בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בעניין פסילת שופט

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט – (1)   בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו; (2)   הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה; (3)   ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם העירעור לא הוגש.

"פסק הדין החלוט" אינו פסק הדין האחרון בעיניין זה. סעיף 350 מאפשר בכל עת הגשת ערעור על פסק הדין אם נודע דבר פסלותו של שופט לאחר פסק הדין בערכאה הראשונה.

סעיף 40ה לחוק שירות ביטחון קובע: החלטה סופית של הועדה בבקשה לביטול פטור לפי סעיף 40ד, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים; החליטה הועדה לבטל פטור של מיועדת לשירות בטחון, לא תיכנס החלטתה לתוקף אלא בתום התקופה להגשת ערעור כאמור, ואם הוגש ערעור – עם מתן פסק דין חלוט בעירעור שמאשר את החלטת הועדה כאמור.

לפי סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעירעור מנהלי נתון לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט העליון, לפי בקשה שתוגש בתוך 30 יום (תקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א – 2000).

על פי החוק, יחשב פסק הדין לחלוט עם מתן פסק הדין בעירעור המנהלי בבית המשפט לעניינים מנהליים, אף אם לא חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ואף אם הוגשה בקשת רשות ערעור במועד ואף אם ניתנה רשות ערעור, הוגש העירעור וממתינים לפסק דינו של בית המשפט העליון.

...

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בחיפה (הנשיא יגאל גלם ונציגי הציבור מר צחי רחמים ומר יוסף רינצלר; סע"ש 37337-11-22 (מיום 27.2.2023, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול פיטוריו.

בית הדין סיכם את החלטתו כך: "הינה כי כן, שוכנענו ברמה הלכאורית הנדרשת כי החלטת הפיטורים והחלטת הנציב התקבלו בשל הבעייתיות בתפקודו של המבקש ונוכח מערכת היחסים הקשה ששררה בינו לבין רוסתמי. עוד שוכנענו כי מערכת יחסים קלוקלת זו פגעה ושיבשה את העבודה השוטפת במרכז הרפואי. החלטה זו הנה החלטה ניהולית שהתקבלה כדין והנימוק אשר עומד בבסיסה אינו פסול. אנו סבורים כי החלטה זו אינה חורגת ממיתחם הסבירות והנה החלטה לגיטימית שהתקבלה כחלק מהפררוגטיבה הניהולית של המרכז הרפואי ...

באשר למאזן הנוחות, טוען המבקש כי אי מתן סעד זמני למניעת הפיטורים, יותיר את משפחתו ללא משענת כלכלית, וכי בית הדין היתעלם מהאפשרות להחליף לפחות לתקופת ההליך את המנהל הישיר במנהל אחר.

החלטה בדבר מתן סעד זמני – לרבות צו זמני למניעת פיטורים – נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, והתערבות ערכאת העירעור בה תיעשה במקרים חריגים בלבד כאשר שיקול הדעת הופעל מתוך טעות בדין או בעובדה (דב"ע (ארצי) נה/3-247 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995); (בר"ע (ארצי) 47683-03-21 אלדר בוקריס - המשרד לבטחון פנים (18.4.21); בר"ע (ארצי) 64455-03-22 מועצה אזורית מרחבים - יהודה רגב צהל (3.4.2022)).

...

בית הדין האזורי בחן בהחלטתו, המפורטת ומנומקת היטב, את מכלול הראיות והגיע לכלל מסקנה לכאורית לפיה למבקש אשר היה מיוצג בשיחת השימוע ניתנה ההזדמנות להשמיע את טענותיו ולא נפל פגם בהליך הפיטורים.

מכל מקום, בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לדחיית בקשת רשות הערעור, מקום בו נפסק בהחלטה כי "שוכנענו כי קיימת בין השניים הטחת האשמות הדדית, בכל נושא אפשרי, לרבות יחסי עבודה. מצב עניינים זה אינו מאפשר, לדעתנו, המשך עבודה שוטפת ותקינה ואף יכול לפגוע פגיעה של ממש בפעילות השוטפת של המרכז הרפואי" [ההדגשה הוספה – ר.פ] (השוו: ע"ע (ארצי) 1123/01 בית ספר עירוני כל ישראל חברים – צויזנר, פד"ע לו 438, 480 (2001); אושר בבגץ 5618/01 (21.8.2001)).

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 1510/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: מירן מזרחי נ ג ד המשיב: בית הדין הצבאי לערעורים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים בע/27/22 מיום 22.1.2023 שניתן על ידי הנשיאה, האלופה א' מרקמן המשנה לנשיאה, תא"ל נ' זומר והשופט, תא"ל ג' שוחמי; תגובה מטעם המשיב מיום 15.3.2023 בשם המבקש: עו"ד יואב ספיר; עו"ד רן כהן רוכברגר בשם התובע הראשי: עו"ד אליסף מלמד ][]החלטה

][] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים (הנשיאה, האלופה א' מרקמן, המשנה לנשיאה, תא"ל נ' זומר והשופט, תא"ל ג' שוחמי) (להלן: בית הדין לערעורים) בע/27/22 מיום 22.1.2023 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדחה ערעור המבקש על הרשעתו בעבירה של המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ועל גזר הדין שניתן בעיניינו.

