בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בדבר דחיית בקשה למשלוח הודעת צד ג

בבית המשפט העליון בש"פ 3737/21 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשת: ספיר ניסני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 27.5.2021 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור; תשובה מטעם המשיבה מיום 1.6.2021; השלמת תשובה מטעם המשיבה מיום 3.6.2021; תגובה מטעם המבקשת מיום 6.6.2021; תשובה מטעם המשיבה מיום 7.6.2021; בקשה מיום 8.6.2021 מטעם המבקשת למתן ארכה להגשת השלמת טיעון תאריך הישיבה: כ"ז בסיון התשפ"א (7.6.2021) בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיבה: עו"ד חמודות ][]החלטה

][ המבקשת עותרת להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.3.2021 בע"פ 53291-09-20 (להלן: פסק הדין).

בגדרי פסק הדין נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה בת"פ 58056-06-16.

בנסיבות אלה, טענה המשיבה, יש למנות את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מן היום שבו הודבקה ההודעה על דלת ביתה של המבקשת, היינו מיום 5.4.2021.

בנוסף, הצעתי לצדדים לסיים את המחלוקת שהתגלעה ביניהם בהסכמה, אולם הדבר לא צלח ומכאן הצורך במתן החלטתי זו. למען שלמות התמונה יצוין כי בהחלטתי שניתנה בסופו של הדיון, איפשרתי למבקשת להגיש היתייחסות נוספת להשלמת התשובה מטעם המשיבה מיום 7.6.2021, וזאת חרף העובדה שלמבקשת ניתנה היזדמנות להתייחס לכל הטענות שהעלתה המשיבה במהלך הדיון.

(1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו; (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאשור המסירה כתאריך ההמצאה.

...

יובהר למבקשת כי החלטתי זו ניתנה לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין וכי על פני הדברים לא תינתן הארכת מועד נוספת.

המזכירות תצרף את החלטתי לתיק בקשת רשות הערעור, ככל שייפתח.

המזכירות תמציא החלטתי זו למבקשת לאלתר, תוודא את קבלתה באמצעות הטלפון ותערוך תרשומת מתאימה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 3/6/18 בת.א. 42281-05-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע להאריך מועד למשלוח הודעת צד ג'.

נטען כי רק ביום 2/5/18 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בפתח תקווה לטובתו של ויינר (ת.א. 49670-10-12 ו- ת"א 38706-11-12 א.מ.ן ויינר תיקשורת בע"מ נ' חני חי אחזקות בע"מ),במסגרתו נקבע, כי ויינר זכאי לקבל סכומי כסף נוספים בגין הארוע מקבוצת הורוביץ.

נטען כי ניהול הודעת צד ג' יגרום לייעול ההליך ולפשוט ההליך דוקא ולא כפי שנקבע וכי אם בסופו של דבר תיתקבל תביעת המשיבות נגד המבקש (הגם שהסכוי לכך קלוש לפי עמדת המבקש) וזאת ללא כריכת ההליך עם צד ג', יכנס המבקש מיידית להליכי פש"ר ללא עוול בכפו, וכך גם לא יהיה באפשרותו לתבוע את ויינר.

...

נטען כי ניהול הודעת צד ג' יגרום לייעול ההליך ולפשוט ההליך דווקא ולא כפי שנקבע וכי אם בסופו של דבר תתקבל תביעת המשיבות נגד המבקש (הגם שהסיכוי לכך קלוש לפי עמדת המבקש) וזאת ללא כריכת ההליך עם צד ג', יכנס המבקש מיידית להליכי פש"ר ללא עוול בכפו, וכך גם לא יהיה באפשרותו לתבוע את ויינר.

לאחר שעיינתי היטב בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן: א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת הבכירה רחל ערקובי) מיום 16/9/18 בת"א 25309-12-15.

בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום 12/3/17 אוחד הדיון גם עם ת"א 4956-06-16 אלפא נ' מ.ס.ן – היתנגדות לבצוע שטר וכן עם ת"א 4956-06-16 תביעת מ.ס.ן נגד אלפא אשר הוגשה במקורה לבית משפט השלום בפתח תקוה.

