך ולהיות חלק מההתדיינות בה התפשרו כצדדים שלישיים, היא רבת חשיבות מבחינה מעשית, בשל תרומתה לעידוד פשרות חלקיות. ככל שהדין לא יכיר במנגנון מסוג זה, עלול הדבר לצנן את נכונותם של חייבים להסכים לפשרה חלקית (בשל חששם כי יאלצו להוסיף ולהתדיין גם לאחר הסדר הפשרה), ולהביא להיווצרות תופעות המאפיינות מצבים המחייבים פעולה משותפת (collective action problem). תוצאה זו אינה רצויה, ואף שיקול זה תומך במסקנה שאין מקום להתיר משלוח הודעות צד שלישי במקרה דנן (לחשיבות השיקול של הימנעות מצינון פשרות בעיצוב הדינים ביחס להודעת צד שלישי השוו רע"א 7711/08 Bank Rozwoja Ekspotu S.A. נ' ארט בי, חברה בערבות מוגבלת, פסקה 4 (23.2.2009))".
עוד טרם אושר הסכם הפשרה והמבקש הבהיר כי הוא מוותר על הודעת צד ג' ,יכלה אמיר לו ביקשה לפעול בתום לב ובהגינות דיונית להודיע ,כי היא תבקש בכל מקרה להותירו בהליך.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.