בית הדין לערעורים סקר בהרחבה את ההלכה שהותוותה בפסיקתו של בית משפט זה ובפסיקתן של הערכאות הצבאיות בכל הנוגע להוכחת מחשבה פלילית בנסיבות של שימוש פסול בנשק.

...

בית הדין המחוזי דחה את טענת המבקש כי לחיצתו על ההדק נעשתה באופן בלתי מודע ובלתי רצוני, וקבע כי הצטברותן של הראיות בתיק מעלה כי המבקש היה מודע למעשיו אשר גרמו לתוצאה הקטלנית – החל מנטילת הנשק והרמתו, וכלה בעיסוק בו שהוביל בסופו של דבר ללחיצה על ההדק.

בענייננו, הגיעו בתי הדין הצבאיים לכלל מסקנה כי המבקש היה מודע למעשיו ולאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית, ופעל בקלות דעת ביחס לכך, הגם שאין חולק כי לא ייחל לתוצאה הקשה והוא מצר עליה בכל ליבו.

סיכומו של דבר, אין חולק כי בפנינו פרשה מצערת ביותר ואולם, לא מצאתי כי הטענות שהעלה המבקש עומדות באמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

לפיכך, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת איריס ארבל אסל, בתמ"ש 34750-08-22), שדחתה את בקשת המבקש לקביעת זמני שהות זמניים עם כלב הנמצא בחזקת המשיבה ולטענת המבקש הוא כלבם המשותף של הצדדים.

הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ומשכך היתערבות ערכאת העירעור בהחלטות בעיניין זה שמורה למקרים חריגים (רע"א 7840/21 א.ד אחים אדרי בע"מ נ' חברה כלכלית ראשון לציון, פסקה 7 [פורסם בנבו] (17.11.2021); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 9 [פורסם בנבו] (7.2.2022)).

לאור העובדה שהכלב שוהה כבר תקופה ממושכת עם המשיבה, בשלב זה אין לי כל אינדיקאציה לכך שטובת הכלב, לטווח הקרוב או הרחוק, היא בקביעת זמני שהות זמניים עם המבקש, שעה שלא ניתן לפסול מכלל אפשרות כי ייתכן ותביעת המבקש תדחה ואז שוב ייעלם המבקש מעולמו של הכלב.

המבקש אף טוען כי ביהמ"ש קמא היתעלם ממצבו הרגשי-נפשי, כסובל מפוסט טראומה בעקבות שרותו הצבאי, כשהכלב שימש לו ככלב ריגשי והיה חלק משמעותי בחייו.

...

ביהמ"ש קמא דחה את בקשת המבקש בנימוקים הבאים: "הצדדים נפרדו לפני כשישה חודשים ומאז שוהה הכלב באופן בלעדי עם המשיבה. נוסף על כך ועל אף שהדבר איננו חזות הכל, הכלב רשום על שם המשיבה ומאישורים שצורפו עולה כי המשיבה היא שנושאת בהוצאות החזקתו, לרבות טיפולים וטרינריים וחיסונים. נוכח האמור, בשלב זה אין בפניי די ראיות לכאורה התומכות בטענה לפיה מדובר בכלב משותף ועל כן, לא ניתן להורות בשלב זה כי הצדדים התכוונו לחלוק ביניהם את הזמן בו ישהו עם הכלב. נוכח האמור, הבקשה לקביעת זמני שהות זמניים נדחית." על החלטה זו מלין המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות זאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בשם המבקש: עו"ד בוריס קונסנוביץ ][]החלטה ][ לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים (כב' המשנה לנשיאה תא"ל נ' זומר והשופטים אל"ם מ' גולדשמידט ואל"ם ד' סולודר; להלן: בית הדין לערעורים) ב-ע/54/23 מיום 7.3.2024, אשר קיבל את ערעור המשיבה על פסק דין שנתן בית הדין הצבאי (דר') (להלן: בית הדין המחוזי) בעיניינו של המבקש.

ביום 23.11.2023 גזר בית הדין המחוזי על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין, פסילת רישיון ל-36 חודשים, פסילת רישיון על תנאי כמפורט בגזר הדין וקנס בסך 1,000 ש"ח. בית הדין המחוזי ציין כי הצדדים לא היו חלוקים על כך שמיתחם הענישה ההולם בנסיבות עניינו של המבקש נע בין מאסר על תנאי לבין 7 חודשי מאסר בפועל; וכי בשים לב לעבירות בהן הורשע המבקש ולעברו התעבורתי, ככלל היה ראוי לגזור עליו מאסר בפועל בדרך של עבודה צבאית.

...

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.