בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין מסוכנות מינית של אסיר

בבית המשפט העליון רע"ב 4397/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט העניינים מנהליים נצרת, עת"א 037018-05-18 בשם המבקש: עו"ד יוסף נגר החלטה

מונחת לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים (עת"א 37018-05-18, כב' השופטים י' בן-חמו, ע' הוד, ח' סבאג), אשר ביטל את החלטת ועדת השחרורים לפי חוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א,2001 (להלן: ועדת השחרורים), שהורתה על שיחרורו המוקדם של המבקש בתנאים.

המבקש הורשע על פי הודאתו, בשני אישומים, בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מספר עבירות של חטיפה לשם עבירות מין, מספר עבירות חטיפה, קשירת קשר לפשע, מספר עבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות והיתעללות בקטין, על פי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

עוד הוא גורס כי על פי נוהלי רש"א, אין תכניות שקום העולות על תקופה של 24 חודשים, ואסירים רבים, לרבות עברייני מין, שוחררו למרות ששחרורם על תנאי הוא לתקופה ארוכה יותר.

בשיקולים אלה יש ללמד על הסיכון הצפוי משחרורו של אסיר לשלום הציבור.

בעיניינו, חוות הדעת של מב"ן הטעימה כי מסוכנותו של המבקש היא בינונית.

גם במובן זה לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטת ערכאה קמא, לפיה המבקש לא עמד בנטל זה. לצד העדר מתן משקל ראוי למסוכנות המבקש, בית המשפט המחוזי סבר כי ועדת השחרורים לא נתנה משקל מספק לנתונים רלוואנטיים נוספים.

...

נוכח כל האמור, באיזון בין הסיכון הנשקף מן המבקש לשלום הציבור לבין סיכויי שיקומו, על כל הנתונים שמתווה החוק, לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי חרג מתפקידו בפסק הדין, או כי יש בו פגם.

הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 8333/17 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. משטרת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתיק עת"א 27882-10-17 שניתנה ביום 25.10.2017 על ידי כבוד השופט יוסף בן חמו בשם המבקש: עו"ד אור שפירו-סער החלטה

בית המשפט הדגיש את המסוכנות הנשקפת מן המבקש, וציין כי החשש אינו רק לפגיעה פיזית אלא גם לפגיעה נפשית בקורבנות העבירה.

מכאן הבקשה לרשות ערעור, בגדרה נטען כי היא מעוררת סוגיה עקרונית בעיניין זכותם של אסירים להיות נוכחים באירועים משפחתיים חשובים.

כידוע, לא על נקלה תנתן רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר, וגם אם ננקוט אמת מידה מרחיבה יחסית, עדיין איני סבור כי עלה בידי המבקש להראות עילה מספקת (רע"ב 8928/12 פלוני נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר, בפסקות 6-5 (13.3.2013); רע"ב 3394/16 בורשטיין נ' שרות בתי הסוהר (21.4.2016); רע"ב 4828/17 משולם נ' מדינת ישראל (15.6.2017)).

בהערכת מב"ן שצורפה לתגובת המשיבים, ומבלי להדרש לכל האמור בה, נכתב כי המסוכנות המינית של המבקש כלפי בנותיו היא גבוהה ומושפעת מדינמיקה משפחתית אלימה.

...

לאחר העיון בבקשה ובתגובת המשיבים החלטתי לדחות את הבקשה.

בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי בהחלטות מב"ן ווג"ע, ונוכח עמדתם הברורה והאחידה של גורמי הטיפול, הרי שפסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על אדנים יציבים (השוו: רע"ב 1757/17 פלוני נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר, בפסקה 5 (23.2.2017) (להלן: עניין פלוני); [רע"ב 3576/13]פלוני נ' מדינת ישראל (8.9.2013); במקרים אלה הגורמים הטיפוליים לא הציגו עמדה אחידה ולמרות זאת לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת שב"ס).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 2723/17 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: סמיון רייטבורג נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - שב"ס בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת בתיק עתא 058136-12-16 שניתנה ביום 09.03.2017 על ידי כבוד השופט י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד אמיר סלע בשם המשיב: עו"ד נועם זמרן ][]החלטה

ביום 27.12.2016 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר כנגד החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב) שלא לשלבו בסבב חופשות.

המבקש טען כי תיפקודו בכלא תקין; כי הישתתף במספר קורסים במסגרת מאסרו, הכוללים קורס טבחות וקבוצת שליטה בכעסים; כי המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן) העריך את מסוכנותו המינית לטווח הקצר כנמוכה (אם כי מסוכנותו לטווח ארוך הוערכה כבינונית), והמליץ על שיחרורו לחופשות קצרות בתנאי מעצר בית.

בתשובה לעתירה הוסבר כי המבקש מסווג לקטגוריה א' של אסירים המנועים מלצאת לחופשות, וכי היה על המבקש לפנות לגורמים הרלוואנטיים לשינוי הסווג.