בבקשת רשות העירעור נטען, כי הבר"ע מוגשת על החלטה לדחות משלוח הודעות צדדי ג' וגם על החלטה "בעיניין השלמת הליך גילוי המסמכים בתיק". נטען, כי רצ היא גורם חשוב לצורך גילוי וחשיפת האמת .במצב הדברים הנוכחי, ראתה המבקשת לערב את חברת הביטוח שלה שמסרבת לקבל אחריות ולתת הגנה משפטית למבקשת עקב העדר קיומה של הוכחה לתקינות הבטון שסופק.

...

נקבע: "אמנם, אינני מקבלת את הבקשה בהתאם לתקנה 168, אולם אני קובעת כי תנאי להגשת וקבלת התצהירים שהוגשו הינו תשלום הוצאות לשני הנתבעים שיבטאו את מורת רוחו של ביהמ"ש מהתנהלות התובעת בזלזולה הבוטה בהחלטות ביהמ"ש בסך של 3,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים בתוך 30 יום מהיום.

אני קובעת תזכורת פנימית לבחינת תשלום ההוצאות ליום 23.10.18.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

בנסיבות אלו, אין מקום ליתן רשות ערעור גם בעניין זה. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' הש' א. רוטקופף) מיום 13.12.22 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול החלטת בית משפט קמא מיום 19.6.22 ומורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי לבדיקת נכותה של המשיבה בגין תאונת דרכים מיום 22.3.21, וזאת בהיעדרה של המבקשת ומבלי שניתנה התייחסותה לבקשה ועוד קודם להגשת כתב הגנתה.

הודעת בית משפט קמא נימסרה לצדדים - למשיבה באמצעות הודעה באתר, וכן למבקשת, באישור מסירה שמספרו 83521832994 לפיו ההודעה נימסרה למבקשת ביום 25.1.22 שעה 12:20 במענה ברח' הסיבים 23 פתח תקווה, כפי הצהרתו של המוסר מר משה לוי בהתאם לאישור מסירה הסרוק לתיק בית משפט קמא במערכת נט המשפט.

כך נפסק, כדוגמה, בעיניין ע"א 5000/92 יהושוע בן-ציון נ' אוריאל גורני הנאמן על נכסי י' בן ציון (20.2.94): "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק ובטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהוה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הנה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 696). שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת העדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ' 698)." (הדגשה שלי).

. (ג) המצאה אלקטרונית של מיסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;"

...

דין הערעור להתקבל.

במקרה אחרון זה, בית המשפט יבדוק את הסיבה והגורם להעדרותו של בעל הדין, וכן יבחן האם יש בביטול ההחלטה כדי להצמיח תועלת והאם לאחר שמיעת עמדתו של בעל הדין שנעדר אפשר שהדבר יוביל למסקנה אחרת.

מכלל האמור הבקשה מתקבלת – החלטת בית משפט קמא תבוטל.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת מ' כפיר) מיום 4.1.23 שניתנה בתיק תאד"מ 29378-09-22 ולפיה נדחתה הבקשה למשלוח הודעת צד ג'.

לא כך הדבר באשר למבקשים- שאין מבחינתם דחיפות בהכרעה.

...

וזו לשון ההחלטה: "לא מצאתי כי יש להתיר הגשת הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח וסוכן הביטוח של הנתבעים. מדובר בשאלות משפטיות שונות שיש לדון בהן. בעוד שהשאלה בהליך המקורי היא שאלת אחריות וגובה הנזק הרי שהשאלה בהודעת צד ג' היא שאלה ביטוחית. כיוון שכך ומשמדובר בשאלות שונות המצריכות הוכחה עובדתית שונה וטענות משפטיות שונות, הרי שיש בכך כדי לסרבל את ההליך שלא לצורך ועל כן הבקשה נדחית". רקע והחלטת בית משפט קמא- בקצרה יפורט כי המשיב 1 (להלן "המשיב") הגיש לבית משפט קמא תביעה ע"ס כ-74,000 ₪ כנגד המבקשים וכנגד המשיב 2.

דיון והכרעה- לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.