בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ש' שוחט) ברמ"ש 65963-06-22 מיום 20.9.2022, אשר קיבל בקשת רשות ערעור, וכן את העירעור לגופו, על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב (השופט א' שני) בתמ"ש 36604-04-16 מיום 14.4.2022, שבגדרה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לבצע דיספוזיציה בנכסיו בארץ ובחו"ל. הרקע לבקשה המבקשת והמשיב חיו בישראל והתגרשו בשנת 2001, ומאז מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים, לרבות בעינייני רכוש.

ביום 6.6.2016 הגישה המבקשת לבית המשפט לעינייני מישפחה בקשה למתן פסק דין בתביעה בהעדר הגנה, ובפסק דינו מיום 6.7.2016 נעתר בית המשפט לבקשתה.

נקבע כי מאחר שהתביעה הומצאה כדין למשיב רק בחודש מאי 2022, בית המשפט לעינייני מישפחה נעדר סמכות בינלאומית לקיים דיון בתביעה ביום 14.4.2022, וממילא – לחייב את המשיב להתייצב אליו.

עוד נטען, בין היתר, כי המשיב הפר את צו המניעה עוד בטרם בוטל הצוו על-ידי בית המשפט המחוזי; וכי אי-קבלת הבקשה תוביל לעיוות דין, משעניינה של התביעה ביישום פסק דין שניתן בתביעת רכוש שהגישה המבקשת לפני למעלה מעשרים שנה.

...

ביום 6.6.2016 הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן פסק דין בתביעה בהיעדר הגנה, ובפסק דינו מיום 6.7.2016 נעתר בית המשפט לבקשתה.

אין מנוס אפוא מן המסקנה כי צו המניעה ניתן במהלך דיון שקוים בהיעדר סמכות.

יתר על כן, אף בהנחה שבית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לקיים את דיון קדם המשפט אך לצורך דיון בבקשה לצו המניעה, לא היה מקום להיעתר לבקשה למתן צו המניעה, משזו לא הוגשה בהתאם לתקנות: (-) בעוד שתקנה 95(א) מורה כי "בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה", הבקשה בענייננו הוגשה בעל-פה במהלך הדיון.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 1883/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. קבוצת וויז'ן א.ש יזמות בע"מ 2. בונה העצמאות 57 הרצליה בע"מ 3. אלירן שפט 4. גל שפט נ ג ד המשיבים: 1. אסף כרמלי 2. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי 3. דיירי רחוב העצמאות 57 הרצליה 4. איתי ייזום והתחדשות עירונית בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 06.02.2023 בתיק פר"ק 11211-04-20 שניתנה על-ידי כבוד השופטת נ' גרוסמן בשם המבקשים: עו"ד יונתן אדלסון; עו"ד עומר מב; עו"ד אלון כהן בשם משיב 1: עו"ד פרי לזר בשם משיב 2: עו"ד חיים זקס בשם משיבים 3: עו"ד אליהו ביטון בשם משיבה 4: עו"ד שרון סעדה (בוסקילה) ][]פסק-דין

האם יש להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך המקורי, או שמא נידרשת הגשת תביעה עצמאית ונפרדת בגדריו של הליך חדש? שאלה זו מתעוררת בבקשה שלפניי למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' גרוסמן) בפר"ק 11211-04-20 מיום 06.02.2023.

במסגרת החלטה זו, בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים לסלק על הסף את בקשת משיב 1 (להלן: כרמלי), בגדרה התבקש להורות על ביטול פסק דין שניתן בהסכמה, וזאת בשל אי-התקיימות תנאי מתלה שניצב בבסיס הסכמות הצדדים.

ואולם, המבקשים לא התייצבו לדיון זה, חרף העובדה שבקשותיהם לדחיית הדיון – ובכלל זאת, בקשה שהוגשה על-ידם ערב הדיון – נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי.

...

שנית, על מנת להפיס את דעתם של המערערים, שבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון האמור, ובאתי לכלל מסקנה כי אין ללמוד ממנו את שהמערערים מבקשים ללמוד ממנו.

כך או אחרת, המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי בנסיבות ענייננו, בדין נהג כרמלי כאשר הגיש את הבקשה השנייה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך שבו ניתן פסק הדין; ובדין נדחתה בקשת המערערים לסילוק בקשה זו על הסף.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ברת"ק 17538-06-23 (השופטת ה' סילש), מיום 22.8.2023, בגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 16.8.2023, שבגדרה נדחתה בקשה לביטול פסק דין; בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בת"ק 77142-01-23 (הרשם הבכיר מ' וחדי).

ביום 15.5.2023, בהעדרו של פורת, ובלא שהגיש כתב הגנה, ניתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתו התקבלה בחלקה תביעת ולדמן, ונפסקו לטובתו פיצויים והחזר הוצאות בסך של 13,600 ₪.

טענות פורת בנוגע לסמכות בית המשפט לתביעות קטנות לקיים דיון וליתן פסק-דין בטרם חלפו 30 ימים ממועד המצאת כתב התביעה, הועלו לראשונה במסגרת בקשתו לתיקון בקשת רשות העירעור; בקשה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי שישה ימים לאחר מועד מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת רשות העירעור המקורית – ודי בטעם זה לדחייתה.

לפנים משורת הדין, הוסיף בית המשפט המחוזי ובחן את בקשת רשות העירעור המתוקנת לגופה, וקבע כי סכוייה "נחזים כנמוכים". זאת, בין היתר, בשים לב לעובדה שפורת כלל לא התייצב למועד הדיון שנקבע, על מנת לשטוח את טענותיו, מוצדקות ככל שיהיו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות, ללא צורך בתשובה; זאת, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בבית המשפט העליון בע"ם 9203/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: רחל שוימר נ ג ד המשיבים: 1. הלל מצליח 2. יצחק בן חמו 3. סימונה פרץ 4. יעקב בן חמו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.10.2023 בעמ"ש 11592-09-23 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' שילה; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשת: עו"ד עודד הוכהאוזר ][]החלטה

בפסק הדין הנזכר בפתח הדברים, קבע בית המשפט לעינייני מישפחה כי היה על המבקשת להתייצב לדיון, אף אם בא-כוחה לא התייצב, וכי בנסיבות העניין היה זכאי המשיב לקבל את הסעד הנתבע על-ידו.

ביום 20.7.2023 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק דין, וזו נדחתה שלושה ימים לאחר מכן, בנימוק לפיו טענותיה של המבקשת הן ערעוריות באופיין.

על רקע זה, המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט לעינייני מישפחה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהחלטת בית המשפט המחוזי נדחתה בקשת רשות העירעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת כ' האפט (ס"נ)), מיום 29.3.2024, ב-תפ"מ 38849-09-23, אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה.

במסגרת זו יבחנו שני תנאים: מהי הסיבה לאי-התייצבות הצד המבקש את ביטול פסק הדין; ומה סכויי הצלחתו של מבקש הביטול, בהליך העקרי, ככל שפסק הדין יבוטל (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398-397 (1954); ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139 (1993); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פסקה 5 והאסמכתאות שם (8.10.2015)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משכך נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.