המבקש הלין על כך שהמשיב הציע לשלבו בטיפול ייעודי לעברייני מין מכחישים אך יומיים לפני הדיון בפני בית משפט קמא, וכי על אף שחלפו שלושה שבועות ממועד ההצעה לא נעשה דבר בעיניינה.

...

מספר ימים טרם הדיון בבית משפט קמא הוצע למבקש להשתתף בטיפול ייעודי לעברייני מין מכחישים, ובמהלך הדיון נעתר לה המבקש.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 7279/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מחוזי מרכז בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 20.10.2021 בעת"א 53098-08-21 שניתנה על ידי כב' השופטים דנה מרשק מרום, יורם צלקובניק, עידו דרויאן-גמליאל בשם המבקש: עו"ד מורן סעדון ][]החלטה

יחד עם זאת, דעת הרוב התרשמה כי מאז חודש יוני 2019, עת הישתלב המבקש בטיפול הייעודי לעברייני מין (להלן: הטיפול הייעודי), חל שינוי ביחסו של המבקש לנפגעות העבירה, והוא החל להירתם ולהפנים את חומרת מעשיו, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מב"ן מיום 28.2.2021, אשר קבע כי מסוכנות המבקש הופחתה לרמה נמוכה, וכן בסיכום הישתתפות האסיר בקבוצה הייעודית לעברייני מין.

ביום 23.8.2021 הגיש בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) עתירה נגד החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, מהטעם שההחלטה מיתעלמת מחומרת העבירות ומנסיבות ביצוען, אשר יש בהן כדי ללמד על המסוכנות המינית הנשקפת מהמבקש לצד מידת המניפולטיבית המאפיינת אותו.

לשיטתו, הענקת מעמד בכורה לטענות שנטענו בהליכים אזרחיים פוגעת בזכויות יסוד, לרבות זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון, ואינה עולה בקנה אחד עם השיקולים שעל וועדה לשקול בבואה לבחון את אפשרות שיחרורו המוקדם של אסיר, כפי שהותוו בסעיפים 9 ו-10 לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001.

כוחה של הלכה זו יפה גם כאשר בקשת רשות העירעור מתייחסת להחלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים המבטלת את החלטת ועדת השחרורים (רע"ב 1228/19 פלוני נ' ועדת השחרורים בבית הסוהר צלמון, פסקה 6 (17.3.2019); רע"ב 8568/20 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בנצרת, פסקה 9 (4.1.2021)).

ויובהר, בית המשפט קמא קבע, בנגוד לעמדת וועדת השחרורים, כי בחינת מכלול נסיבותיו של המבקש, לרבות נסיבות ביצוע העבירות, חוות הדעת שהוגשו בעיניינו וטענות שטען במסגרת הליכים אזרחיים המתנהלים במקביל, מובילה למסקנה סבירה אחת, לפיה אין לאפשר בשלב זה את שיחרורו המוקדם של המבקש לנוכח המסוכנות הנשקפת ממנו בהנתן רמת המניפולטיביות המאפיינת אותו.

...

אכן, גם למורשע בהליך פלילי עומדת הזכות להתגונן בפני תביעה נזיקית שמוגשת כלפיו, ואולם קו ההגנה בו הוא בוחר בהליך האזרחי עשוי ללמד על יחסו לעבירות בהן הורשע, וממילא להיות רלוונטי להערכת מסוכנותו לצורך הליכי שחרור מוקדם.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שלמבקש לא עומדת זכות קנויה בדין להשתחרר שחרור מוקדם, בטרם ירצה את מלוא עונשו, סבורני כי לא נפלה בפסק הדין של בית המשפט קמא טעות שמצדיקה התערבות (רע"ב 3148/11 קופמן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.5.2011); רע"ב 6308/18 סלאמה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (6.9.2018)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 8310/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: פאדי דהאמשה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בעת"א 50389-08-22 מיום 29.11.2022, שניתנה על ידי כבוד השופט י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד ח'אלד אבו אחמד ][]החלטה

הממונה על עבודות שירות קבע באותה החלטה כי לאור מידע מודיעיני אודות המבקש, קיים יסוד סביר לחשש לפגיעה של המבקש בחיי אדם, לרבות בעצמו.

יחד עם זאת צוין כי ניתן לאיין את המסוכנות ככל שהמבקש יבצע את עבודות השרות באזור הדרום בלבד.

על פי ההלכה הנוהגת, רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים תנתן במשורה ורק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (ראו מיני רבים: רע"ב 2135/22 שמואל בן אבו נ' שרות בתי הסוהר, בפיסקה 9 (26.4.2022); [רע"ב 8312/18](http://www.nevo.co.il/case/25171071) בן משה נ' מדינת ישראל, [בפיסקה]5 (22.11.2018); [רע"ב 7633/20](http://www.nevo.co.il/case/27136175) אטיאס נ' שירות בתי הסוהר, [בפיסקה]5 (7.12.2020)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

לכן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.